אחרי דלאל דאוד וסימונה מורי: אריקה פרישקין בדרך לחנינה מהנשיא

במשך שבע שנים ספגה פרישקין התעללות מינית, פיזית ונפשית מבעלה. התלונות למשטרה והשהייה במקלטי הסיוע לא הועילו, ולבסוף דקרה אותו למוות. כעת פועלים במטה המאבק לסיוע לשחרורה מהכלא. העוס"ית תמר דהאן האשימה את הרשויות שהפקירו את הנשים המוכות: "הן לבד במערכה"

צילום:יותם רונן , עורך: שאול אדם

בשנת 2016 תמר דהאן, עובדת סוציאלית ב"סלעית", ערכה כחלק מעבודת הדוקטורט שלה מחקר בנושא ההשלכות על נשים שהורשעו ברצח או הריגה של בן זוגן. במהלך המחקר, הכירה נשים שעברו התעללות שהסתיימה ברצח בני הזוג. דהאן הבינה כי נעשה להן עוול, ובעקבות זאת הקימה את מטה המאבק לשחרורן. אחרי השחרור של דלאל דאוד, שלשום השתחררה סימונה מורי וכעת נותרה אריקה פרישקין - נפגעת אלימות ששהתה פעמיים במקלט לנשים מוכות. פרישקין אף פנתה למשטרה, אך דבר לא עזר עד שרצחה את זוגה לשעבר בדקירות סכין.

פרישקין טרם ריצתה שני שליש ממאסרה כדי להגיע לוועדת השחרורים, ולכן פעלו במטה המאבק כדי להגיע לנשיא המדינה ראובן ריבלין כדי שזה יעניק לה חנינה. כעת ממתינים במטרה לפניית הפרקליטות לנשיא, ומשם להחלטתו.

עם יציאתה של מורי שלשום מבית הכלא בנווה תרצה, הדבר הראשון שאמרה בפני כלי התקשורת הוא כי היא מודה לתמר העובדת הסוציאלית, שהניעה כחלק ממחקרה את שחרורן של שתי נשים. "אני מאוד מתרגשת. זה לא קל. אני קודם כל רוצה להגיד תודה לתמר המדהימה. כשאומרים 'צדיק כתמר יפרח' מתכוונים אליה", אמרה מורי וחיפשה בעיניה את דהאן.

טרם ריצתה שני שליש ממאסרה. פרישקין (צילום: מעריב, אלי דסה באדיבות מעריב)

לאחר שחרורה של מורי סיפרה דהאן בשיחה עם וואלה! NEWS כי "ברגע שפגשתי את הנשים האלה בכלא ממש הרגשתי שנעשה להן עוול. הן אמרו לי בעצמן: איפה היו כל ארגוני הנשים לאורך כל השנים שהמקרים האלו קרו, למה אף אחד לא יצא עם זה לתקשורת כמו במקרה כרמלה בוחבוט?". היא תיארה כי "זה מאוד קומם אותי שהן מורשעות ברצח לעשרות שנים ואז החלטתי שאני לא משאירה את זה אצלי בלב, שאני פונה ועושה מעשה וממש מביא לשינוי המציאות חיים שלהן".

עוד בוואלה!

רוצחת בן זוגה המתעלל יצאה לחופשי: "המסר שלי לנשים - לכו להתלונן"

לכתבה המלאה
הקימה את מטרה המאבק לשחרור נשים נפגעות אלימות. דהאן (צילום: באדיבות המצולמים)

"זה התחיל עם דלאל דאוד", שחזרה העובדת הסוציאלית. "פניתי לחברות כנסת, פניתי לעו"ד ספיר סלוצקר עמרן והאיגוד לסיוע נשים נפגעות מינית והקמנו מטה שהמטרה שלו לעשות צדק לנשים האלה. אמנם מאוחר מדי, אבל המטרה היא שיצאו לחופשי. אילולא היינו מתערבות, סיכוי נמוך שסימונה הייתה משתחררת היום". דהאן הסבירה כי העובדה שההד הציבורי והתקשורת הם מה שמביאים את הרשויות לעשות צדק הוא דבר שחורה לה. "זה חורה שאותן נשים צריכות לחשוף את כל סיפור חייהן בשביל שרשויות המדינה יבחנו את הסיפור שלה, אילולא זה - הפרקליטות הייתה מתנגדת על אוטומט".

"אילולא היינו מתערבות, סיכוי נמוך שסימונה הייתה משתחררת". מורי מחוץ לבית הכלא, שלשום (צילום: אתר רשמי)

פרישקין נולדה בהונגריה ועלתה לארץ עם בעלה וילד שהלך לעולמו בישראל בעקבות מחלת הסרטן. השניים הביאו ילד נוסף לעולם, ולאחר הפרידה בן זוגה קיבל משמורת על הבן וחזר לחו"ל. בישראל הכירה את דניאל טטרושווילי, עמו חיה במשך שבע שנים ולשניים נולדה ילדה. טטרושווילי התעלל בה מינית, פיזית ונפשית.

