הנער איתי רימל, שאיבד את אמו ואחותו התינוקת בתאונה הקשה בכביש 443, מאושפז היום (ראשון) באורח אנוש בבית החולים שערי צדק שבירושלים - ביום הולדתו ה-12. במהלך התאונה, הוא נלכד בתוך המכונית לאחר שזו התנגשה ברכב נוסף בצומת גבעת זאב. אמו ציפי ואחותו נועם רחל, שהייתה בת שלושה שבועות בלבד, יובאו למנוחות היום בהתנחלות נווה צוף.
"שנים רבות עוסק בטראומה, ובאמת לא זכור לי לילות כל כך מורכבים כמו הלילה הזה", אמר פרופ' עופר מרין, מנכ"ל המרכז הרפואי. לדבריו, עדיין נשקפת סכנה לחייו של איתי, שעדיין מורדם ומונשם.
הוא תיאר את הרגעים שאחרי התאונה במהלך הלילה: "אחרי חצות הייתה תאונה מאוד קשה של בני משפחה אחת. ארבעה שהיו ברכב נפגעו קשה מאוד, מתוכם שלושה הגיעו ליחידת הטראומה בשערי צדק. הגיעה אם המשפחה, לאחר החייאה ארוכה בשטח, ולאחר זמן נקבע מותה".
עוד בנושא:
לדבריו אב המשפחה, אפרים, הגיע במצב קשה והזדקק לניתוח. איתי, שסובל מפגיעה רב-מערכתית, עבר ניתוחים במהלך הלילה. פרט אליהם, נקבע מותה של נועם רחל התינוקת. "האבא הוא בהכרה. חלק מהמורכבות הייתה לבשר לו על הטרגדיה המאוד קשה", אמר פרופ' מרין.
ההורים אפרים וציפי נסעו אמש יחד עם התינוקת לקחת את הבן הגדול איתי מקרובת משפחת לירושלים. הם יצאו יחד לארוחה עם בני הדודים בודרך חזרה אירעה התאונה, סמוך לצומת גבעת זאב-מחנה עופר, מירושלים לכיוון מודיעין, בזמן שהרכבים ככל הנראה היו בנסיעה. כתוצאה מהתאונה, נפגעו שלושה רכבים נוספים שעמדו בצומת. על פי החשד, נהג הרכב שהתנגש ברכבם של בני המשפחה נסע במהירות מופרזת.
מלבד איתי, לציפי ואפרים עוד שלושה ילדים - לאה בת התשע, עמיחי בן השבע והראל בן השלוש. ציפי עבדה בהוראה כמורה לאנגלית בבית ספר בנווה צוף. היא ובן זוגה אפרים היו בעבר רכזי נוער בהתנחלות, ושליחים בקהילה היהודית בשיקגו. בנווה צוף אמרו כי ציפי היא "אישיות מדהימה, מלאת אהבה, מאור פנים ואכפתיות לכל אדם. מעורבת מאוד בקהילה. בתם הקטנה נועם רחל שנולדה לפני שלושה שבועות מילאה את המשפחה בשמחה. האסון בלתי נתפס, מדובר במשפחה מלאת חסד ועשייה".
עוד אמרו בנווה צוף כי "בית היישוב כולו אבל, ומחזק את המשפחה. אנו מבקשים להתפלל ולהרבות בחסד היום לרפואתם של אב המשפחה אפרים צבי משה והבן איתי יעקב בן צפורה שנפצעו בתאונה".
"ציפי התרגשה שיש לה עוד בת"
דבורה, אחותו של אפרים, סיפרה כי היא מכירה את ציפי עוד מכיתה ה'. "את רוב החיים שלי אני זוכרת איתה ולא בלעדיה", היא אמרה. כאחות הקטנה במשפחה, היא תיארה שהיא התקשתה ללמוד שעון ולוח הכפל. "וציפי הגיעה, מלאת כוח רצון וסבלנות, ובאותו רגע הפכה להיות החברה הכי טובה שלי", סיפרה. "ציפי ישבה ולימדה אותי הכול. בזכותה, עד היום באוניברסיטה אני עושה טריקים שהיא לימדה אותי. זאת הייתה ציפי לבוא ולעשות מה שצריך, וכמה שצריך, עם חיוך מרוח על הפנים, עם כזאת שמחה ועם כל אחד".
