יותר מחודשיים לפני שיחת הטלפון שהובילה לפתיחת הליך הדחה נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר הטרי של אוקראינה היה כבר מודאג מהלחץ שיפעיל עליו טראמפ כדי לחקור את יריבו הדמוקרטי ג'ו ביידן - כך סיפרו שלושה גורמים המעורים בתוכן הפגישה.
וולודימיר זלנסקי אסף קבוצה קטנה של יועצים ב-7 במאי, לפגישה שבה הם היו אמורים לדון בצרכי האנרגיה של אוקראינה. במקום זאת, הקבוצה התעסקה קרוב לשלוש שעות כיצד לצלוח את ההתעקשות של טראמפ ושל עורך דינו רודי ג'וליאני לפתוח בחקירה, וכיצד להימנע מהסתבכות בקלחת הפוליטית האמריקנית.
הגורמים דיברו עם סוכנות הידיעות אי-פי בעילום שם, בשל הרגישות הדיפלומטית של הנושא.
הפגישה התקיימה לפני השבעתו של זלנסקי, אך כשבועיים אחרי שטראמפ התקשר אליו בערב הבחירות כדי לברך אותו על הניצחון. פרטי השיחה שהתקיימה ביום ראשון, בערב חג הפסחא, מעולם לא פורטו בפומבי, ולא ברור אם טראמפ ביקש ישירות לחקור את משפחת ביידן. תיאור השיחה על ידי אותם שלושה גורמים משתנה לגבי השאלה אם זלנסקי ציטט באופן מפורש את אותה שיחה כמקור לאי-הנוחות שלו. עם זאת, כל התיאורים מראים שהנשיא הנבחר היה מודאג מהלחץ שהפעיל טראמפ בנושא.
עוד בוואלה!
כך או כך, זלנסקי ידע מראשית הדרך שייתכן שהסיוע הצבאי החיוני של ארצות הברית עשוי להיות תלוי בנכונותו לבחור צד במערכת הבחירות בארצות הברית. הקומיקאי היהודי, שנבחר עלבסיס הבטחתו לנקות את הפוליטיקה האוקראינית משחיתות ולסיים את המלחמה במזרח מולהבדלנים הפרו-רוסים, נאלץ להתמודד דווקא עם ארצות הברית, בעלת הברית החשובה ביותר של אוקראינה, ולא עם רוסיה, בתחילת כהונתו.
לפי אותם גורמים, בפגישה ב-7 במאי השתתפו שניים מיועציו הבכירים ביותר, אנדריי ירמקו ואנדריי בוגדן. בחדר נכח גם אנדריי קובולייב, ראש חברת הגז הממשלתית "נפטוגז", ועמוס הוכשטיין, אמריקני המכהן בחבר הפיקוח של החברה. הוכשטיין הוא דיפלומט לשעבר, שייעץ לביידן בנוגע לאוקראינה בתקופת ממשל אובמה. לשכתו של זלנסקי בקייב לא הגיבה לפניות בנושא. הבית הלבן אמר כי הוא לא יגיב לשאלה אם טראמפ ביקש לחקור את ביידן באותה שיחה שהתקיימה ב-21 באפריל.
הבית הלבן סיפק מעט מאוד פרטים לציבור על אותה שיחה, ואמר כי טראמפ הפציר בזלנסקי ובאזרחי אוקראינה ליישם רפורמות, להגביר את השגשוג ו"למגר את השחיתות". בחודשים שלאחר מכן, טראמפ ושליחיו השתמשו שוב ושוב במילה "שחיתות" כדי לתאר את מאמציהם לשכנע את אוקראינה לחקור את ביידן. טראמפ אמר כי הוא ישחרר את תמלול השיחה הראשונה, אבל הבית הלבן לא התייחס לכך אתמול. את השיחה השנייה שקיים עם זלנסקי, ב-25 ביולי, זו שעומדת במרכז התלונה של איש המודיעין, תיאר טראמפ כ"מושלמת". הוא הוסיף כי הוא ביקש מעמיתו האוקראיני לעשות "כל מה שהוא יכול מבחינת השחיתות, משום שהשחיתות היא מאסיבית".
במהלך השיחה, טראמפ ביקש מזלנסקי "טובה", לחקור תיאוריית קונספירציה הקשורה לפריצה לשרתי המפלגה הדמוקרטית ב-2016. טראמפ הפציר בזלנסקי גם לחקור את ביידן ואת בנו. לאחר מכן, לפי התמלול שפרסם הבית הלבן, הוא ייעץ לו שג'וליאני והתובע הכללי וויליאם בר יהיו בקשר עמו לגבי הבקשה. בתוך כמה ימים, ג'וליאני טס למדריד כדי להיפגש באופן פרטי עם ירמק, אחד היועצים של נשיא אוקראינה שהשתתף בפגישה ב-7 במאי. טראמפ מכחיש שבקשתו לחקור את ביידן הותנתה בהמשך הסיוע הצבאי, אבל ביום שלישי, הדיפלומט האמריקני הבכיר ביותר באוקראינה באותה תקופה, וויליאם טיילור, סתר את הנשיא.
הוא אמר כי טראמפ ביקש שכל מה שזלנסקי מבקש, יהיה בתנאי שהוא יבטיח פומבית לפתוח בחקירה נגד ביידן. טיילור גם חשף התקשרויות דיפלומטיות בין שליחיו של טראמפ לבין בכירים אוקראינים, שבהן הדרישה של הנשיא לחקור את הביידנים תמורת סיוע אמריקני הייתה ברורה.
הסיוע הצבאי האמריקני בכלי נשק מתקדמים הוא חלק חיוני בהמשך הישרדותה של הממשלה בקייב, המנהלת מלחמה בבדלנים הפרו-רוסים מאז 2014. רוסיה סיפחה באותה שנה את חצי האי קרים.
במסיבת עיתונאים משותפת שכיסו בשולי עצרת האו"ם ב-25 בספטמבר, זלנסקי הכחיש כי הופעל עליו לחץ לפתוח בחקירת ביידן ובנו. "אני מצטער, אבל אני לא רוצה להיות מעורב בבחירות הפתוחות והדמוקרטיות בארצות הברית", אמר נשיא אוקראינה. "אני חושב שהייתה לנו שיחת טלפון טובה. היא הייתה נורמלית. דיברנו על רבה דברים, ואני חושב, ואתם קראתם את זה, שאף אחד לא דחף אותו".
טראמפ התערב ואמר: "במילים אחרות, לא היה לחץ".
עם זאת, עוד לפני שזלנסקי נבחר, התנהל בארצות הברית קמפיין גלוי לפתוח בחקירה נגד ביידן. במשך שבועות, כלי תקשורת שמרניים בארצות הברית הפיצו האשמות מופרכות ולפיהם ביידן, שהופקד מטעם ממשל אובמה לענייני אוקראינה השסועה, ביקש את את הדחתו של התובע הכללי במדינה במטרה לסכל את החקירה נגד חברת הגז בוריסמה, ששכרה אחר כך את בנו לכהן בדירקטוריון שלה.
גם טראמפ וגם ג'וליאני התבטאו בפומבי ובטוויטר ביחס להאשמות, כשעורך דינו של הנשיא אמר בראיון לפוקס ניוז ב-7 באפריל כי משרד המשפטים צריך לחקור את הנושא. יום לפני פגישתו של זלסנסקי עם יועציו ב-7 במאי, החזירה מחלקת המדינה את השגרירה מארי יובנוביץ', דיפלומטית ותיקה בעל מוניטין של מאבק בשחיתות. היא הייתה היעד למסע הכפשה ממושך של ג'וליאני ומקורביו במשך שנה.
כשטראמפ התקשר לזלנסקי ב 25 ביולי כדי לברך את נשיא אוקראינה על "ניצחון גדול" אחרי שמפלגתו זכתה לשליטה בפרלמנט האוקראיני, זלנסקי לא הפגין את חוסר הנוחות שלו.
"פעם ראשונה, התקשרת לברך אותי כשזכיתי בבחירות לנשיאות, ובפעם השנייה אתה מתקשר אליי עכשיו כשמפלגתי זכתה בבחירות לפרלמנט", אמר זלנסקי, על פי התמליל. "אני חושב שעליי לרוץ לעתים קרובות יותר כדי שתוכל להתקשר אליי ונוכל לדבר בטלפון לעתים קרובות יותר".
(עדכון ראשון: 24/10, 16:09)