מגולדסטון ועד צוק איתן: אתגר מערך החקירות מול בית הדין בהאג. דעה

גם אם יאשר בית הדין את בקשת התובעת של בית הדין הבינלאומי לפתוח בחקירה נגד ישראל, לא צריכה ישראל להיות מופתעת ממהלך זה. למעשה, ישראל התכוננה לתרחיש זה כבר כעשור.

באפריל 2009 מינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם ועדת לבדיקת טענות על הפרות של הדין הבינלאומי במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". בראשות הוועדה, ולא במקרה, הועמד השופט הדרום אפריקני, היהודי ריצ'רד גולדסטון. הוועדה קבעה כי ישראל והפלסטינים ביצעו הפרות של הדין הבינלאומי במהלך המבצע.

ישראל שללה בכל תוקף את הטענות הללו, ואף הציגה ראיות משכנעות כנגד הטענות. אך לישראל היה קשה יותר להתמודד עם טענה אחרת שהועלתה בדוח - הטענה כי מערך החקירות הצבאי שבדק את החשדות להפרת הדין על ידי חיילי צה"ל לא היה אמין, היות והוא לא עמד בדרישות הבסיסיות של עצמאות ואפקטיביות הנדרשות ממערך חקירה כזה.

החשש המרכזי שהועלה בעקבות דוח גולדסטון היה כי אם אכן מערך החקירה הישראלי אינו עומד בדרישות הדין הבינלאומי, צפויים חיילי צה"ל לעמוד למשפט בבית הדין הבינלאומי הפלילי - הבודק חשדות להפרת הדין הבינלאומי שלא נבדקו על ידי המדינות עצמן.

למעשה, מטרתו המרכזית של בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להעמיד למשפט את אותם עבריינים על הדין הבינלאומי שמדינותיהם מתחמקות מהצורך לחקור אותם ולהעמידם לדין. במילים אחרות: בית הדין הפלילי הבינלאומי מעודד את המדינות לחקור את החשדות ולהעמיד לדין בעצמן, בדיוק על מנת שלא להגיע למצב שאלו יועמדו לדין בבית הדין הבינלאומי.

השאלה האם מערך החקירות הישראלי עומד בדרישות הדין הבינלאומי נבחנה בהרחבה בדוח ועדת טירקל, ועדה שהוקמה בעקבות פרשת "המשט לעזה" ואוניית המרמרה, במאי 2010. הוועדה המליצה על שורה של שיפורים ושינויים במערך החקירות הישראלי. בין השאר, המליצה להקים מערך בדיקה עצמאי שיבדוק את התלונות כנגד חיילי צה"ל, לפני העברתן לחקירה פלילית. אכן, בעקבות דוח טירקל הוקם מנגנון בדיקה מטכל"י - מערך בדיקה שנועד לבדוק בצורה עצמאית חשדות כנגד חיילי צה"ל, ולהמליץ לפרקליט הצבאי הראשי האם יש מקום לפתוח בחקירת מצ"ח פלילית כנגד החשודים.

בעקבות מבצע צוק איתן הופעל מנגנון הבדיקה המטכל"י לחקירת אלפי תלונות שהוגשו על ידי פלסטינים. בכמה מהתלונות החליט הפצ"ר, בהמלצת המנגנון, לפתוח בחקירה פלילית, ואף להעמיד לדין חיילים. במרבית המקרים החליט הפצ"ר לסגור את החקירה בלא לפתוח בחקירה פלילית, תוך קביעה כי אין כלל חשד להפרת דיני הלחימה.

האם האמצעים שנקטה ישראל בהקשר זה מספיקים? האם מנגנון הבדיקה המטכל"י אכן יחסום את ההתערבות של בית הדין הפלילי הבינלאומי? בהנחה שבית הדין הפלילי הבינלאומי יאשר לפתוח בחקירה נגד ישראל, זו בדיוק השאלה שתעמוד למבחן. בעשר השנים האחרונות עשתה ישראל מאמץ ניכר להתמודד עם טענות אלו. בחודשים הקרובים נלמד האם אכן מאמצים אלו השיגו את מטרתם.

פרופ' עמיחי כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, ומומחה למשפט בינלאומי.