ניגריה, ארתיריאה ומיאנמר: ממשל טראמפ הרחיב את מגבלות ההגירה

(בווידאו: פנס מבקר במתקן כליאה, יוני)

ממשל טראמפ הכריז אמש (שישי) על צמצום ההגירה משש מדינות נוספות, בשל אי-עמידתן בתנאים ביטחוניים. הצעד הוא חלק מניסיון של הממשל לצמצם עוד יותר את ההגירה לארצות הברית, לקראת הבחירות בנובמבר.

גורמים בממשל אמרו כי המגבלות החודשות נוגעות למבקשי סוגים שונים של ויזות מניגריה, מסודאן, מאריתריאה, מטנזניה, מקירגיזסטן וממיאנמר. זהו לא איסור מוחלט על הגירה ממדינות אלו, בניגוד להחלטה של טראמפ מוקדם יותר בכהונתו, שעוררה סערה ברחבי העולם בשל התמקדותו במוסלמים. המגבלות ייכנסו לתוקף ב-21 בפברואר.

המאבק בהגירה לארצות הברית, שהיה אחד מהחלקים המרכזיים באג'נדה של טראמפ ב-2016, יככב גם במרוץ הנוכחי. לאחרונה הכריז הבית הלבן מלחמה על "תיירות הלידות", תוך שהוא מציין את הירידה החדה במספר המהגרים המגיעים דרך הגבול עם מקסיקו ואת ההתקדמות בבניית החומה.

על קירגיזסטן, מיאנמר, אריתריאה וניגריה הוטלו מגבלות על אשרות הגירה. סוג האשרה הזו ניתן למי שמבקש לחיות בארצות הברית כתושב קבע. בדצמבר, לשם הדוגמה, ניתנו 46 אלף ויזות הגירה אל ארצות הברית לאזרחים מרחב העולם. הן, כמו סודאן וטנזניה גם לא יהיו כלולות עוד בהגרלת הגרין קראד השנתית, שבה ניתנות כ-50 אלף אשרות לאזרחים מרחבי העולם. לא הוטלו מגבלות על יתר סוגי הוויזות, הכוללות אשרות תיירות, עסקים או לצרכים רפואיים.

ארבע מהמדינות החדשות הן אפריקניות, ובשלוש מהן יש רוב מוסלמי, מה שיכול לחדש את הדיון סביב היותה של המדיניות הזו מפלה נגד מיעוטים. הדמוקרטים ותומכי הגירה מאשימים את הנשיא בכך שהוא מנסה להרחיב את צו ההגירה המקורי מ-2017, שכלל מדינות מוסלמיות, ובהתמקדות חסרת פרופורציות במדינות אפריקניות.

השר לביטחון המולדת בפועל, צ'אד וולף, אמר בשיחה עם כתבים כי שש המדינות שעליהן הוטלו המגבלות החדשות לא עמדו בתנאי הביטחון ושיתוף המידע הדרושים, החל מדרכונים לא מתקדמים מספיק ועד חוסר שיתוף פעולה בחלוקת מידע על חשודים בטרור ובפשיעה. לדבריו, בלארוס נקטה בחודשים האחרונים צעדים בנושא ולכן לא נכללה בהחלטה האחרונה.

"המדינות האלו, ברוב הזמן, מנסות להיות מועילות", אמר וולף. "אבל בשל מגוון סיבות, הן לא עומדות בדרישות המינימום שלנו".

צו ההגירה המקורי אסר כמעט לחלוטין על הגירה משבע מדינות שרוב אזרחיהן מוסלמים. המדיניות הזו שונתה בשל צעדים משפטיים, אבל בית המשפט העליון בסופו של דבר אישר אותו ביוני 2018. בגרסה הנוכחית של הצו, האיסור תקף לאיראן, ללוב, לסומליה, לסוריה ולתימן, בנוסף לקוריאה הצפונית וונצואלה. המגבלות עליהן נשארות בתוקף.

ג'ו נגוז, דמוקרטי מבית הנבחרים ובן לפליטים אריתריאים, אמר כי הרחבת הצו פוגעת בצורה לא הוגנת בבעלות בריתה של ארצות הברית ביבשת. "זה לא אמריקני להפלות נגד מהגרים רק בשל מוצאם או הדרך שבה הם מתפללים", הוא אמר לכתבים. ב-2015, כשהיה עוד מועמד לנשיאות, קרא טראמפ לאסור לחלוטין על כניסת מוסלמים לארצות הברית.

המגבלות על אשרות השהייה, שלא יהיו תקפות למי שכבר נמצאים בארצות הברית או שכבר קיבלו אישור, לא יחוו על פליטים. עם זאת, ממשל טראמפ כבר צמצמם את מספר הפליטים שארצות הברית קולטת מדי שנה, עם 18 אלף בלבד בשנה הקרובה - המספר הנמוך ביותר זה כמה עשורים.

יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי הדמוקרטית אמרה כי מדובר "באפליה בתחפושת של מדיניות". לדבריה, בשבועות הקרובים יציגו הדמוקרטים חקיקה נגד אפליה דתית במערכת ההגירה.

ניגריה שולחת את מספר המהגרים הגדול ביותר לארצות הברית - כ-7,900 קיבלו אשרות ב-2018. שר החוץ של ניגריה, ג'ופרי אוניימה, אמר כי הוא "מאוכזב" מההחלטה. הוא יקיים במהלך השבוע הבא פגישות במחלקת המדינה גם גורמי ממשל ועסקים.