דבורה תיארה את ציפי כמי שביתה תמיד פתוח ותמיד התנדבה לעזור בכל מה שרק אפשר. לדבריה, כשהיא הלכה איתה ברחוב, "ילדים היו אמורים לה בהתרגשות 'שלום' כי היא הייתה המורה שלהם. היא הייתה המורה המשוגעת והמגניבה הזאת שעשתה הכול עם חום ואהבה".
לדבריה, הקשר ביניהן לא היה קשר רגיל עם גיסה. "היא הייתה כמו אחות גדולה", תיארה דבורה. "סיפרתי לה דברים שלא סיפרתי לאחים או להורים שלי. היא ידעה עליי המון. היא הייתה איתנו בהמון סיטואציות משפחתיות קלות או קשות, תמיד התנדבה שכל אירוע יהיה אצלה ושהיא תביא הכול. גם אם היו ריבים, היא תמיד הייתה הראשונה לגשר וגם הראשונה להחליק ולהמשיך הלאה".
לפני שלושה שבועות היא הביאה לעולם את נועם רחל. "היא ביקשה שאבוא להיות איתה ולהביא לה שוקולדים. החזקתי את נועה. תמיד היה לי פחד מילדים קטנים, אבל היא פשוט נולדה יפה. ציפי כל כך התרגשה שיש לה עוד בת ונועם כבר הייתה לבושה בכל פריט ורוד אפשרי. אמרתי לציפי כמה הילדה שלה יפה. זאת תינוקת שלפני שלושה שבועות החזקתי אותה בבית חולים, והיום הגעתי לבית החולים הזה כדי להיפרד ממנה", הדגישה דבורה.
אפרים שנפצע בתאונה משמש כרכז אוזר ירושלים בתנועת הנוער עזרא. שאול דה מלאך, מזכ"ל התנועה, סיפר כי "אפרים נכנס לתפקידו בתנועה לפני מספר חודשים והביא איתו הרבה מאוד שמחת חיים וחדוות עשייה לתפקיד. רק לפני כשלושה שבועות שמחנו וחגגנו איתם את הולדת ביתם נועם רחל, בשמחה גדולה בתנועה, וכעת אנו מזועזעים לשמוע על התאונה המחרידה שבה ציפי ונועם רחל מצאו את מותן. אנו מתפללים כולנו לרפואתם של אפרים ובנו איתי".
עדנה ברון, חברתה של ציפי, סיפרה כי היא עבדה כמחנכת ומורה לאנגלית כעשר שנים. "היא הייתה מאוד יצירתית, מאוד סוחפת, נגעה בכולנו", תיארה. "היה לנו יום קשה בבית הספר. השתדלנו לתמוך ובאו הרבה אנשי מקצוע לתמוך ולעזור לנו. נמצא את הכוחות להמשיך הלאה כדי לעזור למשפחה".
ברון אמרה כי הם ממשיכים להתפלל לרפואתו של איתי. "ציפי כבר תכננה את בר המצווה שלו, שיתפה את התכנית שלה. סעדנו ביחד והכול היה מתוכנן".
חברת המשפחה, יהודית בן נון, אמרה כי "שאלו אותי היום אם אני מכירה את המשפחה והיה לי כל כך קשה להעביר את התחושה. פה בנווה צוף זה בעצם משפחה אחת גדולה שכולם מכירים את כולם. אין כמעט תושב שלא מכיר את אימא של אפרים, אותו ואת ציפי, שהייתה להם נגיעה כמעט בכל דבר ביישוב".
"אנחנו באבידה מאוד גדולה ואני חושבת שלהיות בסיטואציה שקוברים אימא ומניחים עליה את התינוק באותו קבר זה משהו שאי אפשר לתאר", תיארה בן נון. "אנשים לא מבינים כמה תאונות דרכים פוגעות והורס משפחות".
(עדכון ראשון: 13:20)