בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את הערעור נגד גירושו של נציג ארגון "Human Rights Watch" בישראל עומאר שאקר, וקבע כי עליו לעזוב את ישראל תוך 20 יום. זאת לפי טענת שר הפנים אריה דרעי לפיה שאקר תומך בחרם על המדינה.
בהחלטה לדחות את הערעור של שאקר, קבע השופט ניל הנדל כי "לא נפל פגם בהחלטת שר הפנים שלא לחדש את רישיון הישיבה של שאקר בישראל. זאת, כמובן, מבלי להביע עמדה בשאלות החוקתיות התלויות ועומדות בפני בית המשפט הגבוה לצדק במסגרת העתירה החוקתית".
בהחלטת העליון התייחסה השופטת יעל וילנר לציוצים של שאקר וקבעה כי האמירות "מהוות באופן מובהק קריאות להטלת חרם על גורמים הפועלים בישראל ובאיו"ש, אך מחמת זיקתם למדינת ישראל או לאזור הנמצא בשליטתה - כל אחת מהן בנפרד, ועל אחת כמה וכמה כולן במצטבר. נדמה כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש על כך".
הערעור לעליון הוגש לאחר שבחודש אפריל דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עתירתו ואישר את ביטול האשרה שלו. השופטת תמר בזק רפפורט קבעה כי החלטתו של שר הפנים סבירה ואינה מצדיקה התערבות. החלטתו של דרעי התבססה על התיקון לחוק הכניסה לישראל, שקובע כי לא תותר כניסה לאדם שאינו אזרח וקורא לחרם על ישראל, זאת בהתאם לחוק החרם.
"קריאה פומבית להטיל חרם על אדם רק בשל זיקתו למדינת ישראל פוגעת בגרעין הקשה של כבוד האדם בשל השימוש בו כאמצעי להשגת מטרה פוליטית", כתבה השופטת בזק רפפורט. "הקוראים חרם על מדינת ישראל מכוונים חציהם נגדה, אולם האינדיבידואלים החיים בתוכה הם שמשלמים את מחיר החרם והם משמשים כאמצעי להשגת מטרתם של הקוראים לחרם", הוסיפה השופטת. "בעניינו הוכח כי העותר ממשיך לקרוא באופן פומבי לחרם נגד מדינת ישראל או חלקים מתוכה, ובאותה נשימה מבקש הוא כי תפתח את שעריה בפניו", כתבה.
השר לביטחון פנים גלעד ארדן בירך על דחיית עתירתו של שאקר. "אין לתת אשרת עבודה לפעיל חרם זר שרוצה לפגוע בישראל ואזרחיה". ארדן הוסיף כי "אף מדינה שפויה לא הייתה מאפשרת זאת".
ממכון המחקר NGO Monitor נמסר כי "בית המשפט העליון קבע הבוקר באופן ברור, על בסיס המחקר של NGO Monitor, כי עומאר שאקר הוא אכן פעיל BDS וכי עבודתו בארגון Human Rights Watch נועדה לקדם את קמפיין החרם נגד ישראל". במכון המחקר הוסיפו כי "הצטרפנו כידידי בית המשפט אחרי שחקר כיצד HRW מפעיל קמפיין שקרי ביחס למעורבותו של עומר שאקר לקידום חרמות. אנו מברכים על כך שנושא זה נידון במערכת המשפט הישראלית באופן יסודי וגלוי למרות הניצול הציני שנעשה בהליך המשפטי מצד מספר ארגוני זכויות אדם".
מהאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה להכרעת העליון: "חוק החרם כולו, והשימוש בו כדי לסלק את פעיל זכויות האדם עומאר שאקר, מהווים פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובפעילות של עובדי ארגוני זכויות אדם". באגודה הוסיפו כי "החוק נועד אך ורק כדי לסתום פיות ולהסתיר את עוולות הכיבוש, כולל בניית התנחלויות בשטחים הכבושים, ואת הפרות זכויות האדם שישראל מבצעת בשטחים אלה".
נשיאת ארגון שורת הדין ניצנה דרשן-לייטנר אמרה כי "בית המשפט אמר את המובן מאליו, שאין זכות כניסה לארץ, ודאי לא זכות לעבוד, ספק אם זכות לעתור כלל, למי שפועל לפגיעה במדינת ישראל וחותר תחתיה. עומר שאקיר הוא זה שדחף את Airbnb להחרים את הבתים בהתנחלויות ואף התגאה בכך לאחר שאלה נכנעו לתכתיביו. הוא דומה לילד שרצח את הוריו ומבקש רחמים מבית המשפט על כך שהוא יתום. אם הוא רוצה להחרים את ישראל, שיעשה את זה מחוצה לה ולא מתוכה פנימה".
ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) מתחה ביקורת על דחיית הערעור. לדבריה, "ההחלטה לגרש את עומאר שאקר, נציג Human Rights Watch, היא החלטה מקוממת שמטרתה להשתיק ולדכא ביקורת מצד ארגונים המנסים להגן על זכויות האדם של הפלסטינים ופועלים נגד הכיבוש. רק מדינה שיש לה במה להתבייש ומה להסתיר תפעל לגירוש פעילי זכויות אדם".