הייצוג הגבוה ביותר, אך לא בראש מפלגה: נתוני הנשים בפוליטיקה הישראלית

דוח הכנסת המתפרסם ביום האישה הבינלאומי מעלה כי מספר הנשים שנבחר לכנסת ה-23 הוא הגבוה מאז קום המדינה, אך ככל הנראה, רובן לא יזכו לכהן כיו"ר ועדה. בסיעות החרדיות לא קיים ייצוג נשי כלל, וכן בארבע רשימות לא נכללו נשים בחמישייה הראשונה. ישראל 2020 - תמונת מצב

08/03/2020
גנץ ונתניהו מסרו הצהרות לאחר פרסום תוצאות האמת הלא-רשמיות של הבחירות (צילום: ניב אהרונסון, עריכה: עמית שמחה)

בבחירות לכנסת ה-23 נבחרו 30 נשים, שהן 25% מכלל חברי הכנסת הנבחרים - כך עולה מדוח חדש של מרכז המחקר והמידע שפורסם היום (ראשון) לכבוד יום האישה הבינלאומי. מספר הנבחרות הוא הגבוה ביותר מאז קום המדינה, אם כי הוא נותר כמעט ללא שינוי מאז הכנסת ה-20.

על פי הדוח, מלבד הסיעות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - בהן לא היו כלל מועמדות (או חברות כנסת), שיעור הנשים ברשימות לכנסת ה-23 נע בין 26% ל-44% מהמועמדים; בין 13% ל-38% מהמועמדים "הריאליים"; בין 14% ל-43% מהנבחרים. בארבע רשימות (כולל הרשימות החרדיות) לא היו כלל נשים בחמישייה הראשונה, בשלוש רשימות הייתה אישה אחת בלבד, ורק ברשימה אחת היו שתי נשים בחמישייה הראשונה. בראשה של אף רשימה לא עמדה אישה.

עוד עולה כי מאז כינון הכנסת, רק אישה אחת מילאה את תפקיד יו"ר הכנסת - דליה איציק שהייתה יו"ר הכנסת ה-17. לאורך השנים חלו תנודות משמעותיות בשיעור הנשים בקרב סגני יו"ר הכנסת, ושיעורן נע בין 0% ל-44%, אך קשה לזהות מגמת שינוי ברורה.

שיעור הנשים בקרב סגני יו"ר הכנסת:

דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע שנכתב לקראת יום האישה הבינלאומי מציג נתונים חשובים על נשים בכנסת(צילום: אתר רשמי, אין)

בוועדות הכנסת הקבועות לא כיהנה מעולם חברת כנסת כיושבת ראש - ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט; גם בוועדת הכלכלה, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכנסת עמדו מעט נשים בראש הוועדה. לעומת זאת, נשים היו כמעט שליש מיושבי הראש של ועדת החינוך, התרבות והספורט, 40% מיושבי הראש של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. כל יושבי הראש של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי היו נשים, למעט אחד - גדעון סער, שכיהן כיו"ר הועדה במהלך חלק מכהונת הכנסת ה-17.

עוד בוואלה!

מה קובע החוק האוסר על נתניהו להרכיב ממשלה, ומתי יקודם? כל הפרטים

לכתבה המלאה
התפלגות חברי הכנסת שכיהנו כיושבי ראש של ועדות הכנסת הקבועות לפי מגדר:(צילום: אתר רשמי, אין)

לפי נתוני ה-IPU, האיגוד הבין-פרלמנטרי מדרג את הפרלמנטים בעולם על פי שיעור הנשים המכהנות בהם, ישראל הייתה מדורגת לפני הבחירות הנוכחיות במקום ה-83 מבין 189 מקומות; בהתמקד במדינות ה-OECD, ישראל נמצאת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות.

בישראל אין כיום חיוב למכסה מסוימת לייצוג נשים ברשימות של מפלגות לכנסת, על אף שלאורך השנים הוגשו הצעות חוק שונות שבקשו לעגן בחקיקה חובה כזו. חלק מהמפלגות קבעו לעצמן הוראות בעניין ייצוג הולם לנשים, בין אם שריון מקומות מסוימים ברשימה לנשים, ובין אם הבטחת ייצוג נשים בשיעור מסוים ברשימת המועמדים. עם זאת, מיזוגים בין מפלגות שונות לצורך התמודדות ברשימה משותפת לכנסת, דחקו במקרים רבים את הנשים למקומות נמוכים יותר ברשימות המועמדים. בדוח המלא מוצגות המכסות של המפלגות השונות בארץ על פי דיווחי המפלגות עצמן.

*נתוני הייצוג במסמך לקוחים מהפרסומים הרשמיים ברשומות בדבר הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, מאתר הכנסת ומאתר ועדת הבחירות המרכזית. יודגש, כי הדוח מפורסם טרם פרסום התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת ה-23, והנתונים שבו מתבססים על תוצאות הבחירות הנכונות ל-5 במרץ 2020.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully