(בווידאו: כנס חירום בכנסת בנושא סל התרופות)
משרד הביטחון ייבחן את הקשר בין שהייה בשבי למחלות קשות - כך על פי הודעת המשרד. סמנכ"ל וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, תת-אלוף (מיל') חזי משיטה, מינה פאנל רפואי מייעץ לבחינת הקשר הסיבתי שבין השהייה בשבי האויב לבין מחלות שונות, שבהן לקו פדויי שבי לאחר שהוכרו כנכי צה"ל. את מסקנותיה תגיש הוועדה תוך כמה חודשים.
אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל כיום בכ-300 נכי צה"ל שהוכרו בשל נכות שנגרמה תוך כדי ועקב היותם בשבי האויב. על פי החוק, פדוי שבי הינו מי שהוחזק לפחות 14 ימים בשבי האויב. בעקבות פניית עמותת "ערים בלילה", המייצגת את פדויי השבי, למנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אודי אדם, החליט המשרד לבחון האם מחלות נלוות שפרצו במהלך השנים וגם כעבור תקופה ממושכת, קשורות למעשה לתקופת שהייתם בשבי.
פרופ' אבי עורי, בעצמו פדוי שבי ממלחמת יום כיפור, חקר את הנושא ומעורה בזכויות הניתנות לפדויי השבי ברחבי העולם. "אני בעצמי הייתי שבוי ב-73' כרופא בקו בתעלה", סיפר. "אני פרופ' לרפואה שיקומית, ואני עוסק בנושא של תוצאות ארוכות טווח של בריאות פדויי שבי משנת 90'. המסקנה של מחקר ארוך טווח שערכתי עם זהבה סולומון הוא ששבי גורם למחלות טרם זמנן, וגם למוות טרם זמנו. אנחנו, יחד עם עמותת ערים בלילה כבר דיברנו על זה המון שנים, ולא הצלחנו להוביל מהלך. משרד הביטחון אומר כל הזמן לפנות לכנסת".
לדבריו, במדינות מערביות אחרות ההכרה במחלותיהם של פדויי שבי יעילה ומהירה יותר. "בארצות הברית כל פדוי שבי שבא עם רשימה מסוימת של מחלות נפשיות וגופניות - מוכר, נקודה", ציין עורי. "מדינות נוספות הלכו בעקבותיה ומכירות בתחלואה באופן אוטומטי. רק בארץ לא. בצורה חד משמעית יש יותר סרטן, יתר לחץ דם, ואין מענה".
עם זאת, במהלך שקידמה העמותה באמצעות כמה מחבריה, הצליחו פדויי השבי להוביל לחקיקה בנושא פיצוי כספי והכרה במחלות נפשיות של פדויי שבי, אך לא בפגיעה גופנית. "סוף סוף, עכשיו ראש האגף מינה את הוועדה שתדון בממצאים שלנו", אמר עורי. "זה ייתן לפדויי השבי החולים אחוזי נכות יותר גבוהים, פנסיה וטיפולים. יש למישהו שפדוי שבי לא שייך לקורות הלוחמים? אני מקווה שהוועדה תאזין לנו ותקבל את הטענה המוכחת שאכן יש תחלואה מוגברת ותמותה מוגברת בקרב פדויי השבי הישראלים".
בראש הפאנל הרפואי יעמוד פרופ' מרדכי שני, חתן פרס ישראל על תרומה למערכת הבריאות ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. לצדו יכהנו בוועדה כ-15 מהרופאים הבכירים במדינת ישראל, במגוון רחב של תחומים. הפאנל הרפואי יבחן האם יש קשר סיבתי בין השהייה בשבי לבין רשימת מחלות שונות, בהן סרטן, מחלות לב וכלי דם, ליקויים נפשיים, יתר לחץ דם וסכרת. הצוות יבחן, בין השאר את הקשר הסיבתי, בהתייחס לחלוף הזמן, שבין השהייה בשבי לבין מועד פרוץ המחלה, מקום השבי, תנאי השבי, נתונים גנטיים ועוד.
"לכל אחד היו הבעיות שלו"
"אחרי שהחזירו אותנו ממלחמת יום כיפור, מהשבי במצרים, אף אחד לא קיבל אותנו ובדק אותנו", משתף מנכ"ל עמותת ערים בלילה, יגאל כוחלאני. "שמו אותנו בחקירות כדי לברר מה אמרנו ולמה נכנענו. כל אחד היה לו את הבעיות שלו, רוב המילואימניקים חזרו הביתה, והסדירניקים המשיכו לשרת בצבא. כשהשתחררנו, חלק מהאנשים הגישו תביעות נגד משרד הביטחון בעקבות מצבם הנפשי או הפיזי, והיתה הנחייה ברורה לא לטפל בהם".
לדברי כוחלאני, כל פדוי שבי סבל בדרכו - יש כאלה שהצליחו לשוב למסלול החיים, ויש כאלה שהתמוטטו. "באמצע שנות ה-90 התחלנו להתארגן ולאסוף את האנשים אחד אחד. הבנו שהמכה שחטפו השבויים היא אדירה. כמעט 160 איש שהוגדרו כנצרכים, כאנשים שלא יכולים לעבוד. בסוף שנות ה-90 המשרד הכיר כמעט בכולם כפדויי שבי".
בפתח שנת 2020, אומר כוחלאני, חייו של פדוי שבי שסובל ממחלה עדיין קשים. "כולם מוכרים במצב נפשי. הרבה לא מסתדרים במקומות עבודה, הרבה לא מסתדרים בתהליך משפחתי, בשינה. יש צעקות בלילה. קמים מאוד עייפים בבוקר, הגוף כואב מרוב שהלכת מכות עם עצמך תוך כדי שינה. זה המצב הנפשי, מבלי לדבר עוד על המצב הגופני. יש לאנשים לחץ דם, סכרת, כל סוגי הסרטן. יש להם כאבים בידיים וברגליים בעקבות השבי. אנשים חורקים שיניים בלילות ושוברים אותן. הרשימה היא אינסופית. אנחנו כבר 47 שנים אחרי המלחמה הזאת, ולצערי חלק גדול מהאנשים כבר מתו. אנחנו רוצים שיכירו במחלות שלנו, שיבינו שאלו מחלות שנבעו מהשבי ושאנשים יקבלו טיפול בהתאם".