בינה מלאכותית וייצור מטרות בשניות: כך נערך צה"ל לעידן הדיגיטלי

מאז מלחמת לבנון השנייה, היה ברור שבצינורות העברת המידע הדחוף של אגף המודיעין יש פקק אדיר בדרך אל המג"ד המתמרן בשטח ואל הטייסים, שצמאים לדעת היכן מסתתר האויב שמציץ לכמה דקות ונעלם. גם מכונות ייצור המטרות סובלות מביורוקרטיה שמעכבת את תהליך הפקת המטרות, במיוחד בזמן אמת ולא רק בשגרה.

חמש שנים אחרי מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, הבעיות לא בהכרח נפתרו, בעיקר בגלל אגו וביורוקרטיה שמאפיינת ארגונים גדולים, בפרט צבאיים. חשדנות וריבים על סמכויות תרמו לכך גם כן. הלחץ שהפעיל השר נפתלי בנט בקבינט המדיני-ביטחוני לפעול בעומק השטח הפלסטיני ברצועת עזה רק חשף את הפערים הגדולים במערכת, והיו לא מעט כאלו במשך 51 ימי לחימה - אחת המערכות הארוכות שידע צה"ל.

הרמטכ"ל אביב כוכבי הבין כבר כראש אמ"ן שכדי לפתור את הבעיות הקריטיות צריך יותר מכמה מחלפים וכבישים מהירים, אלא מהפכה דיגיטלית שתזרים את המידע אל הקצוות בצה"ל ותסייע בעיבוד המודיעין שלו. במטכ"ל תמיד ידעו שכוכבי לא צריך רעיונות או עזרה ביצירתיות - אלא רק זמן, משאבים, סמכויות ומגרש לשחק עליו. משנכנס ללשכת הרמטכ"ל, זה היה רק עניין של זמן עד שנראה את הדחיפות לצעדי ענק. ייאמר לזכות כוכבי שהוא לא הרים ידיים גם כשהיו לא מעט מתנגדים חריפים לתכניותיו, במערכת הביטחונית - כולל בצמרת המטכ"ל - ומחוצה לה.

אחד הפתרונות לפערים היא המערכת הדיגיטלית שמכונה "מעגל האש", אשר מטרתה לשפר את החיבור בין הגופים השונים בצה"ל, ואת הממשקים בין מפקדות והגורמים הלוחמים בשטח. כל רגע חשוב במיוחד כשהאויב מחליט להציץ, לשגר, לירות ולהיעלם. התהליך אמור להוביל להגברת ייצור המטרות, הקצב, ההספק ודיוק התקיפה, תחת היגיון ידוע מראש. הרמטכ"ל מדבר אמנם על אלפי מטרות ביממה, אך תחת היגיון שמנחה זאת, מחשבה שתלווה כל תקיפה - עקיצה גדולה לעבר הרמטכ"לים שאישרו בעבר ממטרות של חימושים על שטחי האויב ללא היגיון או תועלת רבה מדי.

זה נשמע מעט כמו מדע בדיוני: מערכת "מעגל האש" שואפת לקבוע לכל מפקד, באמצעות בינה מלאכותית, האם השלים את המשימה ועמד בהישג הנדרש שנקבע לו. כדי לעמוד ביעד יידרשו קציני המודיעין והמפקדים לדווח ולהזין את המערכת בדיווחי אמת. מדובר בנושא קריטי במיוחד, כשהרמטכ"ל מדבר במושגים של ניצחון ולא רק במושגים של הכרעה.

בריאיון עם מפקד מצפ"ן (מערכות צבאיות לפיקוד, שליטה וניהול) היוצא של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אלוף-משנה אבי סימון, שהיה אחראי על הפרויקט - חזרנו אחורה בזמן כדי להסביר איך הכול התחיל ועד כמה התהליך מבוסס ובעל סיכויי הצלחה גדולים.

אל"מ סימון, בן 45, הוא אחד מאותם קצינים מבריקים של צה"ל שעולם ההייטק כל כך צמא להם. הקצין השאפתן והיצירתי נולד בשכונת רמות רמז, סמוך לטכניון בחיפה. בנעוריו היה חבר בתנועת הצופים והגביר בתיכון מגמות אלקטרוניקה, פיזיקה ומתמטיקה. לקראת גיוסו לצה"ל התלבט בין קורס חובלים לעתודה אקדמית. לבסוף החליט ללמוד בטכניון והתגייס ליחידה 9900, עוצבת המודיעין החזותי באגף המודיעין.