במשך שנים הרשויות ידעו על ההתעללות הקשה שעברה על ידי בעלה. היא התלוננה כמה פעמים במשטרה, ללא הועיל, והוא אף הורשע בתקיפתה וננזף בעבודות שירות בלבד. היא שהתה כמה פעמים במקלט לנשים מוכות. אולם כל אלו לא הועילו לה, ולאחר שהפניות לרשויות לא הגנו עליה, היא הפסיקה לפנות ודקרה אותו 90 פעמים. השופטים קבעו כי מדובר ברצח אכזרי.

כעת היא מרצה 16 שנות מאסר מתוך 30 השנים שנקצבו לה. לאחר הרצח אמרה פרישקין: "נכון, אני רצחתי אבל הוא רצח אותי שבע שנים".

"היו לי חיים שחורים עם דני ולמרות שידעתי את זה כל הזמן אהבתי אותו ורציתי לעשות ממנו בן אדם", סיפרה פרישקין במשפטה. לפי עדותה, הפעם האחרונה שבן זוגה התעלל בה פיזית - "הרג אותי במכות ברחוב" - הייתה כשלושה שבועות לפני יום הרצח. כחמישה ימים לפני יום האירוע, הוא התפרץ כלפיה באלימות מילולית בחנות למוצרי חשמל, שם עזר לה לקנות מכונת כביסה. "הוא התעצבן, קילל אותי, זרק מילים ליד אנשים וברח".

לבד במערכה

"פרישקין היא אישה נפגעת אלימות". הסבירה דהאן. "היא שהתה פעמיים במקלט לנשים מוכות, היא הגישה תלונות במשטרה, פנתה לרווחה כי רק ככה מגיעים למקלט, היא ממש כמו כולן הגיעה לתחושה שהיא עושה הכול. פונה לעזרה, אך דבר לא עוזר. חיה בתחושה שאם אני לא אעשה את המקרה אז כנראה אני זאת שארצח. ממש תחושה של לבד במערכה".

העובדת הסוציאלית הסבירה כי "כדי להגיע לוועדת שחרורים כמו סימונה ודלאל היא צריכה להיות במשך 20 שנים בכלא. פרישקין הגישה בקשה לנשיא המדינה לחנינה, כרגע מי שבוחן את הקשות שמגיעות לנשיא זה המשרד המשפטים ובית הנשיא. אנחנו מחכים לתשובה ממשרד המשפטים האם יגיש את המלצתו ומשם נחכה להכרעת בית הנשיא".

דאוד משתחררת מהכלא, יוני האחרון (צילום: ראובן קסטרו)

"מדובר בתסמונת האישה המוכה", אמרה דהאן. "למה היא דקרה אותו 90 פעמים? כי היא שבויה במחשבה שהוא תמיד ימצא אותה, תמיד ישכנע אותה לחזור אליו. בכל פעם שהיא בורחת ממנו הוא מוצא אותה ומשכנע אותה לחזור אליו. מבחינתה לבן הזוג יש כוחות על-טבעיים, למרות שדקרה אותו פעם או פעמיים הוא יקום לתחיה ויתקוף אותה ובגלל זה העבירות שהן עושות הן מאוד קשות".

עוד הוסיפה דהאן כי "כשהשופטים קבעו שמדובר ברצח אכזרי זה היה מתוך חוסר ידע והבנה מי זאת אוכלוסיית הנשים נפגעות האלימות. כשראיינתי אותן הן מסבירות שהן לא מעכלות שהבן אדם הזה מת, כי מבחינתן הוא כל יכול. במקרה של סימונה הוא שבר דלתות בזמן שהיא היית הנעולה בתוך הבית או פרץ לבית דרך החלון. את בורחת לחברה שלך והוא מגיע, את בורחת למקלט והוא מסתובב חופשי".

העובדת הסוציאלית האשימה את הרשויות שהפקירו את הנשים המוכות. "איך זה הגיוני שאריקה פרישקין הייתה פעמיים במקלט לנשים מוכות ואיפה המדינה? למה היא לא עזרה? בן הזוג של אריקה הורשע בהתעללות, היה עצור במשך כמה חודשים ואז השתחרר. ברגע שהמדינה לא מרתיעה ולא אוכפת והן מאוימות על ידי הגבר המתעלל ושומעות 'אני ארצח אותך'. אין להן ברירה, הן חושבות שהן היחידות שיוכלו להגן על עצמן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully