הסולטאן קאבוס בן סעיד, שמת ביום שישי בגיל 79, שינה את עומאן במהלך 49 שנות שלטונו. הוא הפך את הסולטנות ממדינה ענייה ומפולגת למדינה משגשגת בעלת תפקיד של מתווכת בינלאומית בסוגיות הבוערות ביותר באזור.
הוא עלה לשלטון ביולי 1970 אחרי שהדיח את אביו בהפיכת חצר, במטרה להוציא את עומאן מהבידוד שלה ולהשתמש ברווחי הנפט כדי להפוך אותה למדינה מודרנית ומפותחת.
הוא מעולם לא הכריז באופן פומבי על יורשו, אלא במכתב סודי וחתום במקרה של מחלוקת במשפחת המלוכה סביב היורש. כבר ב-1997 הוא סיפר שהוא כתב שני שמות של יורשים, בסדר יורד, במכתבים חתומים שאותם פיזר בשני מחוזות שונים.
אל תפספס
בן דודו, היית'ם בן טארק א-סעיד, הוכרז אתמול כסולטאן החדש אחרי שהמועצה הצבאית קראה למועצת משפחת המלוכה לבחור יורש. לפי הודעת המועצה הצבאית, המשפחה מילאה אחר המלצתו הכתובה של קאבוס, לאור אמונה ב"חוכמתו ובחזונו". סיבת מותו של הסולטאן לא פורסמו, אך הוא היה חולה במשך שנים ובחודש שעבר הוא טופל בבלגיה.
"הסכנה מידית, ככל הנראה, היא ששחקנים אזורים ינסו להשפיע על התוצאות של הליך הבחירה או על המנהיג הנבחר החדש", אמר סימון הנדרסון, מנהל תכנית ברנשטיין על מדיניות המפרץ והאנרגיה במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. "לאיחוד האמירויות יש אינטרס, כמו לערב הסעודית. איראן צפויה לפעול בצורה אופורטוניסטית בעת נקיטת מהלכיה".
פרשנים חוששים מעימותים בתוך משפחת המלוכה, ומחידוש היריבות השבטית וחוסר יציבות פוליטית, עם בחירתו של מנהיג חדש בזמן שמנהיגים צעירים ונציים עלו לשלטון בערב הסעודית ובאיחוד האמירויות הערביות.
קאבוס הצליח לאחות את השברים במדינה שהייתה מפולגת שנים רבות בין השבטים שבפנים המדינה, הנחשבים לשמרנים, לבין אזורי החוף. הוא נודע בפני בני ארצו בתור "הרנסנס". הוא השקיע מיליאדרי דולרים מרווחי הנפט בתשתיות והקים את אחד הצבאות המאומנים ביותר באזור.
בעוד שהוא לא סבל שום התנגדות מביט לשלטונו, קאבוס ניהל מדיניות חוץ עצמאית ונותר ניטרלי בעימות האזורי בין ערב הסעודית לבין איראן, ובסכסוך בין ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לבין קטאר. לסולטנות יש יחסים הן עם איראן והן עם ארצות הברית, ובה החלו השיחות הסודיות בין המדינות ב-2013, שהסתיימו בהסכם הגרעין שנחתם שנתיים לאחר מכן.
באוקטובר 2018, נפגש קאבוס בעל הזקן הלבן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע לביקור נדיר בעומאן. בעוד שמדינות מפרץ אחרות חיזקו את יחסיהן עם ישראל מאחורי הקלעים, אף אחד ממנהיגיהן לא נפגש בגלוי עם נתניהו.
קאבוס, השליט השמיני בשושלת א-סעיד השולטת בעומאן מאז שנת 1744, נולד ב-18 בנובמבר 1940 במחוז זופאר. ב-1958 הוא נסע לבריטניה לצורך לימודיו, וחיזק את הקשרים ההיסטוריים בין בריטניה לבית המלוכה העומאני. הוא למד שנתיים באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ושירת שישה חודשים בצבא הבריטי במערב גרמניה. הוא שב לאנגליה ב-1962 לצורך לימודי ממשל.
בין 1964 ל-1970, הוא היה מרותק בארמון ונמנע ממנו כל תפקיד שלטוני. הוא התנער מאופי השלטון של אביו והטיל ספק ביכולת הצבא להביס את המורדים בזופאר. עם תחילת יצוא הנפט ב-1967, הסולטאן סעיד, שהיה רגיל למדיניות צנע כלכלית, לא מיהר להשקיע כספים בפיתוח המגזר. בריטניה, שלה הייתה אז השפעה רבה על שליטי המפרץ, עזרה לקאבוס להדיח את אביו בהפיכה ב-23 ביולי 1970. את השנתיים האחרונות לחייו הוא סיים בגלות בבריטניה.
הסולטאן החדש, אז רק בן 30, ביסס בהדרגה את סמכותו עם השתלטותו על תפקיד ראש הממשלה ומשרדי האוצר, הביטחון והחוץ. הוא נלחם במורדים עם סיוע מבריטניה, ירדן ואיראן, ודרך הישגים צבאיים והצעות לתפקידים ממשלתיים למנהיגי המורדים, קאבוס סיים את המרד בתוך שש שנים.
אחרי המהפכה האסלאמית באיראן ב-1979, הוא התחייב לשמור על מצרי הורמוז פתוחים וב-1980 חתם על הסכם עם ארצות הברית שמאפשר לה להשתמש בבסיסים בארצו בעתות חירום.
ב-1981 הוא העביר רפורמות פוליטיות וב-2003 נערכו בחירות חופשיות למועצה המייעצת. עם פרוץ אירועי "האביב הערבי", שהפילו מנהיגים שונים ברחבי העולם הערבי, קאבוס נטרל את האיום הפוטנציאלי של ההפגנות בעומאן, כשהבטיח משרות חדשות ורפורמות. עם זאת, לסולטאנות יש עדיין בעיות כלכליות גדולות, עם אחוז אבטלה גבוהה, כשהיא נאלצת להתבסס יותר ויותר על הלוואות זרות בשל ירידת מחירי הנפט. דירוג האשראי של עומאן הוא אג"ח זבל.
"לסולטאן קאבוס הייתה סמכות כריזמטית כל כך מאחר שהוא הפך שם נרדף לעומאן כמדינת לאום מודרנית, כך שבאופן טבעי יהיה מסובך עבור כל יורש שלו לשחזר זאת, לפחות בתור התחלה", הסביר כריסטיאן קואטס אולריכסן, ממכון בייקר של אוניברסיטת רייס בטקסס, לסוכנות הידיעות רויטרס. אחד הדיפלומטים אמר על הבחירה בהיית'ם כיורש כי "אני מאמין שהבחירה תספק המשכיות למדיניותו של קאבוס".
בנאומו הראשון כסולטאן החדש, היית'ם בן ה-65 התמקד בעיקר ביחסי חוץ, כשהוא מבטיח לשמור על קשרים ידידותיים עם כולם ועל מסורת הגישור של עומאן. "נמשיך לסייע בפתרון מחלוקות בדרכי שלום", הוא אמר. הוא לא התייחס למדיניות כלכליות, מלבד קריאתו להשתלבות כלכלית בעולם הערבי ופנייתו לאזרחי עומאן לפעול יחד לשגשוג.