כבר בראשית דרכו הצבאית סומן סימון בשל נתוניו המרשימים, ובהתאם שובץ מטעם צה"ל לתפקיד בסן דייגו בארצות הברית, במסגרת פיתוח מערכת ישראלית לפענוח לתצלומי לוויין בשילוב חברה אמריקנית. התוכנה הוגדרה כבר אז כפורצת דרך - הרבה מאוד לפני ש-Google Earth הנגישה לכל אזרח את מפות כדור הארץ שצולמו מהחלל. אחרי שלוש שנים הוא עבר לשרת בבסיס רמת דוד של חיל האוויר בגוף מודיעיני-טכנולוגי של 9900. המטרה הייתה כבר אז לתרגם את המידע המודיעיני על חיזבאללה במהירות עבור טייסי חיל האוויר, מעין מלחמת מוחות עם דפוסי הגרילה של הארגון.

עד שנת 2010 הוא התפתח מקצין פרויקט ועד ראש ענף. המערכת לפענוח תצלומי הלוויין הפכה למבצעית. במלחמת לבנון השנייה היא הופעלה על ידי המרפ"ם (מרכז פענוח מודיעיני מאוחד) נגד מטרות חיזבאללה ברחבי לבנון. כלל התקיפות האוויריות שיצאו אל הפועל התבססו על שכבת מודיעין עליה עמלו סימון ופקודיו. מאוחר יותר הוא גם יהיה אחראי על גרסת דור ב' של המערכת, המבוססת סנסורים מתקדמים שמשפרים את יכולת איסוף המודיעין והפקת המטרה.

במבצע עופרת יצוקה, חורף 2008, החל המידע גם להגיע אל השטח על גבי מחשבים נישאים באמצעות אפליקציה שקוראים לה כיום לוחמ"מ (לוחמה מבוססת מודיעין) במטרה לייצר מטרות במהירות ובדיוק. מפקד חטיבת הצנחנים באותם ימים, הרצי הלוי, המכהן כיום כאלוף פיקוד הדרום, נהנה מפירות המערכת בחפ"ק בשטח. אולם, במבצע צוק איתן בקיץ 2014 התעוררו בעיות חדשות. אחת מהן הייתה הצפת מידע שלא לצרכי הכוחות בקצה. לשם כך נולד תפקיד קצין שטח בכל חטיבה כדי שיידע לאתר בים המידע את המודיעין הרלוונטי בגזרה בה הוא פעל.

נקודת המפנה מבחינת אל"מ סימון נרשמה בשנת 2010. הוא עבר לשרת בקריה בתל אביב כמפקד הפענוח של יחידת 9900 באגף המודיעין. שם הוא למד להכיר לעומק את חמאס, חיזבאללה, המטרות במעגל השלישי והדמויות הקשוחות שנאבקות נגד ישראל במזרח התיכון, והחל לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות האביב הערבי במדינות הערביות השונות.

"במשך עשרות שנים ספרו באמ"ן את היקף הטנקים של האויב. פתאום האויב נעלם. הסיפור הפך להיות פיצוח היעלמות בכל הזירות", תיאר סימון את האתגר המשמעותי שעומד בפניו במסגרת התפקיד. "המאמץ הוא סביב אויב שעושה את הכול כדי לטשטש את הפעילות שלו ולהסוות אותה. פתאום איתור גינת ירק בוואדי ואזרח סמוך לה באזור חשוד הופך אותם, אחרי עבודה מאומצת, למאבטח ומתחם רקטות שהופך למטרה". הקושי טמון באיתור הרמזים הקטנים שיסייעו מאוחר יותר להרכיב את התמונה המלאה.

כוכבי זיהה כראש אמ"ן בראשית העשור הקודם את כישוריו של סימון וקידם אותו בשנת 2013 לתפקיד ראש מחלקת אמצעי לחימה בדרגת אלוף-משנה. היחידה סללה דרך וסייעה בפיתוח מערכות חדשות שאיתרו מטרות ודייקו את פעולות הכוחות, אך מאוחר יותר נבלעה בתוך 8200 במסגרת תהליכי ארגון מחדש באמ"ן. בשנת 2015 התמנה סימון למנהל מערכות המידע של אמ"ן, ובפניו הונחו שני תפקידים עיקריים: מבפנים, להיות אחראי על הארכיטקטורה של אמ"ן, ומבחוץ - להפוך את כל צה"ל לרשת אחת גדולה.

