לחסידי סאטמר היה מנהג: כשראש ממשלה או שר בממשלת ישראל היה מגיע לניו יורק, היו מתאספים החסידים מול בית המלון של האח"מ מישראל, מחלקים עלוני נאצה נגד נציג "הפושעים הציונים" ושרים שירים חסידיים. אלא שבמהלך שנת 1988 הצליח ראש הממשלה יצחק שמיר להתיש אותם. "הרמנו ידיים, נמאס לנו", אמר אז הרשל פרידמן, דובר סאטמר. "שמיר מגיע הנה כל שני וחמישי. אין לנו כוח להפגין נגדו כמה פעמים בשנה". בעת ביקורו של האדמו"ר, הרב משה טייטלבוים, בישראל בשנת 1987, נכתב כי הושג הסכם שבשתיקה כי בהיכנסו לישראל לא יצטרך לעבור ביקורת דרכונים ומכס, כדי שלא יצטרך חלילה להכיר במדינה הציונית. מקרים אלו המחישו את עומק האיבה של חסידות סאטמר הקנאית למדינת ישראל, המבליטה לאורך השנים את האידאולוגיה האנטי-ציונית שלה.
מי היא אותה חסידות שמנהיגה מבקר בימים אלו בישראל? חסידות סאטמר הוקמה בשנת 1905 על ידי הרב יואל טייטלבוים שפרש מחסידות סיגט לאחר מות אביו ועבר לעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה, שם הקים את חצרו. לאחר מות אחיו, האדמו"ר מסיגט, עברו רבים ממאמיניו לחצרו של יואל וחצרו גדלה. פילוגים ימשיכו לאפיין את החצר בשנים שיבואו.
עוד בנושא חסידות סאטמר בוואלה!:
אלא שבשנת 1944, עם כניסת הצבא הנאצי להונגריה, נחרבה החסידות כמעט עד היסוד. הרבי עצמו שרד את השואה לאחר שני ניסיונות בריחה. הראשון כשל, ובשני הוא יצא עם אשתו ברכבת קסטנר וחייהם ניצלו, בעוד שמרבית מאמיניו נספו בשואה.
הרב טייטלבוים הגיע לישראל ב-1945 ואחרי שנה עבר לארצות הברית וקבע את מקום מושבו בשכונת וויליאמסבורג שברובע ברוקלין בניו יורק, שם צמח מרכז החסידות. מרכז נוסף נמצא בעיירה "קריית יואל" הקרויה על שמו של הרב, ומוקמה כ-70 קילומטרים מצפון-מערב לניו יורק.
הרב קרא לחסידים לעבוד לפרנסתם ולתת צדקה לנזקקים. עסק מפורסם שנמצא בידי חסיד סאטמר, הרמן שרייבר, היא חברת B&H, החברה הגדולה ביותר בארצות הברית לצילום ולמדיה שאינה רשת. חנות הבית שלה ממוקמת בשדרה 34 במנהטן ובין עובדיה נמנים חסידי סאטמר רבים.
מאבקי ירושה
החסידות שכמעט נחרבה צמחה מחדש, גדלה, והפכה לאחת מהחסידויות העשירות ביותר. בספרו "החרדים", כתב אמנון לוי כי "בחסידויות הונגריה ורומניה בית האדמו"ר הוא בית מלוכה. האדמו"ר הוא מלך, בניו נסיכים, אשתו מלכה. כבוד מלכים יש סביב כל מעשה שלו. כאשר הרבי מסאטמר בא לביקור בארץ, הוציאה לכבודו העדה החרדית את הספר ספר 'מסע מלכות'. כל הסממנים של ביקור מלך בארץ נלוו לסיור הזה ולקבלות הפנים. כאשר ביקרה בארץ, מקץ שנתיים הרבנית מסאטמר, אלמנת הרבי הקודם, התקבלה גם היא כמלכה".
הקמת מדינת ישראל הפרה עיקרים שהרב עמד עליהם בעמדתו התקיפה והאנטי-ציונית. אחד העקרונות מתבססים על "שלוש השבועות" - הן שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את ישראל והאומות בעניין הגלות והעלייה לארץ ישראל, והן: לא לעלות בחומה (שלא יעלו לארץ בכוח, נגד רצונן של אומות העולם, אלא יחכו שהקב"ה ישלח את משיחו וישיב את ישראל לארץ), לא לדחוק את הקץ ולא למרוד באומות.
הרב לקה בשבץ מוחי בשנת 1968, ומת 11 שנים אחר כך בגיל 92. סביב ירושתו התנהל מאבק קשה שלא הוכרע. לרבי לא היו בנים ולבסוף החליט ועד העדה כי הרב משה טייטלבוים, אחיינו של הרב יואל, יהיה היורש.
החלטה זו עמדה בניגוד לדעתה של האלמנה, הרבנית אלטא פייגה, שהייתה דומיננטית מאד והעדיפה כי בן אחותו של הרבי ייבחר ליורשו. כועסת ומרירה עברה לקריית יואל, אך כאות כבוד המשיכו לקרוא לה "הרבנית של סאטמר".
לוי בספרו כותב כי "למרות ההפסד בקרב על הירושה, אין אישה שהצליחה יותר מפייגה לחדור לרשות הרבים של החברה החרדית. שום אישה לא הגיעה לפניה למעמד דומה לשלה בחברה זו. בחיי בעלה הייתה פייגה היועצת הראשית שלו. לפעמים אפילו ישבה מאחוריו בכינוסים של החסידות והלכה אחריו לביקורים. הוא מצדו כינה אותה 'צדקת כל כר גדולה, שצדיקים של עשרה דורות יכולים ללמוד ממנה מהי גמילות חסדים'. חסידיו היו מרכלים מאחורי גבה, כי היא יכולה להכניס לכיסה הקטן עשרה גברים". כשביקרה בישראל ב-1987 זכתה לכבוד יוצא דופן: בנמל התעופה המתינו לה אלפים ומשם הוסעה לכנס ענק של נשים נרגשות שהמתינו לרבנית הזקנה.
הפילוגים ומאבקי הירושה המשיכו גם בדור הבא. כשהרב משה חלה, נפתח מאבק בין שניים מבניו - הבכור אהרון טייטלבויים, והשלישי - זלמן לייב טייטלבוים. לאחר מות האב התפלגה החסידות לשתי חצרות. מי שמבקר כעת בישראל הוא זלמן לייב.