פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בתוך עשור: תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הוכפל

      המועצה להשכלה גבוהה פרסמה כי תקציב שנת הלימודים שתפתח בשבוע הבא הוא הגדול ביותר מאז קום המדינה ועומד על כ-12 מיליארד שקלים. בנוסף לכך, נרשם גידול במספר הנשים הלומדות באקדמיה, וכן בכמות הסטודנטים מהפריפריה ומהחברה הערבית

      היום הראשון ללימודים באוניברסיטת בן גוריון, באר שבע, אוקטובר 2018 (ראובן קסטרו)
      שנת הלימודים תפתח בשבוע הבא ב-61 מוסדות אקדמיים. סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון (צילום: ראובן קסטרו)

      בתוך עשר שנים הוכפל תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה מ-6.9 מיליארד שקלים בשנת 2010 ל-11.8 מיליארד שקלים בשנת 2020 - כך פרסמה הבוקר (שלישי) המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). בשנת 2022 התקציב צפוי לעבור את רף 12 מיליארד השקלים.

      בנוסף לכך, במהלך העשור האחרון מספר הסטודנטים עלה משמעותית. על פי הערכות, בשנת הלימודים תש"ף שתפתח בשבוע הבא ב-61 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ צפויים ללמוד 313,600 סטודנטים, בהם 236,450 סטודנטים לתואר ראשון, 64,180 סטודנטים לתואר שני, 11,870 סטודנטים לתואר שלישי ו-1,100 סטודנטים ללימודי תעודה.

      גידול נוסף נרשם במספר הנשים הלומדות באקדמיה. בשנת תשע"ט עמד חלקן של הנשים כל כ-59% מתוך כלל הסטודנטים. כיום, מהוות הנשים רוב בכל התארים: 58% בתואר הראשון, 63% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי.

      במקביל, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) והמל"ג פועלות להגדלת ייצוג הנשים גם בקרב הסגל האקדמי. בהתאם להמלצות ועדות שגובשו בשנים האחרונות, הוחלט על הענקת מלגות לפוסט דוקטורנטיות מצטיינות בסכום של עד 80 אלף דולרים, מלגות לדוקטורנטיות בתחומי ההייטק בסך 150 אלף שקלים ומלגות לסטודנטיות לתואר שני בתחומי ההייטק בסך 80 אלף שקלים. כמו כן, פרסים בסך כמיליון שקלים בשנה יוענקו למוסדות שיצטיינו בקידום ויישום הוגנות מגדרית.

      פתיחת שנת הלימודים האקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה, 22 באוקטובר 2017 (ראובן קסטרו)
      נשים מהוות רוב בכל התארים. סטודנטים במרכז הבינתחומי בהרצליה (צילום: ראובן קסטרו)

      עוד עולה מהנתונים שפרסמה המל"ג כי ישראל שומרת על המקום השני בדירוג שיעור האזרחים בגילאי 25-64 בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית במדינות ה-OECD. במקום הראשון בדירוג ניצבת קנדה עם 58%, אחריה ישראל עם 50% ובהמשך ארצות הברית (48%), אירלנד (47%) ואחרונה איטליה עם 19%.

      ישראל מובילה בדירוג בין היתר הודות להנגשת ההשכלה הגבוהה בפריפריה ובחברה הערבית. תוך ארבע שנים חל גידול של יותר מ-8,000 סטודנטים שהגיעו מיישובים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. כמו כן, לראשונה יותר מ-50 אלף מהסטודנטים במוסדות האקדמיים מגיעים מהחברה הערבית. בחמש השנים האחרונות גדל גם מספרם של סטודנטים יוצאי אתיופיה, במסגרת תכנית למצוינות.

      "מאפשרים לכל אזרח לרכוש השכלה גבוהה"

      יו"ר ות"ת, פרופסור יפה זילברשץ, בירכה על הנתונים. "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ופריחה אדירה של המערכת האקדמית", אמרה זילברשץ. "התקציבים הגדולים אפשרו למערכת להרחיב את תכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה. יש גידול משמעותי בהשקעות במחקר, בקרנות ובתשתיות כמו גם בנושאי דגל: מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, רפואה מותאמת אישית ומדע וטכנולוגיה קוונטים".

      סגן יו"ר המל"ג, פרופסור אדו פרלמן, אמר בתגובה כי "המל"ג השקיעה בעשור האחרון משאבים רבים בקידום מצוינות אקדמית במחקר ובהוראה, בהנגשת ההשכלה הגבוהה לכל רבדי האוכלוסייה ובפיתוח קשת רחבה של תחומי לימוד המאפשרת לכל אזרח בישראל לרכוש השכלה גבוהה. האוניברסיטאות הישראליות ממוקמות בצמרת הדירוגים הבינלאומיים והחוקרים הישראלים זוכים להישגים רבים. המערכת האקדמית בישראל תמשיך לפעול לשילובם בתעשייה ובמחקר של כלל המגזרים, בדגש על מגדר, פריפריה ואוכלוסיות ייחודיות".