הפרסומים בימים האחרונים בערוץ אל-ג'זירה על אודות המבצע של הכוח המיוחד בחאן יונס בנובמבר 2018 שנחשף על ידי חמאס וכלל תיאורים אודות לוחמות שלקחו חלק בפעולה, מעלה מחדש את סיפור מעורבותן של נשים בלחימה בשירות קהילת המודיעין הישראלית.
גורם ביטחוני בכיר לשעבר שהפעיל לוחמות לאיסוף מודיעיני באזור עוין סיפר לוואלה! NEWS כי היתרון היחסי של הלוחמות על פני הלוחמים הוא היכולת להיטמע בסביבה בצורה מיטבית, "נשים פחות מאיימות בכל אזור. החשד כלפיהן הוא נמוך", אמר הגורם. "יש להן יכולת גבוהה לשמור על כיסוי איכותי. לרוב הן מהוות חלק משמעותי ממשימת האיסוף. בנקודה הזו יש להפריד בין פעולה מבצעית, כמו משימת חיכוך לבין משימת האיסוף. גבר ואישה ברכב או הולכים זה לצד זו תמיד מעוררים פחות חשד מאשר זוג גברים. ביחידה שלי המשימה שלהן לא כללה לחיצה על ההדק אבל בלא מעט משימות איסוף הן היו הרבה יותר טובות מגברים".
בקצה גבולות היכולת נמצאות לוחמות בשירות המוסד אך יש ארגונים ויחידות שונות בהן משרתות נשים. לפני עשרות שנים היה ניסיון ביחידה ללוחמה בטרור (ימ"מ) של משמר הגבול לשלב נשים לוחמות כדי להעצים את היכולות המבצעיות של היחידה בתחומים מאוד מסוימים, אך התהליך דעך מהר מאוד. למרות זאת הן כן השתלבו ביחידות עלית אחרות של המשטרה אך לא ביחידות המסתערבים בצה"ל.
בשב"כ קיימות נשים לוחמות והן נחשפו בשנים האחרונות. גלישה לאתר האינטרנט של שב"כ מגלה שבעמוד מסלולי הקריירה גם בימים אלו מתנהל גיוס לוחמות לקראת קורס במחזור אוקטובר 2020 שנמשך שמונה חודשים. שב"כ מציע להן תפקידי שטח וביצוע משימות חשאיות בודדות ובצוות. בקיץ 2018 התארחו 12 עובדים מצטיינים של שב"כ בבית הנשיא אך יותר מכולן בלטה א', לוחמת בכירה באגף המבצעים, בעלת עבר עשיר בתחום מבצעי סיכול ואיסוף מודיעיני ומעורר התפעלות. אומנם מדובר במספר מאוד מצומצם של לוחמות, אך תרומתן מכרעת במשימות הארגון החשאי.
במסלולי הקריירה של אתר המוסד מציע הארגון למודיעין ולתפקידים מיוחדים מגוון תפקידים לנשים כמו קצינות איסוף, אשת מבצעים ותפקידים באגף מבצעי. הדבר מדגיש יותר מכל באופן פומבי את החשיבות שמייחס הארגון החשאי לנשים כלוחמות.
בשנת 2010 חוסל במלון יוקרתי בדובאי בכיר החמאס, מחמוד אל-מבחוח, שבעבר היה מעורב בפיגועי טרור רצחניים נגד אזרחי ישראל ובראשית העשור הנוכחי עסק בהברחות נשק מאיראן לרצועת עזה. כלי התקשורת הזרים ייחסו את פעולת החיסול למוסד והפיצו תמונות שמסרה משטרת דובאי לכלי התקשורת על אודות חשודים בפרשה, בהם גם נשים. החיסול הלם בעוצמה בצמרת החמאס והביא לפגיעה קשה במאמצי בניין הכוח של הזרוע הצבאית בארגון הקיצוני ברצועת עזה.
פרסומים זרים רבים קשרו שמות נשים במשך עשרות שנים לפעולות חשאיות שיוחסו לישראל בהן מעורבות בחטיפת אייכמן, פרשת לילהאמר, פיצוץ מכונית בלבנון בשנת 1979 של אחד ממתכנני טבח הספורטאים במינכן, מבצע אביב נעורים, פיתוי מרדכי ואנונו, הקמת כפר תיירות בחופי סודן במסגרת העלאה חשאית של יהודי אתיופיה ומבצעים רבים אחרים.
