חובה משפטית ומוסרית: הרפורמה בטיפול בנפגעי עבירות מין חייבת לחול גם על צה"ל. דעה

(בווידאו: חיילת צה"ל משוחררת הוכרה כנכה של משרד הביטחון, על רקע סדרת תקיפות מיניות שעברה בבסיס)

בשנת 2012 הוקם בצה"ל על ידי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר דאז, מרכז מהו"ת (מרכז התמודדות ותמיכה), המספק מרכז הוליסטי טיפולי עבור חיילים וחיילות, נפגעי עבירות מין, ומספק להם, בין היתר, טיפול רפואי, טיפול נפשי ואפילו ליווי משפטי. נתונים שפורסמו מלמדים כי מאז הקמת המרכז נצפתה בצה"ל עלייה בכמות הדיווחים על אירועי פגיעה מינית. אלה, כך נראה, נובעים במידה רבה מהתפתחותו של המרכז, והעובדה שהוא משמש כתובת טבעית ומוגנת לחיילים וחיילות שנפגעו.

בימים האחרונים פורסמו המלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר). מדובר באחד המסמכים המקיפים והמשמעותיים ביותר שנכתבו בנושא נפגעי עבירות מין בשנים האחרונות. לוועדה שלל המלצות חשובות ומשמעותיות, המבקשות להתאים היבטים שונים בהליך פלילי, שעניינו - פגיעה מינית, לשינוי המתחולל בנושא בעשור האחרון, וכדברי הוועדה - "חלה התפתחות ניכרת, עד כדי מהפכה של ממש, ביחס של כלל מערכת אכיפת החוק אל נפגעי עבירות מין בהליך הפלילי".

הוועדה פורשת שורה של הצעות לרפורמות משמעותיות. החשובות שבהן: הקמת נציבות לקידום נפגעי עבירה והקמת מרכזים ייעודיים לבגירים שהתלוננו על עבירות מין. במרכזים ירוכזו כלל השירותים להם נזקק נפגע בעבירות מין לאורך ההליך הפלילי, ונפגע המטופל במרכז יזכה לטיפול של בעלי תפקידים שונים, בהם עובדים סוציאליים, רופאים ועורכי דין - ממש בדומה למודל הקיים במרכז מהו"ת של צה"ל.

במידה רבה, יש בהצעותיה של ועדת ברלינר כדי לחזור אל המודל המקורי של הצעת החוק לזכויות נפגעי עבירה. זו ראתה לנגד עיניה מודל רחב של זכויות, אשר יקנה לנפגעי עבירה גם זכויות סוציאליות לסיוע, לשיקום ולפיצוי מטעם המדינה. אולם "מציאות ארגונית ותקציבית מוגבלת של רשויות החוק", כפי שצוטט בכנסת שר המשפטים דאז, יוסי ביילין, הביאה לכך שהחוק הוחל רק ביחס להליך הפלילי. הא ותו לא.

גם עתה, כל שאיפה לקדם את הרפורמות מרחיקות הלכת, עליהן ממליצה הוועדה, תחייב הקצאה נכבדת של משאבים, וזאת, בהנחה, כי נפגעי העבירה יהיו זכאים לקבל את סל השירותים שהמרכז מציע, ולא יידרשו לשלם עליו. עניין זה, יש להניח, יהיה המכשול העיקרי בהוצאת הרפורמה מן הכוח אל הפועל. כאמור, כך בדיוק נפל המודל המקורי של חוק זכויות נפגעי עבירה בשנת 2001.

דוח הוועדה אינו מתייחס מפורשות לצה"ל. אולם, היבטים רבים עליהם המליצה הוועדה מחייבים בחינה גם במערכת הצבאית. חיילים וחיילות בשירות חובה, אשר נפגעים מינית במהלך שירותם, ודאי אם מדובר בפגיעה שנוצרה על רקע של יחסי מרות, הם אוכלוסייה המחייבת הגנה מוגברת.

למרות הסטיגמות שדבקו בו, לאורך השנים השכיל צה"ל לזהות את החובה המיוחדת להגן על חיילים וחיילות שנפגעו, ומכוחה של זו נוסד מרכז מהו"ת, שדמותו מזכירה, כאמור, במובנים רבים את המרכזים שעליהם ממליצה ועדת ברלינר. מעניין לראות כי דווקא המודל שקיים בתוך הצבא, רחב יותר מזה שמוצע בדוח הוועדה. השירותים שמספק מרכז מהו"ת אינם ייחודיים רק למי שהתלונן על פגיעה מינית ואשר הליך פלילי מתנהל בעניינו. הם מסופקים גם למי שמבקש לקבל רק סיוע וטיפול, וכלל אינו מעוניין להתלונן ולפתוח בהליך פלילי. אלה אגב, רוב הפונים.

לצד היבט זה של הדוח שכבר מוצא ביטוי בצה"ל, היבטים רבים אחרים שהומלצו על ידי הוועדה במערכת האכיפה האזרחית, טעונים בחינה גם במערכת הצבאית. אם תקום נציבות נפגעי העבירה - רק מתחייב שתפקידיה ייפרשו גם על המתרחש בצה"ל, או לחילופין, שתוקם לה שלוחה במערכת הצבאית. כמו כן, נדרש לבחון כבר כעת, אם תכנית "הפיילוט" להקמת מחלקות ייעודיות לנושא ברשות השופטת וברשויות האכיפה - ישימה גם במערכת השיפוט הצבאית ובמערכת האכיפה בצה"ל. את המסקנות נבקש הרי לדעת גם ביחס למערכת הצבאית ומאפייניה המיוחדים.

החשש הוא כי אם וכאשר ימומשו המלצות ועדת ברלינר (והכל בהנחה שיוקצו לעניין המשאבים הנדרשים), יפסח התהליך על צה"ל, וזאת, משדוח הוועדה עוסק במערכת האכיפה הכללית. צה"ל חייב לוודא, כי כל תכנית או מהלך שיינקטו לשם מימוש המלצות הוועדה יטלו בחשבון גם את החיילים והחיילות שנפגעו מעבירות מין בצה"ל. זו חובה משפטית, מוסרית וערכית.

הכותבת היא התובעת הצבאית הראשית לשעבר. זגגי-פנחס תשתתף בכנס "זכויות נפגעי עבירה במשפט הישראלי" של משרד המשפטים והקריה האקדמית אונו שיתקיים ב-22 בינואר.