המחנה השמרני-רדיקלי באיראן צפוי להדק את שליטתו במדינה במהלך הבחירות שיתקיימו ביום שישי לפרלמנט המקומי, במקביל להיחלשותם הסופית של הפוליטיקאים מהמחנה המתון והרפורמיסטי, שאיבד בהדרגה מכוחו אחרי שארצות הברית פרשה מהסכם הגרעין והטילה מחדש סנקציות על טהראן.
אם הקיצונים יזכו במושבים נוספים במג'לס, הם עשויים ליהנות מפרס נוסף - עמדת כוח טובה יותר בבחירות לנשיאות ב-2021. במצב כזה, למשמרות המהפכה, שכבר נוכחים בכל היבט של ניהול המדינה, תהיה השפעה רבה יותר בנושאים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים באיראן.
בשבועות האחרונים, בעלי בריתו של המנהיג העליון עלי חמינאי הבטיחו למעשה את הניצחון שלהם, כשסילקו מהמרוץ מועמדים מתונים ושמרנים. למצביעים נותרה למעשה אפשרות לבחור בין קיצוניים או שמרנים לא מוכרים הנאמנים לחמינאי.
"למעשה, זה לא מרוץ עוד. הקיצונים רוצים את הנשיאות. זהו סופו של המחנה המתון לפחות למשך עשור, אם לא יותר", אמר גורם רשמי בעילום שם. בדומה לקיצונים, גם השמרנים תומכים בשלטון ההלכה, אך בניגוד אליהם, הם תומכים בהרחבת שיתוף הפעולה עם העולם על רקע הבידוד הבינלאומי הגובר של איראן.
כשמעט מאוד ברירה ניצבת בפניהם, מצביעים רבים צפויים להתמקד בסוגיות יומיומיות, על רקע המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מקמפיין "הלחץ המקסימלי" של הנשיא טראמפ.
שיעור ההצבעה יהווה מעין משאל עם עבור המשטר. איראנים רבים זועמים על הדיכוי האלים של מחאות נובמבר, שפרצו בשל העלאתם הפתאומית של מחירי הדלק. אלו הפכו במהרה להפגנות פוליטיות, עם קריאות בעד שינוי המשטר. הן הסתיימו בשפיכות הדמים הקשה ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. הציבור גם זועם על הפלתו בשוגג של מטוס הנוסעים האוקראיני בינואר, שכל 176 נוסעים נהרגו, רובם איראנים. טהראן הודתה שמשמרות המהפכה אשמים, אחרי ימים של הכחשה.
ואולם, לפי גורמים פנימיים, תומכי חמינאי מגובים על ידי הגרעין הקשה של תומכי המשטר. "הם מאמינים במשטר והם יצביעו כי הם רואים בכך חובה דתית. הקיצוניים ירוויחו משיעור הצבעה נמוך", אמר הגורם שדיבר בעילום שם.
בשיחה עם רויטרס, כמה רשויות העריכו כי אחוז ההצבעה למג'לס בן 290 המושבים יהיה 60%, לעומת 62% ו-66% בהתאמה ב-2016 ו-2012. כ-58 מיליון מתוך 83 מיליון אזרחים זכאים להצביע. "איראן איננה רק טהראן או ערים גדולות אחרות, שבהן המצביעים הם בעלי מוטיבציה פוליטית. בערים קטנות, בעיירות ובכלל באזורים כפריים אנשים יצביעו", אמר גורם בכיר במחנה הרדיקלי.
ללא סקרי דעת קהל עצמאיים ואמינים, קשה לחזות את ההצבעה, ובמיוחד את המידה שבה חמינאי ומשמרות המהפכה יתערבו בה כדי לבסס את אחיזתם בשלטון. מנגד, תומכי המועמדים הרפורמיסטים נרתעים מהברדק במחנה שלהם ומכישלונו של הנשיא המתון חסן רוחאני לעמוד בהתחייבויותיו לרפורמות חברתיות ופוליטיות.
"איראנים רבים (שהצביעו לרוחאני) איבדו את תקוותם לרפורמות", אמר גורם רשמי לשעבר, המשתייך למחנה הרפורמיסטי. "הם כבר לא סומכים על תנועת הרפורמה. הם רוצים שינוי, ורק שינוי".
פרלמנט עם רוב של אנשי המחנה הקיצוני עשוי להגביר את הלחץ על רוחאני, אדריכל הסכם הגרעין, שסופג ביקורת מצד בעלי בריתו של חמינאי על ביצועיו.
"אני מתחנן בפניכם שלא להישאר פסיביים, אני מבקש מכם שלא להפנות את הגב לקלפיות", אמר רוחאני בנאום בשבוע שעבר.
לפי גורמים פנימיים ומומחים, ברשימת המועמדים הקיצוניים בולטים מועמדי משמרות המהפכה ומיליציית הבסיג' שלהם.
"נשרת בכל מקום"
מלבד נכסיהם הכלכליים העצומים, משמרות המהפכה העמיקו את חדירתם לפוליטיקה האיראנית בעשורים האחרונים, עם מספר גדל והולך של חברים לשעבר המחזיקים בתפקידי מפתח בשלטון. מפקד משמרות המהפכה לשעבר מוחמד קליבאף עומד בראש הרשימה של המחנה הקיצוני בטהראן.
"אנו נשרת בכל מקום שבו המהפכה והאימאם שלנו (חמינאי) זקוקים לנו", אמר חבר משמרות המהפכה לשעבר, שכיהן בממשלתו של הנשיא הקודם מחמוד אחמדינג'אד. בחירתו המחודשת ב-2009 הציתה מחאות רחוב שנמשכו חודשים, בטענה לזיופים לטובת הקיצוניים.
לפרלמנט יש השפעה מועטה על מדיניות החוץ או הגרעין של איראן, שאותה קובע חמינאי, ומפלגות רפורמיסטיות מרכזיות הוצאו מחוץ לחוק או פורקו מאז 2009. ואולם, ההצבעה מראה שינויים במאזן הכוחות בין הפלגים השונים במשטר היחודי באיראן, בין אנשי הדת לנבחרי ציבור.
פסילות המוניות של מועמדים ב-2004 בבחירות למג'לס דחקו את המחנה הרפורמיסטי אל הפינה במשך שנים. היא בישרה על עלייתו לשלטון של אחמדינג'אד הקיצוני שנה לאחר מכן.
ב-2016 העניקו הבוחרים הישגים למועמדים המתונים והרפורמיסטים. התוצאות הראו שרבים רצו חירויות גדולות יותר ורפורמות נרחבות. הפעם, מועצת שומרי החוקה, הנשלטת על ידי הקיצוניים, פסלה 6,850 מועמדים מתוך 14 אלף, ממתונים ועד שמרנים. גם כשליש מהמחוקקים הנוכחיים נפסלו.
"עשינו מה שהיינו אמורים לעשות, עכשיו הגיע תורכם (הבוחרים)", אמר ראש המועצה איתוללה אחמד ג'נתי. כמה פוליטיקאים, ובהם רוחאני, מתחו ביקורת חריפה על הפסילות, אך המועצה הכחישה הטיה נגד מחנה כזה או אחר. חמינאי גיבה אותה ואמר כי לפרלמנט אין מקום ל"אלה המפחדים לדבר נגד אויבים זרים".