נשים שגויסו כדי לפעול במדינות זרות, חלקן מדינות אויב, במטרה לאסוף מודיעין או לקחת חלק בפעילות התקפית בידיעה שברגע שעזבו את אדמת מדינת ישראל והמריאו לאחת מארצות היעד הן עוברות על החוק מתוך ידיעה ברורה ואם יפלו בשבי או יעצרו על ידי גורמי האכיפה הזרים מדינת ישראל יכולה להתכחש אליהן. חלקן טיפס במעלה התפקידים והיו בודדות שהגיעו אל הצמרת של המוסד אחת מהן מונתה למשנה ראש המוסד. על מעללי אחדות מהן נכתבו ספרים ופורסמו כתבות רבות. אך שמות רבים של לוחמות נבלעו בדפי ההיסטוריה על אף אומץ ליבן ותרומת האדירה לביטחון המדינה.
14 שנות פעילות: סיפורה של המרגלת מביירות
למרות המבצעים המפורסמים שורשי לוחמות בשירות קהילת המודיעין הישראלית נעוץ אחורה בזמן עוד הרבה לפני קום המדינה. אחת מהלוחמות הגדולות היא המרגלת שולמית (שולה) כהן-קישק שהלכה לעולמה בגיל 100 בשנת 2017.
קישק, כך כינו אותה מומחי המודיעין הישראלי, נולדה בארגנטינה, עלתה לישראל הרבה לפני קום המדינה והתגוררה עם משפחתה בירושלים. סרט של המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) מגולל את סיפור חייה וכולל עדויות של אזרחים לבנונים וגורמי מודיעין בישראל.
בשנת 1946, כשברקע התמודדות עם פרעות ואלימות קשה נגד יהודים, נישאה לסוחר יהודי-לבנוני ועברה להתגורר ברובע היהודי בביירות שם פיתחה קשרים עם פרנסי העיר ומוקדי השלטון ביניהם ראש הממשלה, הנשיא ובכירי מערכת הביטחון. ערב מלחמת העצמאות פעלה עבור גורמי המודיעין בישראל והפכה לסוכנת שהצליחה לספק מידע מודיעיני איכותי על לבנון וסוריה. מאוחר יותר תרגמה את כוחה בפעילות להברחת למעלה מאלף יהודי לבנון וחלקם מסוריה לישראל דרך הים מתחת לעיניהם הבוחנות של גורמי הביטחון המקומיים.
לאחר כ-14 שנות פעילות בצללים נתפסה ונעצרה בחשד לניהול רשת ריגול והברחת יהודים לישראל. כדי לסלול את הדרך ההברחה עם ילדיה הקטנים לישראל כדי לסלול את הדרך לשאר המשפחות. בחדרי החקירות עברה עינויים קשים ביותר שכללו עקירת ציפורניים, מכות שוט בכפות רגליים אך היא לא נשברה. כתב האישום כלל קשרים עם ארצות ערב, ניסיונות הפיכה, שיחוד ארגונים בארצות שונות, מאוחר יותר נגזר עליה על ידי בית הדין הצבאי בלבנון גזר דין מוות. לאחר מאמצים משפטיים ממושכים הומר עונש המוות למאסר עולם ולאחר מכן לעשרים שנות מאסר.
בשנת 1965, בזמן כליאתה של שולה, נלכד בסוריה אלי כהן, גדול מרגלי ישראל ובאותה השנה הוא הוצא להורג בתלייה. הסורים התעקשו לקבל אותה לידיהם אך הלבנונים סירבו. לאחר מלחמת ששת הימים, שבע שנים לאחר שנכלאה שולה, היא שוחררה בעסקת חילופי שבויים וחזרה עם משפחתה להתגורר בירושלים.
בסרט אמרה שולה כהן-קישק בקול חנוק "אני סבלתי כל כך הרבה ובכל זאת אני לא יכולה לנקות אצל הילדים שלי את הכול. למרות שאני ניסיתי בכל הכוחות שלי. גם להיות אימא, גם ללמד אותם, גם להיות עקרת בית וגם להיות מרגלת". בשנת 1992 קיבלה את "אות יקיר הסתר" בשם קהילת המודיעין. על פועלה ותרומתה לביטחון המדינה הדליקה משואה בשנת 2007. פועלה כמו סיפורים מרתקים של לוחמות בסתר אחרות סלל את הדרך ללוחמות אחרות שמשרתות כיום בקהילת המודיעין.