כששמוליק שוורץ היה בן שש, בחג הסוכות של 1942, הגיעו החיילים הנאצים לביתם שבעיירה בורשצ'וב שבפולין. "הם פקדו עלינו לצאת מהבית", סיפר שוורץ לפני עשר שנים.
הילד הקטן יצא עם אמו, רחל, שתי אחיותיו, עמליה (לושה) ופאני וסבתו סלווה, לרחבה גדולה בה החלו לרכז את מאות התושבים היהודים לקראת הובלתם לתחנת הרכבת בעיירה. "האקציה של סוכות", נקרא יום ה-26 בספטמבר 1942, בו גורשו כ-800 מתוך 1,700 יהודי גטו בורשצ'וב למחנה ההשמדה בלז'ץ.
"סבתא התקשתה לעמוד וללכת", סיפר שוורץ במהלך עדותו לאחיינית שלו, סתיו שוורץ, בשנת 2009. גרמני ניגש אל הסבתא וירה בה למוות. הילד הקטן, מבוהל והמום מהמראה הנורא, חמק מקבוצת האנשים והתחבא. "מצאתי מסתור זמני", סיפר. מאוחר יותר יצא מהמחבוא וחמק חזרה לבית המשפחה, נכנס מתחת למיטה ושכב. כעבור זמן מה הגיעו לבית אנשים. אלו היו שוטרים גרמנים ופולנים, יחד עם אחותו בת ה-12 של שמוליק. הם אילצו אותה לקרוא לאחיה. "היא קראה: 'מילושו בוא, אימא מחכה לך". הילד שכב ושתק. השוטרים עזבו את הבית עם אחותו.
שתי אחיותיו ואמו נלקחו ברכבת למחנה המוות. שמוליק בן השש יצא מהבית והתחבא בתא השירותים שבחצר למשך מספר שעות, עד ששמע את אביו יעקב קורא בשמות בני המשפחה. האב, שזכה לרישיון עבודה ועבד מחוץ לעיירה, שב לביתו ומצא רק את שמוליק הקטן.
באביב 1943 חודשו האקציות בגטו, וביוני 1943 הוא חוסל. למעט עשרות בודדות, נשלחו כל יהודי הגטו להשמדה. שמוליק ואביו המשיכו במסע ההישרדות שלהם; הם הסתתרו באזור בורשצ'וב בבתי איכרים אותם הכיר אביו מתוקף עבודתו כמחסנאי של תוצרת חקלאית. הם נדדו ממסתור למסתור וכך שרדו את התופת.
אחר המלחמה נישא יעקב בן ה-45 בשנית לרחל לבית הופמן, ניצולת שואה אף היא ומי ששירתה כאחות בשורות הפרטיזנים. ב-1946 הגיעה המשפחה למחנה העקורים וצלאר (Wetzlar) בגרמניה, שם למד שמוליק ב"חיידר" ובבית ספר עברי. תוך שלוש שנים נולדו לשמוליק שלושה אחים חדשים: מיכה, לייבל'ה וצביקה.
על הלימודים במחנה העקורים, סיפר שמוליק במכתב שכתב בנובמבר 1946 לחברו מילדות, דוד (דולו) פולנקפליק, ששהה עם משפחתו בוורוצלב שבפולין. בלשונו התמימה תיאר שמוליק, שאימץ את חלום העלייה לארץ ישראל, חוויה ארצישראלית מתוקה במיוחד:
וצלר יום 4.11.1946
דולו יקר!
אני מודה לך מאוד על ביקורך אשר ציפיתי בקוצר רוח.
אני יכול לבשר לך שאני הולך לבית ספר עברי ואני בכיתה ג' (3).
אני לומד לקרוא לכתוב וחשבון ואח"כ לומד עברית עד השעה 1.
אחרי הצהריים אני הולך ל"חדר" (ללימודי יהדות). היום חילקו לנו בחדר תפוזים. הבאתי הביתה לאחי היקר חצי תפוז.
דולו יקר מה אתה עושה. הייתי רוצה לראותך.
אני מסיים את מכתבי. מסור דרישת שלום לאחותך ולהוריך היקרים.
אני מנשק אותך. חברך הנאמן.
מילו שוורץ.
(מפולנית - דוד פולקנפליק)
שנה מאוחר יותר קיבל שמוליק שיחת טלפון. על הקו היה דוד פולקנפליק. כל הזמן הזה שמר דוד את המכתב ששלח אליו שמוליק ממחנה העקורים וצלאר, וכעת החליט להשיבו אליו בהפתעה. במסגרת פרויקט "לאסוף את השברים" של "יד ושם" מסר שמוליק את המכתב למשמרת המוזיאון.
"הם בחרו בחיים"
ב-1949 עלתה המשפחה לישראל ונשלחה למעברת "שער עליה". "אנחנו בוגרי ריסוס די.די.טי", נזכר האח לייבל'ה. אחרי מחנה "שער עליה" עברו למעברה ביבנאל. משם הגיעו למושב השכן שדמות דבורה, שם התגורר אחיה של רחל, אמו החורגת של שמוליק. היישוב קם עשר שנים קודם לכן במבצע ישובי "חומה ומגדל", ובו לימים בנה שמוליק את חייו. במושב הצעיר לא נמצאו לשמוליק חברים בני גילו והוא נשלח להתחנך בקיבוץ מרחביה של תנועת הקיבוץ הארצי. "אלו היו הילדים שביום שבו סטאלין מת הם חשבו שהשמש לא תזרח שוב", אמר בהומור האח לייבל'ה.
שמוליק התגייס לחטיבת גולני, סיים קורס קצינים ואחרי שנת קבע שב למושב. הוא נישא לאסתר, בת המושב שהייתה מורה למוסיקה בבית הספר "כדורי". השניים הקימו משק חקלאי לתפארת. המשק כלל רפת, לול, משתלה ומטעים. במקביל עבד שמוליק כמדריך חקלאי מטעם שירות השדה של משרד החקלאות.
במשך שנים ארוכות היה שמוליק מעורב בחיי המושב, כחבר בוועד המושב ונציג המושב במליאת המועצה האזורית הגליל התחתון. לו ולאסתר נולדו ארבעה ילדים: אוד, ליאת, אייל ואיתי. לפני 24 שנים נהרג אוד בתאונת עבודה במשק, אסון שליווה את שמוליק עד אחרון ימיו.
האח לייבל'ה סיפר כי הוריו ואחיו מעולם לא דיברו על מה שעבר עליהם בשואה. "הם כאילו קברו את העבר והתחילו חיים חדשים. הם היו אנשים שמחים ולא סיפרו לנו דבר ממה שעבר עליהם במלחמה. הם בחרו בחיים", אמר האח. רק לפני כעשרים שנה, כשאחד מבניו החל לשאול אותו על עברו, החל שמוליק לשתף את משפחתו בחוויות המלחמה.
ביום השואה האחרון התארח שמוליק אצל אחיינו, תומר שוורץ, בביתו שבשדמות דבורה וסיפר את סיפורו. "תודה דוד שמוליק שהגעת לדווח", כתב לו האחיין. "רק כשאתה שומע את שמוליק אתה מבין את העוצמות שהיו לו ולסבא יעקב, את יכולת השרידות, את אהבת אב לבנו, ללא מלים", כתב האחיין.
שמוליק שוורץ הובא היום (ראשון) ב-15:00 למנוחות במושב שדמות דבורה.