פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צאו מהים והתקרבו לקרקע: כך תימנעו מפגיעה במהלך סופת ברקים

      הברק שהיכה בחוף זיקים וגרם לפגיעתם של חמשת בני המשפחה מבאר שבע הזכיר כי התופעה לא נדירה גם באזורנו. תנאי מזג האוויר השוררים בימים אלה אידאליים להיווצרות המטען החשמלי בתחתית העננים, ומומחים מזהירים: "עדיף להתלכלך מבוץ ולא להיפגע מברק"

      צאו מהים והתקרבו לקרקע: כך תימנעו מפגיעה במהלך סופת ברקים
      צילום: שי מכלוף, עריכה: תומר לוי, עמית שמחה

      פגיעת הברק היום (שלישי) בחמשת בני משפחת חזות בחוף זיקים היא אירוע חריג בנוף הישראלי. עם זאת, פרופסור חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה, הסביר כי תנאי מזג האוויר השוררים באזורנו בימים אלה אידאליים להיווצרות ברקים. לדבריו, "ברקים מתפתחים בעננים מפותחים מאוד, שנוצרים בתנאים של אי יציבות גדולה; כלומר, בפני הקרקע יש טמפרטורות גבוהות מאוד, ומאידך בשכבות הגבוהות של האטמוספירה יש טמפרטורות נמוכות. מדובר בהפרש טמפרטורה גדול מאוד".

      "במצב כזה האוויר עולה במהירות ומתפתח ענן מאד מפותח (מסוג קומולונימבוס) בצורה אנכית שגורם לסופות ברקים ורעמים", תיאר פרופסור קותיאל. "בתחתית אותו ענן מפותח מצטבר מטען חשמלי גדול מאוד. כשמטען זה משתחרר כלפי האדמה או המים שמתחת, נוצר ברק".

      ברק מעל הכינרת. 15 באוקטובר 2019 (באדיבות המצולמים , דינה מאירי)
      תנאי מזג האוויר השוררים בימים אלה אידאליים להיווצרות ברקים. סופת ברקים מעל הכנרת (צילום: דינה מאירי)

      פרופסור קותיאל הזהיר כי בעת סופת ברקים, יש לצאת מידית מגופי מים פתוחים כמו ים או בריכה. "אם נמצאים בשטח פתוח לחלוטין לא להישאר לעמוד, כי הברק מתכוונן לנקודה הגבוהה במרחב, לכן גם לא כדאי להתחבא מתחת לעץ", הדגיש. "אם עומדים בשטח פתוח לחלוטין, עדיף להיות נמוך ככל היותר, קרוב לפני הקרקע, גם אם יורד גשם. עדיף להתלכלך מבוץ ולא להיפגע מברק. לצערי פגיעה מברקים היא לא מאוד נדירה".

      כוחות החילוץ בחוף זיקים, בשל פגיעת הברק בשלושה בני אדם (שי מכלוף)
      כוחות החילוץ בחוף זיקים, היום (צילום: שי מכלוף)

      שלמה (סטיב) ברנר, פרופסור לגיאוגרפיה וחוקר אקלים באוניברסיטת בר אילן, הסביר אף הוא את התופעה. "עננים מסוג קומולונימבוס מתפתחים בדרך כלל בחורף ונדיר שזה קורה בעונה הזאת. בעונות חמות זה מוכר יותר באזורים טרופיים", תיאר פרופסור ברנר. "הענן נמצא בגובה רב מאוד, שמגיע ל 6-10 ק"מ, בתוכו יש רוח אנכית מאד מהירה שלוקחת איתה טיפות מים וגבישי שלג וקרח. בתוך התנועה המהירה הזאת נוצר פוטנציאל חשמלי. המטען השלילי מגיע לחלק העליון של הענן והמטען החיובי בחלק התחתון של הענן. כשההפרש מספיק גדול נוצר זרם חשמלי שאנחנו רואים, זה הברק".

      "כשהברק מגיע לשטח פתוח וחשוף הוא מחפש משהו גבוה - סוכת מציל, עמוד חשמל או טלפון לדוגמה", הוסיף ברנר. "לכן צריך להתרחק מעצמים גבוהים ולהנמיך את עצמך, וכמובן לא להחזיק מטריה או עצם אחר. מדובר בזרם חשמלי של עשרות אלפי אמפר שמוביל להתחשמלות אדירה".

      מאז קום המדינה: 30-40 הרוגים

      בעת שבכל שנה נפגעים מאות אנשים ברחבי העולם מפגיעות ברקים, מאז קום המדינה נהרגו בין 30-40 בני אדם מתופעה זו. סקירת עיתונות מעלה כי לאורך השנים היו מקרים רבים של נפגעים ממכות ברק; בחודש נובמבר 2007 נהרג צעיר בן 21 מפגיעת ברק בשעה שעמד בחוף אכזיב ודג בים. הצעיר, מהיישוב שיח דנון שבגליל המערבי, מת במקום.

      כמה דיווחים מעלים כי חקלאים שעבדו בשדות פתוחים נפגעו ממכות ברק: ב-1934 דווח על חקלאי מכפר סמריה שמצפון לעכו שנהרג מפגיעת ברק. ממש בסמוך לשם, נפגע קשה מאוד חקלאי ממושב בוסתן הגליל שברק פגע בו כשעבד בשדה. בשנת 1973 נער שעבד בשדה ליד חאן יונס ועמד מתחת עץ, נהרג מפגיעת ברק.

      מת ממכת ברק, דבר אפריל 1950 (צילום מסך)
      עיתון דבר, אפריל 1950
      מת ממכת ברק, דבר דצמבר 1968 (צילום מסך)
      עיתון דבר, דצמבר 1968
      מת ממכת ברק, הצפה נובמבר 1960 (צילום מסך)
      עיתון הצפה, נובמבר 1960
      מת ממכת ברק, מעריב מרץ 1963 (צילום מסך)
      עיתון מעריב, מרץ 1973