זעם במערכת הבריאות בעקבות המשבר הפוליטי: "התקציב הולך ופוחת"

פוליטיקאים ובכירים במערכת הבריאות הביעו היום (רביעי) דאגה מהשפעת המצב הפוליטי על המערכת, זאת ערב הליך ההצבעה על פיזור הכנסת ה-22 והבחירות שצפויות להתקיים לאחר מכן, ב-2 במרץ.

בכנס ים המלח שנערך מדי שנה בידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כי המצב הפוליטי המורכב מחלחל למערכת הבריאות. "אלו ימים לא פשוטים למדינה והמורכבות הזו מחלחלת גם למערכת הבריאות. המערכת נכנסה לעשור המאתגר ביותר ולמורכבות הזו הצטרף גם המצב הפוליטי המסובך", אמר.

בכנס העוסק השנה בנושא אסדרת ארגוני הבריאות השונים, שירותי בריאות לאזרחים ובסוגיות כלכליות, הוסיף בר סימן טוב כי "החשש הגדול הוא ששילוב של כל הכוחות יוביל אותנו לסערה מושלמת. אני מאמין שאנחנו כמערכת יכולים להתמודד עם כל מה שיציבו לנו, אבל הרזרבות התקציביות הולכות ופוחתות".

"המדינה יכולה וצריכה לעשות את ההשקעות שהיא צריכה בבריאות, אבל אסור לנו לייצר שיח של קריסה ואי ספיקה", הדגיש בר סימן-טוב. "הדרך הנכונה לקבל משאבים היא להביא לידי ביטוי את המצוינות שלנו ולא להדגיש את המצוקות והמסכנות. אנחנו במדינה שהכול בשפל והציבור עייף מהקריאות לאסון עתידי. אנחנו שוחקים את הקשב של הציבור בשיח על קריסה. יש לנו קשיים אך גם יכולות, וכמו שצה"ל לא מפסיד במלחמות לקבל תקציב, כך גם אנחנו. מערכת הבריאות הישראלית היא גאווה לאומית ובינלאומית".

מנכ"ל המשרד קרא לפעול כדי להוציא לפועל תכנית רב שנתית במערכת הבריאות. "מערכת הבריאות ראויה לתוכנית רב שנתית שתאפשר לתכנן קדימה ותביא את המשאבים שהמערכת ראויה לה. הדבר
החשוב ביותר היא ליצור כללי משחק ברורים וידועים. מדינה שתכפיל את מספר הקשישים שלה תוך עשור לא יכולה לפעול ללא תוכנית ארוכת טווח. אי אפשר לקוות שיהיה בסדר ולקוות שמה שעבד עד עכשיו יעבוד גם בעתיד".

ברקע הטענות על קריסת מערכת הבריאות, אמר פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב ויו"ר הכנס כי "המערכת לא קורסת אבל היא מאותגרת עד קצה היכולת שלה רמה בלתי אפשרית. כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנו רואים את האוכלוסייה מזדקנת ולכן תהיה כאן שחיקה גדולה יותר. בנוסף, אנחנו רואים ירידה בשיעור הרופאים על אף שמשרד הבריאות פועל להגדלת השיעור שלהם".

עוד הוסיף פרופ' גמזו כי "מערכת הבריאות לא קורסת. אין מערכת שלא נמצאת בקשיים ומורכבויות ואנחנו כל הזמן צריכים לזכור את העוצמות של מערכת הבריאות שלנו. המערכת מבוססת על היכולת של קופות החולים להעניק את שירותי הבריאות והם עושים את זה בצורה בלתי רגילה".

גמזו התייחס לעניין התקציב, ואמר: "אם מרסנים יותר מדי את ההוצאה הממשלתית ולא עושים את זה בתכנון קדימה, ההוצאה תגיע מאיזשהו מקום. זה לא אלכימיה. במצב של הזדקנות ועומס מחלות כרוניות, גם מערכת בריאות טובה ביותר לא יכולה להישאר ב-5.7% הוצאה לאומית לבריאות. אם זה לא יגיע מתכנון רחב וארוך, הוא יגיע מגופים אחרים וירוקן את חוק הבריאות הממלכתי ויהפוך אותו ללא רלוונטי. אם לא נגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, היא תגדל במרכיב הפרטי וזה לאו דווקא נכון למערכת שלנו".

