פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פערים באיכות ובזמינות: ערבים ממתינים לרופא פי ארבעה יותר זמן מיהודים

      צפיפות גבוהה יותר, המתנה ארוכה לתור לרופא וקושי בנגישות למרפאות: מסקר שערך ארגון "רופאים לזכויות אדם" עולים פערים גדולים בין מטופלים ערבים ליהודים במידת שביעות הרצון שלהם משירותי הבריאות. ח"כ תומא-סלימאן: "המדיניות מובילה למציאות לא שוויונית"

      חדר מיון, תל השומר. פברואר 2015 (ראובן קסטרו)
      הצפיפות בחדר ההמתנה גבוהה בהרבה בחברה הערבית. ממתינים בחדר המיון (צילום ארכיון: ראובן קסטרו)

      מטופלים ערבים ממתינים לרופא משפחה פי ארבעה יותר זמן ממטופלים יהודים, כך עולה מתוצאות סקר חדש של עמותת רופאים למען זכויות אדם שמתפרסם היום (שלישי) לראשונה בוואלה! NEWS. בבדיקה נחשפו פערים גדולים בין האוכלוסיות, גם באיכות וגם בזמינות שירותי הרפואה בקופות החולים בקהילה.

      בסקר שבו השתתפו 620 משיבים יהודים וערבים במדגם מייצג, נבדקו התשתיות בקהילה, כגון נגישות למרפאה, משך התורים והצפיפות בחדרי ההמתנה לרופא. בנוסף, הסקר בחן את עמדות שתי האוכלוסיות באשר ליחס אליו זוכים המטופלים מהרופאים בקופות.

      על פי הממצאים, הצפיפות בחדר ההמתנה גבוהה בהרבה בחברה הערבית. 52% מהציבור היהודי דיווח על המתנה עם עד שני אנשים בחדר ההמתנה - לעומת 36% בחברה הערבית. פחות מ-13% (12.7%) מהמשיבים היהודים דיווחו על כך שהמתינו איתם חמישה אנשים או יותר, וזאת לעומת 22.8% בחברה הערבית.

      מסע"ת במרכז הרפואי ברזילי - פתיחת חדר מיון ממוגן 13 בפברואר 2018 (שי מכלוף)
      פערים גדולים בין מטופלים יהודים לערבים (צילום: שי מכלוף)

      באשר לתשתיות ולנגישות במרפאות נמצא כי 78% מהציבור היהודי טען שזמן ההמתנה לתור היה עד שבוע מרגע הפנייה, לעומת 54.5% מהציבור הערבי שהעידו על מצב דומה. רק 5.7% מהציבור היהודי המתין יותר משבועיים לתור לעומת 23.6% מהציבור הערבי.

      בנוגע לתחבורה ציבורית למרפאה וממנה, 53.7% מהמשיבים הערבים טענו שאין תחבורה ציבורית מביתם אל המרפאה, זאת לעומת 42.7% מהציבור היהודי. 31.7% מהמשיבים הערבים טענו שהם צריכים להשתמש בשני אוטובוסים או יותר כדי להגיע למרפאה לעומת 16.8% במגזר היהודי. רק 14.6% מהמשיבים הערבים טענו כי יש קו אוטובוס ישיר מביתם למרפאה - זאת לעומת 40.5% בקרב החברה היהודי.

      בכל הנוגע ליחס למטופלים ערבים בהשוואה ליהודים, נמצא כי בשתי החברות הביעו שביעות רצון גבוהה באשר למשך זמן הפגישה. יחד עם זאת, בקרב אלו שאינם שבעי רצון ממשך הפגישה עם הרופאים, התגלו פערים בין מטופלים יהודים לערבים: 25.2% מהמשיבים הערבים חשו כך, לעומת 20.7% בקרב החברה היהודית.

      חדר מיון תל השומר (ראובן קסטרו)
      "לא מדובר בעניין נקודתי". צפיפות בחדרי המיון (צילום: ראובן קסטרו)

      קרוב לרבע מהמשיבים בחברה הערבית (24.4%) נתנו לרופאים ציון בינוני ומטה ביחס לקשב שהופגן כלפיהם, בעוד בחברה היהודית עומד הנתון על 12.7% בלבד. באשר לשאלה האם הרופא התייחס למכלול הסיבות שהביאו את המטופל לבקר במרפאה - רק 14.5% בחברה היהודית נתנו ציון בינוני ומטה במדד זה, לעומת 21.1% בחברה הערבית.

      רבע מהמשיבים (25.2%) בחברה הערבית דירגו את רמת ההסברים שהם מקבלים מהרופאים כבינוני עד נמוך, לעומת 13.5% בלבד מהמטופלים היהודים. בנוסף נמצא כי קרוב לרבע מהמשיבים הערבים שבעי רצון פחות מהמטופלים היהודים מחוויית הביקור במרפאה: 22% מהמשיבים הערביים דרגו את שביעות הרצון שלהם כבינונית ומטה לעומת 13.7% בלבד בחברה היהודית.

      יותם רוזנר, מנהל מחלקת תושבי ישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם, מסר: "הסקר מוכיח כי השיעורים הגבוהים יותר של תחלואה ושל תמותה בקרב ערבים, בהשוואה ליהודים הם תוצאה של הפערים ההולכים ונבנים כבר משלב הרפואה בקהילה. הפערים הם בלתי נסבלים בישראל 2019", כך אמר. "המדינה חייבת להפנים שהזכות לבריאות תישאר על הנייר בלבד, אם לא תכלול גם תשתיות מתקדמות, זמינות ונגישות נאותה לשירותי בריאות ויחס הולם ומכבד למטופלים. לא ניתן להשלים עם פערים כה דרמטיים ביישום הזכות לבריאות, ותוצאות הסקר חייבות לשמש כקריאת השכמה למדינה להוביל לאלתר פתרונות".  

      ח"כ עאידה תומא-סלימאן הגיבה לממצאים. "אנחנו מכירים את המציאות, אבל כשזה מתנקז לסטטיסטיקה זה נראה עוד יותר חמור ממה שהכרנו עד עכשיו", אמרה לוואלה! NEWS. "מחקרים כאלה באים לאשר את החשש שקיים שלא מדובר בעניין נקודתי, אלא במדיניות שמובילה למציאות לא שוויונית בכלל בהנגשת שירותי הבריאות". ח"כ תומא-סלימאן הוסיפה כי "האוכלוסייה הערבית סובלת מכמה חסמים, שחלק מהם נובעים מפריסה של שירותי הבריאות עצמם, ומעל לזה יש את המחסום של המחסור בתחבורה ציבורית". היא הבהירה כי "זה מעיד על צורך בטיפול, שיש בו גישה של אפליה מתקנת. צריך לעשות מיפוי למציאות הקיימת ולתת פתרונות ומענים לבעיה הזו".