המסקנות עלו מהשטח. ראשית, הגיע הזמן להפיל את החומות בתוך אמ"ן, שכל חוקר מודיעין יראה את כל המידע הקיים, ללא תיווך של מתרגם שפה כזו או אחרת וללא ביורוקרטיה בהתאם להרשאות רמת המידור. המסקנה השנייה של אל"מ סימון קבעה שהחיבור בין הזרועות והאגפים השונים היא הכרחית: שהמודיעין ידבר עם חיל הים, חיל האוויר, הכוחות המתמרנים והיחידות שמפעילות את האש. לשם כך צריך לעצב ארכיטקטורה חדשה כלל-צה"לית. היה קשה מאוד לשכנע באותן שנים את המערכת הצבאית להסכים למה שהיום נראה הגיוני. מי שהיה אחראי לכך ודחף ללא מעצורים היה מפקד לוט"ם באגף התקשוב, תת-אלוף דני ברן.

האגף הוביל את השינוי אך מאחר ש-80% מטכנולוגיית המידע של צה"ל נמצאת באמ"ן, אל"מ סימון לקח חלק בתהליך כקצין אמ"ן. בשנים שיחלפו הוא השתתף גם בהקמת האינטרנט המבצעי של צה"ל ובשנת 2017, המעבר שלו לאגף התקשוב כמפקד מצפ"ן נעשה מתבקש. בבית התכנה המטכ"לי משרתים 400 איש ואישה בסדיר ובקבע - שליש מהם מהנדסים, והשאר תכניתנים.

היה אז כבר ברור לכל שהמהפכה דיגיטלית תשנה את פני האנושות לעד. המהפכה הזאת לא פסחה גם על אויבי ישראל. הנגישות לרשת, כלי איתור ועיבוד מידע, שבעבר הרחוק היו רק בידי מעצמות, הפכו לנחלת הכלל. בינה מלאכותית ברשת מקצרת את הטווח בין העליונות של צה"ל לאויביה. חלק מהכלים כבר הפכו להיות אוטונומיים, וכל מה שנשאר לאויב הוא רק להשתמש בהם. כוכבי ראה זאת מזמן, אך התקשה להסביר לפיקוד הבכיר והזוטר. יש שיאמרו שגם היום, כשהוא משתמש במושגים מפוצצים כמו מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית, הוא לא כל כך ברור. "בעבר מקורות העוצמה היו בידי צבאות וממשלות, אך כיום הם נמצאים בידי חברות כמו פייסבוק, אמזון גוגל ועוד", מסביר סימון, "העולם הדיגיטלי הוא איום והזדמנות כי הוא שווה לכולם: ניתן לרכוש מערכות ברשת או להשתמש תוך כדי במערכות אזרחיות".

החשש העיקרי הוא שאויב שנולד לתוך העולם הדיגיטלי רק צריך לרכוש ידע וכלים ליישם אותו בעוד צבאות כמו צה"ל נדרשים לא רק לקלוט את המהפכה, אלא בעיקר להשתנות כדי ליישם אותה הלכה למעשה. צה"ל נמצא בתוך התהליך הזה כבר חמש שנים, ולא הכל עובר חלק: יש התנגדויות ויש ביורוקרטיה. צה"ל, כמו אזרחי ישראל, חושש מאוד משינויים.

אחד התוצרים הבולטים בכהונתו של סימון כמפקד מצפ"ן היה פיתוח הצ'אט המבצעי, הזמין לכל מפעיל באמ"ן, בחיל האוויר ובכל מפקדה בשטח, ואף לקבוצות ממודרות ומאובטחות. מדובר במהפכה תרבותית שכבר משפיעה על צה"ל: הצ'אט מבטל את הרשמיות בין היחידות וקציני המודיעין, וחוסך זמן יקר בהעברת המידע. אגף תקשוב מוביל הן את החזון והן את הביצוע.

כדי לסלק משולחן המטה הכללי את עננת האגו והחשדנות, המשימה הראשונה הייתה לרתום את כלל החילות והזרועות לתהליך, כשברקע שוב ושוב עולה החשש מהשתנות. כאן באה לידי דמותו של ראש אגף התקשוב אלוף ליאור כרמלי, קצין צנוע, נינוח, חכם ומבין היטב בשינויים טכנולוגיים. כשהיה מפקד אוגדת יו"ש הוא ביצע מהפכה של ממש בכל מה שקשור למצלמות מעקב, שימוש בבינה מלאכותית וסנסורים מתקדמים לאיסוף מודיעין. אולם, אלופי המטכ"ל ניסו להמשיך במגמה, כשכל אחד מהם מנסה לשמור על נכסיו תוך כדי הצפה של דילמות מידור והרשאות שימוש. החשש של האלופים גם נבע ממרחב שבו כולם יכולים לדבר עם כולם, גם אם אומרים שהוא מרחב מוגן. כרמלי לא מיהר להרים ידיים. ראש האגף דחף לפרויקט כמו גם יוזמות אחרות שפרצו דרך בשנת 2019: האינטרנט המבצעי, הענן הצה"לי, ההתרעה הסלקטיבית, מעבר צה"ל לדיגיטל ולבסוף - "מעגל האש". "הוא הפשיל שרוולים ונכנס לעובי הקורה בהרבה משימות. מגיע לו קרדיט עצום", אמר עליו סימון.

הפלטפורמה משלבת את יכולות האש, ייצור המטרות, הפיקוד והשליטה במערכת אחת, ומאפשרת תכנון ותקיפה של אלפי מטרות ביממה והגדלה של הספקי התקיפה להעצמת האפקטיביות המבצעית של צה"ל. בעבר זמן ייצור של מטרה עמד על בין 20-30 דקות, ולכל זרוע היה מאגר מטרות משלו. מערכת "מעגל האש" מאפשרת היום ייצור מטרות תוך שניות בודדות, ומאגר מטרות צה"לי מאוחד. בעתיד הנראה לעין תקבל המערכת תוסף משמעותי - בינה מלאכותית לשלבי ייצור המטרות. פיילוט כזה כבר מתבצע באוגדת עזה.

"כך למעשה הופך מעגל האש את צה"ל ממערכת מוגבלת למערכת מדויקת ומשומנת. אני מדבר על אלפי מטרות ברמת דיוק גבוהה מאוד תוך כדי מלחמה. זאת תהיה מכונה לייצור מטרות. מטרת העל היא לייצר ולתקוף ברמה גבוהה ומדויקת עם נזק אגבי נמוך ולבסוף להגיע להישג מבצעי. הרמטכ"ל קורא לזה תקיפות בהקשר: המערכת מסנכרנת הכול את המודיעין, את המשימה של הכוח, אמצעי התקיפה, הקמ"ן ביחידה וגורמי האש", הסביר סימון, "ברגע שאתה תוקף בהקשר - אתה יודע לקצר את משך הלחימה, לפגוע בצורה מהירה ומדויקת במרכזי הכובד של האויב, כאלה שמטלטלים אותו ופוגעים ביכולת שלו ליישם את התכניות עליהן עבד לפני המלחמה. מערכת 'מעגל אש' נבחנה בתרגילים, ובאמצע החודש שעבר הושקה והוגדרה כמבצעית. באופן מדורג יעברו כלל המערכות הסבה כדי לתפעל אותה".

השלב הבא, כאמור, הוא הבינה המלאכותית של המערכת שקובעת האם היחידה הגיעה להישג לנקבע לה מראש. "נגיד למשל שהמטרה הייתה לפגוע במרכז כובד של האויב. אחרי שלב תכנון המטרות, צריך להבין כמה צה"ל תקף, מה זה עשה בשטח וביחס להישג הנדרש האם המשימה הושלמה. המערכת קובעת מראש את המדדים להישג הנדרש, מה זה הישג ומה הפרמטרים שמראש מסייעים למדידה שלו. חלק מהנתונים מוזנים ידנית (בין היתר על בסיס הערכת הקמ"ן) וחלקם באופן אוטומטית. ניתן לצפות בהם בכל הרמות מהרמטכ"ל ועד המ"פ".

עוד במסגרת המערכת "מעגל אש", מתקיימת עבודת חקר וניתוח בשגרה לקראת מערכה או מלחמה, ודיון בשאלות כמו מה יפסיק את השיגורים מה יעקר את היכולות המבצעיות של כוחות נוחבה ברצועת עזה וכוח רדואן בלבנון, או לאור מה לבנות את התכניות המבצעיות. באופן עובדתי צה"ל הגדול דיבר רבות במהלך מבצע "צוק איתן" על תקיפות לאורך רצועת עזה לפי "מפת כאב" של חמאס שתוכננה בפיקוד הדרום. אם התקיפות פגעו במרכזי כובד של חמאס והכאיבו לו, אז מדוע הלחימה נמשכה 51 יום? בניגוד למצגות הפאוור-פוינט של המפקדים, מערכת "מעגל אש" תקבע בצורה ברורה האם עמדת ביעדים. אולם, יש לה נקודת תורפה אחת מאוד ברורה: אם לא יזינו אותה בדיווחי אמת היא לא תהיה יעילה, בלשון המעטה, ועשויה לייצר אשליות במטכ"ל במקרה הטוב.

ברקע האתגרים, במסגרת הטמעת המערכת הוחלט על מקצוע חדש בצה"ל: אנליסט מבצעי, המנתח את כלל המידע המסווג. המחזור הראשון של האנליסטים שובץ באגף המבצעים של המטה הכללי, בעוד המחזור השני יצא בשבועות האחרונים לדרך, כשלפי החזון בצה"ל, לכל מח"ט יהיה בעתיק אחד מהם בחפ"ק.

יש כל כך הרבה שאלות ברקע והבדלים בין מידע ומיצוי המידע בעולם מאגרי המידע המפלצתיים. צריך מתוך ים המידע לברור את מה שנחוץ כדי להבין את המתרחש, לפצח תעלומות ולהרכיב מטרות. עידן הבינה המלאכותית לא פותר הכול, אך הוא בהחלט מקצר את הדרך אל הפתרון.

לאורך הריאיון היה חשוב לאל"מ סימון להציג את המאמץ היצירתי שנעשה במצפ"ן בפרט ובאגף התקשוב בכלל כדי להטמיע בינה מלאכותית בפעילות המבצעית ולקראת מצבי החירום השונים, ולדבריו היחידה "הפכה להיות מוקד ידע צה"לי" בתחומי הידע הרלוונטיים. "אנחנו מצליחים לשלב בינה מלאכותית בעולמות תוכן מבצעיים. מה חדש? למשל סונאר (כלי המשמש לניווט ואיתור גורמים במים - א"ב) מבוסס בינה מלאכותית בחיל הים. אנחנו משקיעים מאמץ ברב ממדיות; בהפעלות אוטונומיות; עולמות צילום הווידאו הולכים ומשתפרים בחדות ובטווח; היכולת לזהות פנים והשתנות בשטחים נרחבים".

"ברור לנו שהאופן שבו אנחנו מקבלים החלטות הופך אותנו ליותר מדויקים", אמר סימון, שסיים בשבועות האחרונים את תפקידו ויצא לחופשת פרישה מצה"ל. "יכולת לתקשר, לפעול בצורה מדויקת, להפעיל אמצעים, מרחב מוגן, ניהול מושכל של הידע - זה מעשה רב-זרועי. זה לא יצליח אם אגף התקשוב או אמ"ן ישמרו את זה לעצמם. תקשוב אינו נחבא אל הכלים. הוא משפיע. בשנת 2020 זו עובדה: הפיקוד והקמ"ן וכל גורמי האש על אותה רשת. זו מהפכה".

את הריאיון הוא בחר לסיים בשיחה על "רואים רחוק", מה שהוא מתאר כ"פרויקט חייו" - קליטה של משרתים על הרצף האוטיסטי ביחידות עליהן הופקד. "קיבלתי בזמנו בקשה משני אנשים בקהילת המודיעין", הוא סיפר. "קלטנו אותם בהתחלה ב-9900, החלטנו להרחיב את השירות שלהם למקצועות נוספים, ופתרנו את בעיית הסיווג מול שב"כ. הם התחילו כמפענחי תצלומי לוויין, והיום הם משרתים כבודקי תוכנה, ויש כבר מפתחי תוכנה. אני מאוד מאמין בזה. חובה עלינו לאפשר לכל אחד לשרת בצבא העם. ראיתי לאורך כל השירות שלי בצה"ל את החשיבות להביא למימוש הגדול ביותר של כל פקודיי".