פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכדור חוזר לכנסת: כל התרחישים לאחר השבת המנדט

      לראשונה בתולדות המדינה, הנשיא צפוי להודיע ליו"ר הכנסת על כך שאף אחד מהמועמדים לא הצליח להרכיב ממשלה. ב-21 הימים הקרובים, כל ח"כ שישיג את חתימותיהם של 61 ח"כים ויותר, יהיה רשאי לפתוח במהלכים להרכבת ממשלה. גם המגעים לאחדות עדיין על הפרק. מדריך

      הכדור חוזר לכנסת: כל התרחישים לאחר השבת המנדט
      צילום: אבי כהן, עריכה: עמית שמחה

      אחרי שיו"ר כחול לבן בני גנץ החזיר הערב (רביעי) את המנדט להרכבת הממשלה, לראשונה בתולדות ישראל, נשיא המדינה ראובן ריבלין צפוי להודיע מחר ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין שלא עלה בידו של אף מועמד להרכיב ממשלה. מאותו הרגע ולמשך 21 ימים, הכנסת היא הגוף היחיד שרשאי לנסות לאתר מועמד שלישי להרכבת הממשלה.

      כל ח"כ שישיג את חתימותיהם של 61 ח"כים ויותר, יהיה רשאי בתקופה זו להרכיב את הממשלה הבאה. על חברי הכנסת יהיה לחתום על בקשה לנשיא המדינה, שתחייב אותו להטיל את הרכבת הממשלה על המועמד שבשמו נקבו לאחר שהמועמד הסכים לכך בכתב. הנשיא ריבלין יהיה רשאי להתייעץ במשך יומיים נוספים בטרם יעניק את המנדט בפעם השלישית לח"כ עליו הומלץ, ולאחר מכן יינתנו למועמד 14 ימים כדי להרכיב ממשלה.‎

      מליאת הכנסת, 27 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      הגוף היחיד שרשאי לנסות לאתר מועמד שלישי. מליאת הכנסת (צילום: ראובן קסטרו)

      אף שהסיכויים לכך נמוכים, ההערכה הפוליטית כי בתקופה זו יתקיימו גם ניסיונות להרכיב ממשלת אחדות או כל ממשלה אחרת בניסיון למנוע בחירות שלישיות. החוק קובע כי רק חבר כנסת מכהן בכנסת הנוכחית יכול להיות המועמד השלישי להרכבת הממשלה. החוק אינו קובע שעליו לשמש יו"ר אחת המפלגות, ותיאורטית הכנסת יכולה לסמן כל אחד מ-120 חבריה כמועמד פוטנציאלי. תקופת 21 הימים תסתיים ביום רביעי, 11 בדצמבר, בחצות .

      האם חבר כנסת יכול לתמוך במועמד אחד בלבד?

      הענקת הסמכות לכנסת להציע מועמד מטעמה היא אירוע היסטורי, שמתרחש לראשונה בתולדות המדינה. לכן, היועמ"ש לכנסת איל ינון פרסם הערב חוות דעת מפורטת לגבי שאלות שהעלו חברי הכנסת בעקבות כך שהחוק אינו מפורט דיו. עמדתו של ינון היא כי ח"כ יכול לחתום ליותר ממועמד אחד, אבל הנשיא יצטרך לפעול על פי הבקשה הראשונה שהוגשה אליו, ככל שלא נפלו בה פגמים. חבר כנסת יכול לחזור בו מחתימתו, כל עוד הבקשה לא הוגשה לנשיא.

      פתיחת מושב הכנסת 15 באוקטובר 2018 (ראובן קסטרו)
      ריבלין ימסור את ההודעה ליו"ר הכנסת אדלשטיין

      מה קורה אם לא הוגשה בקשה כלל?

      אם לא הוגשה בקשה של רוב חברי הכנסת, או שח"כ שהוטל עליו לא הרכיב ממשלה בתקופה הזו, יודיע הנשיא על כך ליו"ר הכנסת אדלשטיין, ואז יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה, והבחירות הכלליות יתקיימו ביום שלישי האחרון שלפני תום 90 הימים מהודעתו של הנשיא. המשמעות היא כי הכנסת תפוזר אוטומטית ולא צריך להשיג רוב להצבעה במליאה לטובת פיזורה.

      אז מתי יתקיימו הבחירות הבאות?

      לפי החוק, הבחירות יתקיימו ב-10 במרץ. עם זאת, תאריך זה עלול לעורר התנגדות של נציגי הסיעות הדתיות והחרדיות לאור כך שמדובר בחג פורים, מועד שהם יתנגדו לקיים בו בחירות. כדי להקדים או לדחות את מועד הבחירות, יהיה נדרש לערוך שינוי חקיקה או לקדם בכנסת בפועל את החוק לפיזור הכנסת עם תאריך מוסכם שבו יתקיימו הבחירות הבאות. ככל שיצליחו לדחות או להקדים את הבחירות - התאריכים האפשריים הם 3 במרץ או 17 במרץ.

      יום הבוחר- בחירות מועד ב' יצאו לדרך ברחבי הארץ, 17 בספטמבר 2019
כתבת צבע של יניר- בחירות בשדרות (לירון מולדובן )
      תאריכים אפשריים לבחירות: 3 או 17 במרץ (צילום: לירון מולדובן)

      האם יש סיכוי נוסף למנוע בחירות כלליות?

      יו"ר ש"ס אריה דרעי ניסה לקדם בתקופה האחרונה את הליך הבחירה הישירה, שבמסגרתו אזרחי ישראל ייצאו להצביע רק בעד מועמד לראשות הממשלה, והנבחר מביניהם, ירכיב את הממשלה הבאה. האפשרות הזו ירדה מהפרק לפני כשבוע וחצי כשליברמן הודיע כי ישראל ביתנו תתנגד לקדם הליך כזה ללא שינויים הנדרשים בחקיקה, אותם קשה לקדם בתקופה ללא ממשלה. היום שר הביטחון נפתלי בנט, מראשי הימין החדש, אמר כי הוא מתכוון לקדם את היוזמה מחדש אך לא ברור אם יצליח. ככל שיוזמה זו תקודם, הרי שלא יתקיימו בחירות כלליות והבחירות יהיו רק על ראשות הממשלה.

      מה יקרה בתקופה הקרובה בכנסת ובממשלה?

      בדומה לחודשים האחרונים, בהיעדר ממשלה חדשה, הכנסת והממשלה תחת שיתוק כמעט מוחלט. המשמעות היא כי בכנסת לא יוקמו וועדות ולא יוקדמו הצעות חוק פרטיות או ממשלתיות. גם הממשלה, השרים והפקידים במשרדיהם יתקשו לקבל החלטות מעשיות לאור כך שאין ממשלה וצעדים אלה עשויים לעורר קשיים משפטיים משמעותיים.