היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר היום (חמישי) כי "יש תחושה של רבים בציבור שערכי המשפט הציבורי והמוסדות שלו נמצאים תחת ניסיונות החלשה ודה-לגיטימציה. חשוב להבין שלא מדובר על סוגיה משפטית או על מוסד כזה או אחר, אלא על עצם היותה של המדינה יהודית ודמוקרטיה ליברלית".
לדברי מנדלבליט, שנאם בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי בחיפה, ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו "הם הקיום שלנו כמדינה שהדמוקרטיה שלה לא מתמצית בבחירות כל כמה שנים, או חודשים. הערכים הללו הם הערובה לכך שבמדינת ישראל יישמרו זכויות אדם, ואלו המחזיקים בסמכויות השלטוניות לא יפעלו משיקולים זרים או תוך ניגוד עניינים. הם הערובה לכך שלא יהיה אף אדם או מוסד שלטוני שיהיה מעל החוק".
היועמ"ש המשיך ואמר כי האחריות להגנה על ערכי מוסדות המשפט אינה מוטלת על המשפטנים אלא על כלל רשויות החוק. "האחריות להגנה על ערכי ומוסדות המשפט הציבורי מפני החלשה ודה לגיטימציה, אינה עסק פרטי שלנו, המשפטנים. אני ער לניסיונות להציג את המשפטנים כמי שרוצים לקחת לידיהם את מושכות השלטון ולנהל את המדינה. זו ממש שטות. הייעוץ המשפטי לממשלה פועל כדי לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו בגבולות הדין".
בהתייחסו לשאלת מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה היוצא שי ניצן, אמר היועמ"ש כי מדובר ב"הזדמנות להעלות על נס את תרומתו של שי ניצן, דווקא כאשר הוא מותקף בצורה מכוערת. בעבודתו כפרקליט מדינה הוא פעל להגנה על זכויות אדם ולקיום שלטון החוק".
מנדלבליט הסביר כי מאחר והמדינה נמצאת בממשלת מעבר, "לא ניתן לכנס את ועדת האיתור למינוי פרקליט מדינה, ויש צורך במינוי ממלא מקום. הסמכות לעשות זאת היא של שר המשפטים, ואיש לא חלק על כך". היועמ"ש רמז בדבריו למחלוקת בינו לבין שר המשפטים אמיר אוחנה בשאלת מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה, ואמר כי "אולם בכך אין די, שכן הפעלת הסמכות הנסיבות הקונקרטיות הינה בעלת נסיבות משפטיות. כפי שמסרתי לפני מספר ימים, מינויו של ממלא מקום לפרקליט המדינה איננו שקול למינוי ממלא מקום של תפקיד אחר. מדובר במשרה בעלת מאפיינים מיוחדים - במי שהוא אחד מראשי התביעה ומערכת אכיפת החוק".
"ועדת האיתור לא קיימת בעת מינוי ממלא מקום", הסביר היועמ"ש. "הרגישות שיש בדרך כלל במינוי פרקליט מדינה מקבל בימים אלה משנה תוקף. ממלא מקום פרקליט המדינה יחזיק במלוא הסמכויות של פרקליט המדינה, ואין לשלול את האפשרות שמדובר בחודשים ארוכים. בנסיבות החריגות הקיימות, יש להבטיח שההשפעה הפוליטית על מינוי פרקליט המדינה תהיה מועטה ככל הניתן. לאור זאת נדרש שר המשפטים להיוועץ ביועץ המשפטי לממשלה, ועמדתו תהיה משמעותית, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בשל נימוק בעל משקל משמעותי".
מנדלבליט אמר כי הוא מקווה שתושג הסכמה עם השר, "שכן אין מקום לעימותים במינויו של אחד משומרי הסף החשובים במדינת ישראל. אני לא חפץ בעימותים, אך אין בכוונתי להתפשר על כך שהמינוי יבטיח את עצמאותו ואי תלותו, ואת אמון הציבור במינוי".
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, נאמה אף היא בכנס, והתייחסה גם היא לנושא המדובר. לדבריה, "הצבת השאלה הזו במרכז הכנס מלמדת על הדאגה של מארגניו מן המתקפות על ערכי המשפט הציבורי ועל המוסדות המשפטיים של מדינת ישראל". בעניין הביקורות האחרונות על מערכת המשפט, אמרה כי "למרבה הצער, אירועים והתבטאויות מהתקופה האחרונה מלמדים כי לא מדובר בדאגה משוללת יסוד".
עוד המשיכה חיות ואמרה: "הערכים המוגנים של המשפט הציבורי היא שאלה מורכבת ורבת פנים. אך דומה שאין חולק כי אחד מעקרונות היסוד החשובים של המשפט בכלל, ושל המשפט הציבורי בפרט, הוא עקרון שלטון החוק". הנשיאה אמרה כי בבסיסו של שלטון החוק "ניצב הכלל לפיו כולם כפופים לחוק - דין אחד לאזרח ודין אחד לריבון".
"על מנת שיידע האזרח כי הוא יכול להסתמך על מה שמצווה החוק", אמרה הנשיאה. "עליו לדעת שגם רשויות השלטון כפופות לחוק שהרי אם אין הדבר כך יכולה כל רשות לשנות את דעתה בכל רגע נתון לגבי החוק ואף לפעול שלא באמצעות החוק".
חיות אמרה כי לאחרונה מתגברים בקרב האזרחים "קולות המבקשים להציג את עקרון שלטון החוק כ'שלטון המשפטנים' וכאבן נגף העומדת בדרכה של מה שמכונה על ידי אותם הגורמים 'משילות'". על כך אמרה חיות: "אין טעות גדולה מזו".
הנשיאה המשיכה, "כשמתערער אצל האזרח האמון במערכות החוק, מתערערת האפשרות להגן על זכויותיהם של פרטים בחברה, מתערער הסדר החברתי ותחושת הביטחון של הפרט נפגעת. ככל בשר ודם איש מאתנו אינו חף מטעויות ועל כן בהחלט נדרשים מנגנוני בקרה ופיקוח גם על כל אחד ממשרתי הציבור שהזכרתי. אך בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת שלוחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו, רב המרחק".