ספרד העבירה היום (חמישי) את שרידיו של הרודן פרנסיסקו פרנקו מקברו ב"עמק הנופלים", שם הוא נטמן לאחר מותו ב-1975, אל בית קברות פרטי במדריד. הטקס היה עשיר בסמליות, והוצאת הארון מהמוזילאום אמורה לסגור פצע פתוח בחברה הספרדית שטרם הגליד גם עשרות שנים אחרי נפילת הדיקטטורה.
קצת אחרי השעה 10:30 הכריזה ממשלת ספרד על תחילת המבצע. 22 מבני משפחת פרנקו התאספו בבזיליקה, יחד עם שרת המשפטים של ספרד, דולורס דלגדו, בתפקידה כנוטריונית הראשית של הממלכה.
הרשויות הציבו פרגוד שיכסה את הקבר, על מנת למנוע ניסיונות של התקשורת לצלם את הוצאת השרידים ואת הטקס. אלו הנוכחים במבצע נבדקו כדי לוודא שהם לא תיעדו את האירוע במכשיריהם האלקטרוניים, מתוך ניסיון של הממשלה להצניע את הטקס. היא אף מנעה מבני המשפחה לעטוף את הארון בדגל ספרד, אך נכדו הבכור של פרנקו, הנושא את שמו, נשא דגל לאומני מתקופת הרודנות.
על השרידים בירך ראש המנזר, סנטיאגו קנטרה, ובני המשפחה נשאו את הארון מחוץ לבזיליקה. הארון, שהיה עטוף בזרי דפנה, הוכנס לרכב הלוויות, ומשם הועבר במסוק לטיסה הקצרה לבית הקברות מינגורוביו אל פרדו בצפון מדריד, שבו נטמנה אלמת הרודן, קרמן פולו, אחרי מותה ב-1988.
קריאות "יחי פרנקו" ליוו את נשיאת הארון, שנטמן לצד קברה של אלמנתו. קרובי המשפחה עיטרו אז את הארון בכתר מעלי דפנה, בד ארוג הנושא את סמלי המשפחה וחמישה ורדים המייצגים את מפלגת הפלנגות שהיוותה את מרכז ממשלתו הלאומנית של פרנקו.
על אף ש"עמק הנופלים" והצלב בגובה 150 מטר המוצב בו אמורים להנציח את כל אלו שנהרגו במלחמת האזרחים בספרד, עבור רבים הוא האדיר את פרנקו ואת משטרו בן ארבעת העשורים. בסוף החודש שעבר אישר בית המשפט העליון של ספרד את המהלך להוצאת השרידים, אחרי חודשים של ערעורים ודיונים משפטיים.
"הוצאת השרידים היא בעלת סמליות רבה עבור ספרד", אמר פבלו סימון, מומחה למדע המדינה. "משום שהאנדרטה תמיד נקשרה לאלו המתגעגעים למשטר הישן".
אל תפספס
ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס הסוציאליסטי אמר כי זהו צעד לעבר פיוס לאומי, ואמר כי זה יחזק את אמינות הדמוקרטיה הספרדית.
"ספרד המודרנית היא תוצר של מחילה, אולם היא לא יכולה להיות תוצר של שכחה", אמר בהודעה שמסר בשידור ישיר בטלוויזיה. "הוקרה ציבורית לרודן הייתה יותר מאנכרוניזם, היא הייתה עלבון לדמוקרטיה שלנו".
יריביו הפוליטיים, מנגד, האשימו אותו בניצול פוליטי של האירוע לקראת הבחירות לפרלמנט בחודש הבא.
אלברט ריברה, מנהיג מפלגת הימין-מרכז סיודדנוס, שנמנעה בהצבעה בפרלמנט על אישור העברת השרידים, אמר כי כשני שלישים מאזרחי המדינה לא חיו או סבלו תחת משטר פרנקו. "העצמות של רודן שמת לפני 44 שנה לא צריכות להיות בעדיפות עליונה של הממשלה, לדעתי. הדבר המעודד היחיד הוא שפדרו סנצ'ס יפסיק לדבר על עצמותיו של פרנקו", אמר.
משמאל לסנצ'ס, האשים מנהיג מפלגת השמאל הקיצוני "פודמוס" את ראש הממשלה ב"הבאה של המומיה במסוק" למען צרכים פוליטיים, בשל המהומות בקטלוניה.
בימין הקיצוני הזהירו מפני ההשלכות. "הוא, שהעיר את רוחות המתים, ישלם על כך עם קללתו של תות אנך אמון", אמר סנטיאגו אבסקל, מנהיג מפלגת ווקס. ווקס היא מפלגת הימין הקיצוני הראשונה שהצליחה להיכנס לפרלמנט של ספרד מאז עידן פרנקו.
הוצאת שרידיו של פרנקו מקברו הן הצעד המשמעותי ביותר שנעשה בשנים האחרונות על ידי הרשויות בספרד, שעדיין רדופה ממורשתו של הגנרל המפלגת עד היום את המדינה שבה שלט קרוב לארבעה עשורים. המפלגה הסוציאליסטית נאבקה במשך שנים נגד הפיכת אתר ההנצחה לאנדרטה לזכרו של פרנקו, שצאצאיו התנגדו להעברת שרידיו אולם הפסידו בבתי המשפט.
ביום רביעי האשים נכדו של הרודן את הממשלה בתכנון הוצאת השרידים "כתעמולה וכתעלול פוליטי על מנת לזכות בכמה קולות לפני הבחירות".
סקר שפורסם החודש בעיתון אל מונדו הראה כי 43% מהספרדים תומכים בהוצאת שרידיו של פרנקו, ואילו 32.5% מתנגדים.
"הגיע הזמן"
האתר הוקם בהוראתו של פרנקו, ובו טמונים שרידי הקורבנות משני הצדדים במלחמת האזרחים שהתחוללה בספרד בין 1936 ל-1939. כחצי מיליון איש נהרגו במלחמה בין המורדים הלאומנים בהנהגת פרנקו, שזכה לתמיכת היטלר ומוסוליני, לבין תומכי הרפובליקה מהשמאל. עוד עשרות אלפים נהרגו או נכלאו עד מותו של פרנקו ב-1975.
זמן קצר אחרי מותו של פרנקו, בניסיון להקל על המעבר לדמוקרטיה, העבירה ספרד חוק המעניק חנינה על הפשעים שבוצעו בתקופת המשטר. רק ב-2007 העבירה הממשלה הסוציאליסטית דאז חוק שמכיר באלו שסבלו מפשעי הרודנות.
קבורתו של פרנקו לצד קורבנות משטרו עוררה במשך זמן רב ביקורת מצד היסטוריונים ופעילים. "הגיע הזמן, זה היה צריך לקרות לפני הרבה זמן", אמר ניקולס סנצ'ס-אלבורנוס, בן 93, שהיה אסיר בתקופת המשטר והשתתף בעבודות הכפיה להקמת אתר ההנצחה. "חיכנו עשורים רבים שייעלם מהאנדרטה הזו, שהיא הייתה בושה לספרד. כל הדיקטטורים מסוגו של פרנקו נעלמו מאירופה - היטלר, מוסוליני - והם לא זכו לכבוד עם קברים כאלו", אמר.
