שני נוסעים, גבר ואישה אזרחי יפן בשנות ה-80 לחייהם, שנדבקו בנגיף הקורונה לאחר שנסעו על ספינת התענוגות "דיימונד פרינסס", מתו מהמחלה - כך דווח הלילה (חמישי) בתקשורת היפנית. השניים ירדו מהספינה לפני כשבוע.
יפן נתונה תחת ביקורת הולכת וגוברת על תגובתה להתפרצות נגיף הקורונה, במקביל לפינוי הנוסעים מספינת התענוגות "דיימונד פרינסס" אחרי שבועיים של בידוד. יותר מ-540 איש על הסיפון נדבקו בווירוס, מספר הנדבקים הגדול ביותר מחוץ לסין, שבה מתו כ-2,000 איש. על הספינה היו גם 15 ישראלים, ששלושה מתוכם נדבקו והיתר צפויים לחזור לארץ הלילה.
עם סיום המשבר בנמל יוקוהמה, הזרקורים מופנים עתה לטוקיו. זו הייתה אמורה להיות שנה מוצלחת עבור ראש ממשלת יפן שינזו אבה, עם אירוח האולימפיאדה בבירה במהלך הקיץ, אך יש הטוענים שהממשלה התמקדה יותר בניהול דעת הקהל מאשר בהתפרצות. אחת הביקורות הנוקבות ביותר הגיעה מהמרכזים האמריקניים לשליטה על מחלות ומניעתן, שאמרו שייתכן שהבידוד של אלפי הנוסעים לא היה מספיק.
עבור חלק מהאזרחים, המצב כיום מעלה זיכרונות קשים מהאסון בפוקושימיה ב-2011, כשגם אז היא הותקפה על כך שניסתה להמעיט בחומרת המשבר.
"התפשטות הווירוס נרחבת יותר ממה שהממשלה אמרה", אמר סיניצ'י ניוואה, פרופסור באוניברסיטה הרפואית של פוקושימה. "במהלך האסון (בפוקושימה), הממשלה אמרה כי לא הייתה התכה, כך שהיא הסתירה את האמת אז. אני מפחד שאותו דבר קורה עם נגיף הקורונה".
משרד הבריאות לא ענה על הבקשות לתגובה. הממשלה חזרה שוב ושוב על הטענה שתגובתה הייתה הולמת, וכמה רופאים בכירים הגנו עליה.
"הנתונים האפידמיולוגיים מראים שאסטרטגיית הבידוד שלנו עבדה", אמר שיגרו אומי, נשיא ארגון הקהילה הרפואית ביפן, בשיחה שערך לאחרונה עם הכתבים. "כמעט 4,000 איש שוהים בספינה הזו, שלא מיועדת לבידוד למשך כמה שבועות, וזה מצב מאתגר מאוד".
ה-CDC שיבח את "המאמצים יוצאי הדופן" של יפן, אך תהה לגבי יעילות מדיניות הבידוד. "ההערכה של ה-CDC היא שייתכן שזה לא הספיק למניעת הידבקות בין האנשים בספינה", אמרו במוסד האמריקני. "שיעור הנדבקים החדשים, במיוחד בקרב אלה שהיו ללא תסמינים, מהווה סיכון מתמשך".
הנוסעים ואנשי הצוות שהיו על הספינה ששטה תחת דגל בריטניה יידרשו להמתין לפחות 14 יום לאחר ירידתם מהסיפון בטרם הגעתם לארצות הברית.
הספינה החלה לעגון ביפן ב-3 בפברואר, אחרי שאדם שירד ממנה בהונג קונג בחודש שעבר אובחן כחולה בנגיף. מלכתחילה, חלק מהמומחים העלו שאלות לגבי תהליך ההסגר. בשונה מבארצות הברית, ביפן אין סוכנות מרכזית להתמודדות עם מחלות מרכזית.
מומחה יפני למחלות זיהומיות, שהתנדב במשך יום על הסיפון כדי לעזור בבדיקות, מתח ביקורת חריפה על ההסגר ואמר כי הוא נוהל על ידי "פקידים" שתדלקו את המשבר בכך שלא עקבו אחר פרוטוקולים בסיסיים. הנוסעים לא היו מרותקים לחדריהם עד 5 בפברואר, ואחד הנוסעים סיפר כי יום קודם לכן, בזמן הבדיקות, נמשכו האירועים בסיפון, כולל ריקודים, חידונים ושיעור התעמלות.
הנוסעים סיפרו כי בבדיקות המוקדמות, גורמי הבריאות היפנים חבשו רק מסיכות ולא לבשו חליפות מגן מלאות. הנגיף התגלה בהמשך בקרב שני גורמים שהיו אחראים על ההסגר, כשבינתיים הנגיף התפשט, ככל הנראה על ידי הנוסעים בתוך התאים שלהם או דרך אנשי הצוות שנדבקו ולא הראו תסמינים.
"איך מסירים את ההסגר כשלמעשה החשיפה נמשכת?", אמר אייל לשם, מנהל המרכז למחלות טרופיות בבית החולים שיבא שבתל השומר. "זה לא הגיוני מבחינה אפידמיולוגית".
בנוסף לכך, יפן אפשרה ירידה הדרגתית מהספינה של חלק מהנוסעים, בהם בני 80 ומעלה שבגופם לא נמצא הנגיף, במה שלפי חלק מהמומחים מנוגד לכללים המקובלים.
ייתכן שהזיהום התפשט מאזורי המגורים הצפופים שמתחת לסיפון, שם עובדים וישנם 1,100 אנשי הצוות החולקים חללי מגורים וחדרי רחצה משותפים. "האימה מפני נגיף הקורונה גדלה בכל רגע", סיפר איש הצוות בינוי קומאר סרקר, אזרח הודו, בפוסט שכתב בפייסבוק ב-7 בפברואר. "אני מבקש מהממשלה להוציא אותנו מכאן ותבודד אותנו. עלינו להיבדק ולהיות מבודדים".
מומחים מסוימים סבורים שיפן הייתה צריכה להעביר את הנוסעים ליבשה. "הסגר בספינה עשוי להעלות את הסיכון להידבקות ולחסום את הגישה לטיפול רפואי", אמרה אסתר צ'רנאק, פרופסורית ומנהלת המרכז למוכנות בריאות הציבור והתקשורת באוניברסיטת דרקסל בפילדלפיה.
סקר של סוכנות הידיעות היפנית קיודו שפורסם בסוף השבוע הראה כי 53% מהנשאלים לא היו מרוצים מהאופן שבו אבה התמודד עם המצב.
"הדיימונס פרינסס הייתה סוג של שטח מת עבורנו", אמר חבר במפלגת השלטון לרויטרס, שדיבר בעילום שם בשל הרגישות בנושא. "אבל מעבר לכך, ליפן אין בעיה גדולה עם נגיף הקורונה".
מוקדם יותר היום אמר משרד הבריאות ביפן כי המקרים בספינה לא ייספרו יחד עם מספר הנדבקים המקומי ביפן, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. ואולם, כמה מומחים אמרו כי זו הוכחה לכך שיפן מנסה להימנע מסטיגמה שלפיה היא מהווה מוקד של המגיפה.
"אני רוצה להאמין שההחלטות בנושא בריאות הציבור נעשות על בסיס שיקולים מדעיים ולא פוליטיים", אמר מארק קורטפטר, פרופסור מהמרכז לבריאות הציבור באוניברסיטת נברסקה. "אבל אני לא תמים, לאור עבודתו בתחום הזה במשך עשרות שנים. אם זה היה המניע שלהם, זה יכה בחזרה".
(עדכון ראשון: 22:04)