בעוד מצרים נערכת לסוף שבוע שני של הפגנות, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי אמר היום (שישי) כי "אין סיבה לדאגה". הזעם ברחובות גבר בעקבות פרסומים של איש עסקים גולה על פרשת שחיתות בשורות השלטון והצבא, המאיימת למוטט את החרם המתמשך על קיום מחאות במדינה.
המחאה הגלויה נגד הנשיא הפתיעה רבים מאחר והנהיג יד קשה נגד מתנגדיו, שלא הותירה מקום רב לאופוזיציה. "מצרים היא מדינה חזקה הודות למצרים", אמר א-סיסי לכתבים בחיוך, זמן קצר אחרי שובו מהעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. הוא הוסיף שיש מי שמנסים להכשיל את מצרים, אך הם "לא יצליחו הודות למודעות של האנשים".
מאז שהדיח את הנשיא מוחמד מורסי מהשלטון ונבחר לנשיאות ב-2014, א-סיסי נתפס כאחת הדמויות הרודניות ביותר במזרח התיכון. איל הבנייה הגולה מוחמד עלי קרא ל"עצרת של מיליון איש" ו"מהפכת העם" שיורידו את ראש המדינה מכיסאו. עלי מאשים את א-סיסי בבניית ארמונות מפוארים בעת שמשלמי המסים נאבקים בהשפעת הצנע תחת תכנית כיסוי הלוואת המדינה מקרן המטבע הבינלאומית בסך 12 מיליארד דולרים.
א-סיסי טען היום כי הקריאה להפגנות היא "ניסיון לייצר תדמית שאיננה נכונה כלל" והפציר "לא להקשיב למה שהם אומרים. אל תאמינו להם", מבלי לציין את שמם של העומדים מאחורי המחאה נגדו.
אל תפספס
בבוקר שישי שעבר, חסימות כבישים הובילו לעומסי תנועה בכיכר תחריר שבכניסה לבירה. מאז, גברה האבטחה בכיכר שהייתה למוקד המהפכה נגד הנשיא חוסני מובארק ב-2011. המיקום האייקוני עמד במרכז ההפגנות בשבוע שעבר, שפרצו במהלך משחק כדורגל בו השתתף א-סיסי. המפגינים קראו לו לעזוב והאשימו אותו בהובלת "משטר צבאי".
לצד הגברת נוכחותם ברחובות, כוחות הביטחון החלו לעצור אנשי מפתח החשודים בהשפעה על ההפגנות, בהם עיתונאים, פעילי זכויות אדם ועורכי דין. משמר זכויות האדם מסר כי קרוב ל-2,000 בני אדם נעצרו בשבוע האחרון, במה שמסתמן כענישה הגדולה ביותר מאז 2013.
בהכרה רשמית ראשונה של ההפגנות נמסר מטעם משרד התובע הכללי כי "לא יותר מ-1,000 משתתפים" נחקרו על ידי התובעים. עוד הוסיפו כי בידיהם צווים "לבחון את עמודי הרשתות החברתיות של אותם עצורים".
על פי ההערכות, הנשיא צפוי להגיב ביד קשה כלפי הפגנות נוספות בעתיד. "א-סיסי הבהיר כי הוא מתכוון להישאר בשלטון לזמן מה, והמפגינים לא ישנו את החשבון הזה עבורו", אמר חבר בכיר במכון המחקר המלכותי של בריטניה בלונדון. לדבריו, הנשיא "נראה משוכנע כי כל מחאה שתעבור גבול מסוים תהיה הרסנית לא רק לנשיאותו, אלא גם למדינה בכלליות".
המשמר לזכויות אדם קרא לבעלות בריתה של מצרים להשעות את הסיוע הצבאי למדינה עד שהממשל יחדול מ"הפרות נרחבות של החוק הבינלאומי". מנהלת הארגון במזרח התיכון וצפון אפריקה, שרה לאה וויטסון, אמרה כי "מנהיגי העולם צריכים להכיר בכך שהענקת ביטחון ועזרה צבאית לכוחות פוגעניים לא תוביל ליציבות במצרים, ומה שנדרש במקום זאת הוא ממשל שמכבד את זכויותיהם וחירויותיהם של העם המצרי".
(עדכון ראשון: 14:00)