נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר היום (חמישי) את מדינות אירופה כי נאט"ו גוססת בגלל המדיניות האמריקנית הלא הצפויה תחת הנשיא דונלד טראמפ, אך דבריו נדחו במהירות על ידי גרמניה. בריאיון שהעניק למגזין הבריטי האקונומיסט, הטיל מקרון ספק באשר לעקרון הברית הקובע כי התקפה על אחת החברות כמוה כהתקפה על כולן, שעליו מתבססים הקשרים הטרנס-אטלנטיים מאז הקמת הברית ב-1949. מקרון אמר כי "מה שאנחנו חווים כרגע הוא מוות מוחי של נאט"ו".
לשאלה אם הוא עדיין מאמין בסעיף חמש באמנת נאט"ו, הקובע את עקרון ההגנה הדדתית, ענה מקרון: "אני לא יודע". עם זאת, הוא אמר שארצות הברית תישאר בעלת ברית.
מנגד, שר החוץ של ארצות הברית מייק פומפאו, השוהה בעיר לייפציג בגרמניה לקראת ציון 30 שנה לנפילת חומת ברלין, הנחשבת בעיני רבים כהישג הגדול ביותר של נאט"ו באמצעות בלימת התפשטות ברית המועצות במשך ארבעה עשורים, אמר כי הברית היא ככל הנראה אחד הדברים החשובים ביותר שקרו "בהיסטוריה המתועדת".
לדברי מקרון, קיים חוסר תיאום אסטרטגי בין בעלות ברית אירופיות מצד אחד לבין ארצות הברית וטורקיה, שלה הצבא השני בגודלו של נאט"ו, מצד שני. בעוד שלצרפת היה באופן מסורתי תפקיד אמביוולנטי בנאט"ו, היא לא לקחה חלק בתכנון הצבאי האסטרטגי של הברית מ-1966 ועד 2009 למרות היותה אחת החברות המייסדות, דבריו של מקרון - חודש לפני פסגת נאט"ו ב -4 בדצמבר בלונדון - היו בלתי צפויים.
מקרון אמר כי הברית עובדת רק אם כולם שותפים לה. לדבריו, "עלינו לשקול מחדש את מצבה של נאט"ו לאור מחויבותה של ארצות הברית". הנשיא הצרפתי דחק באירופה להתחיל להחשיב את עצמה כ"כוח גיאופוליטי" כדי להבטיח שתישאר בשליטה על גורלה.
רוסיה, שרואה בנאט"ו איום על ביטחונה, חיזקה את דבריו של מקרון. "מילים נכונות", כתבה דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זרקרובה. "תיאור מדויק של המצב הנוכחי של נאט"ו".
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג וחברות רבות בברית רוצים להקרין אחדות בפסגה, ברקע התחזקות צבא סין וניסיונות של רוסיה לערער את הדמוקרטיות המערביות באמצעות מתקפות סייבר, קמפיינים של דיסאינפורמציה ומבצעים חשאיים.
נאט"ו התערערה מדבריו של טראמפ בפסגה האחרונה בבריסל בחודש יולי על כך שהיא נמצאת במשבר, ומצג האחדות שלה ספגה מכה כשטורקיה פתחה במתקפה צבאית בסוריה ב -9 באוקטובר חרף התנגדות בעלות בריתה.
מקרון גינה עוד קודם לכן את חוסר יכולתה של נאט"ו להגיב למה שתיאר כמתקפה "מטורפת" של טורקיה, ואמר שהגיעה העת שאירופה תפסיק להתנהג כמו בעלת ברית זוטרה בכל הנוגע למזרח התיכון. בריאיון לאקונומיסט אמר מקרון שארצות הברית מראה סימנים שהיא "מפנה אלינו עורף", כפי שקרה בעת החלטתו הפתאומית של טראמפ בחודש שעבר לסגת מצפון-מזרח סוריה מבלי להתייעץ עם בעלות בריתה של ארצות הברית.
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה שתגובתו מוגזמת. "נשיא צרפת בחר מילים קיצוניות למדי כדי להביע את השקפותיו. אני לא רואה כך את מצב שיתוף הפעולה בנאט"ו", אמרה מרקל במסיבת עיתונאים לצד סטולטנברג בברלין. סטולטנברג אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי נאט"ו כבר התגברה כבר על מחלוקות בעבר, תוך שהוא מזכיר את משבר סואץ ב-1956 ומלחמת עיראק ב-2003.
שריד מהמלחמה הקרה?
אחרי שנתפסה על ידי גורמים מסוימים כשריד מהמלחמה הקרה, סיפוח חצי האי קרים בידי רוסיה ב -2014 שינה את המצב. נאט"ו זקוקה לכל 29 החברות שלה בתקופה שבה היא נאבקת בטרור ומנסה להגן על עצמה מפני איום הטילים הבליסטיים הנשקף לעברה מאיראן ועד קוריאה הצפונית.
מקרון שיבח יוזמות ביטחון אירופיות משותפות שאינן תלויות בארצות הברית. "יוזמת ההתערבות האירופית" שלו קיבצה עד כה תשעה צבאות המוכנים להגיב למשברים בגבולות אירופה באופן עצמאי מנאט"ו או ארצות הברית. האיחוד האירופי השיק לאחרונה גם תכניות הגנה משותפות בעלות מיליארדי אירו לפיתוח ופריסת נכסים צבאיים, לאחר שנים של קיצוץ בהוצאות הצבאיות שהותירו את צבאות אירופה ללא יכולות חיוניות וכשהם תלויים בוושינגטון.
"האיחוד האירופי לא יכול להגן על אירופה", הדגיש סטולטנברג בנאום שנשא בברלין.
מאז שנכנס לתפקידו ב-2017, האשים טראמפ את מדינות אירופה בכך שהן לא נטלו חלק הוגן בעלות הכלכלית בהגנה עליהן. הוא דרש מהן להכפיל את יעד ההוצאות הביטחוניות שלהן ל2% מהתמ"ג שלהן, כפי שנקבע ב-2014. הן השיבו כי הביטחון לא נמדד רק ביעדי ההוצאות, אולם כולן הגדילו מאז את תקציבי ההגנה שלהן, אם כי חלקן נותרו מתחת ליעד 2%.
גרמניה, אחת מאותן מדינות, הכריזה על שינוי מדיניות היום. שרת ההגנה, אנגרט קרמפ-קרנבאאואר, המסומנת כיורשת של מרקל, אמרה כי ברלין תגיע ליעד עד 2031, על אף שמדובר באיחור של חמש שנים מהיעד שהציבו מנהיגי נאט"ו.
למרות הסדקים בברית, ארצות הברית, על בסיסיה הצבאיים באירופה והחזקתה בראשי נפץ גרעיניים בחמש מדינות נאט"ו, נותרה המגנה האולטימטיבית על הדמוקרטיות האירופיות נגד רוסיה של ולדימיר פוטין, שהופכת ליותר ויותר אגרסיבית.
בסימן אחד לשיתוף הפעולה המתמשך, שלח בחודש שעבר חיל האוויר של ארצות הברית מפציצי B-52 להתאמן עם בריטניה ונורבגיה במשך כמעט חודש שלם. זאת בזמן שרוסיה וסין ממשיכות לשדרג את צבאותיהן.
(עדכון ראשון: 20:35)