"מדינת ישראל היא מדינה של כור היתוך. האזרחים נדרשים לקחת חלק בנטל הביטחון, וזה לא מסתדר עם פערים בשירותים הכי בסיסיים. הפער הזה פורם את החוסן הערכי והמוסרי של מדינת ישראל ומדינה לא יכולה להרשות את זה לעצמה. הגיע הזמן לעשות התאמות בחוק הבריאות הממלכתי. צריך להוביל תיקונים מורכבים וקשים שדורשים אומץ. כמו שבזמן חקיקת החוק לפני 25 שנה היו על קופות החולים, בתי החולים ומשרד הבריאות קשיים והוא לא היה נוח לאף אחד, כך צריך לנהוג גם עכשיו".

במקביל, בכנסת נערך היום דיון חירום בנושא משבר תקציב סל התרופות. בשל הפלונטר הפוליטי, טרם הועבר תקציב ייעודי לוועדת הסל, שעליה לקבוע אילו תרופות וטיפולים לסבסד ב-2020. בימים האחרונים פורסם כי הוסכם על תקציב בסכום 500 מיליון שקלים, אולם לא הושג הסכם בנושא בין משרד האוצר למשרד הבריאות. בהיעדר מימון, ועדת הסל לא תוכל לסכם את דיוניה.

בין משתתפי הוועדה היה ח"כ איציק שמולי (העבודה-גשר), שהכריז כי כל חברי הכנסת מכל המפלגות התאגדו סביב הדרישה לתקצוב מידי של סל התרופות. "למרבה הצער כרגע אין תקציב מובטח. מה נאמר כשאנו רואים חולים שצריכים תרופה מצילת חיים ונאלצים לקושש. מה נאמר כשאנו רואים זמני המתנה. יש לנו שעות אחרונות עד שהכנסת מתפזרת, ולצערי בימים האחרונים כל מה שאנו מקבלים מהממשלה הוא ויכוח שכולו חרפה בין משרד הבריאות לאוצר שנעשה על הגב שלכם".

יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית זאב פלדמן, שהשתתף גם הוא בוועדה בכנסת, אמר: "אני חושב שקול העם צריך להישמע במשכן הכנסת בטח בימים אלה. מקוממת האמירה שהדיון על קריסת מערכת הבריאות מיצה עצמו. אנו חיים בתוך המערכת ורואים את הדברים ביום-יום גם במחלקות כירורגיות כשרואים חולים שוכבים במסדרון ואחר כך מתפלאים שיש זיהומים. אנו פה כדי לעזור ולתמוך ולהגיד שאנו צריכים תוספת לסל התרופות כדי לטפל בחולינו. ישראל צריכה להיות בחזית המדע כדי לאפשר מרפא לכל אחד. הציווי הזה הוא מוסרי. יש בחדר אנשים שההחלטות של הבית הזה יקבעו את גורלם. אני לא מסתפק ב-500 מיליון ואני חושב שיש לעמוד ברף של 700 מיליון".

לדיון הגיעה גם מור ביטון שחולה באנגיואדמה תורשתית. היא סיפרה על הקשיים בחייה לצד המחלה. "אני חיה עם המחלה מאז שאני זוכרת את עצמי. עד היום חייתי בפחד, פחד לצאת מהבית, לעבוד. לא היו לי חיים נורמטיביים", אמה. "אם התרופה שאני זקוקה לה לא תכנס לסל, כנראה שהחיים שלי ימשיכו באותה הצורה. ולי דווקא בא לחיות חיים נורמליים, בלי פחד תמידי ויותר מזה, בטח שלא בא לי לחיות בפחד שאני אלך לישון ולא אקום בבוקר כי היה לי במהלך הלילה התקף בגרון ולא הרגשתי אותו".

נציגות עמותת 'אחת מתשע' המסייעת לנשים עם סרטן השד באמצעות מתנדבות השתתפו גם הן בכינוס החירום בכנסת. יו"ר העמותה אירית פנט סיפרה כי היא עצמה אובחנה כחולה בגיל 44, ורק בזכות הגילוי המוקדם היא נמצאת כאן היום. עוד נכחו מנכ"לית העמותה סיגל רצין ומתנדבות שהחלימו בעצמן מסרטן השד וכיום תומכות בנשים שמתמודדות עם המחלה. העמותה מסרה כי "מקבלי ההחלטות חייבים את הכוח שלהם לציבור, ועליהם להבטיח את קיומו של סל התרופות אם רוצים להישאר מדינה מערבית מתוקנת".