איש השנה שלי אינו איש אחד, אלא שלושה ועוד אחד. קצת כמו שלושת המוסקטרים והנספח ד'ארטניאן, שבלעדיו הסיפור לא היה עובד כלל. אלא שבניגוד לספר הקלאסי של דיומא אין לנו כאן ארבעה תופסי חרב הרפתקנים, אלא שילוב בין שלושה מהנדסים צעירים בעלי חזון ויכולת ואיל הון קשיש, בעל חזון אף הוא. סיפורם - סיפורה של הגשושית בראשית - ריתק מדינה שלמה ובעצם גם את העולם. למרות שברון הלב ממש בסוף.
העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, איתי נבו, תיאר: "זו לא הייתה פריצת דרך מדעית או התקדמות טכנולוגית יוצאת דופן, וההרפתקה אפילו לא הסתיימה בהצלחה של ממש. אבל זה היה סיפור אנושי על חזון של שלושה מהנדסים שהאמינו בפרויקט שלהם וקידמו אותו כנגד כל הסיכויים להצליח, ובסופו של דבר לא רק שהצליחו להרים אותו, אלא הדביקו בו מדינה שלמה".
"במשך כמה שבועות קסומים בין אדר א' לניסן נדמה היה שכולם מדברים על אפוגיאה ופריגאה, מהירות מילוט, שינויי מסלול, עוקב כוכבים, תמרון לכידה, שדה מגנטי וכבידת הירח", הוסיף נבו. "וזו בדיוק הייתה המטרה המקורית של יהונתן ויינטראוב, יריב בש וכפיר דמרי - מיזם חלל שיקרב את הציבור הרחב אל המדע, ויעודד ילדים ובני נוער לפנות ללימודי מדעים והנדסה".
המיזם החל בתחרות שיזמה גוגל, קבוצות פרטיות יתחרו ביניהן על הפרס הגדול שיוענק למי שיצליחו להנחית גשושית על הירח. משימה שעד כה רק שלוש מדינות הצליחו בה - ארצות הברית, ברית המועצות וסין.
ויינטראוב, בש ודמרי הקימו עמותה ללא כוונת רווח (SpaceIL) ויצאו לדרך. כשהכסף אזל הגיע מוריס קאהן, שעשה את הונו בדפי זהב, שהייתה לאמדוקס, וכשהונפקה מימש מניות בכמיליארד דולרים. מאז הוא משקיע בעסקים ובתחביבים, התורמים לאנושות. הצוות הישראלי של SpaceIL ריגש אותו, וקאהן החל לממן את הפרויקט התקוע.
בחודש פברואר המריאה בראשית, כשנושא אותה טיל של חברת SpaceX, עוד שילוב מופלא של מדע, טכנולוגיה ויזמות שמוביל אילון מאסק, גם הוא אדם בעל חזון והון. חברתו של מאסק הצליחה בין היתר לפתח טיל רב פעמי, שאינו מתרסק לאוקיינוס כשהשלים את משימתו, ולהעלות לחלל את מטענו.
"סחפו את כולנו אל הירח"
ב-11 באפריל בלילה, עצרה ישראל את נשימתה. כמו פעם, בלילות של גמר אירוויזיון או גמר גביע אירופה המדינה ישבה ליד המקלטים, והמתינה לבשורות מהירח. והן הגיעו - והיו מאכזבות. שוברות לב. כמעט זה הצליח. כמעט. תקלה בגשושית ממש במטרים האחרונים לפני הנחיתה הביאה לכך שהיא התרסקה על הירח ולא נחתה.
"מוקדם לומר אם אותו 'אפקט בראשית' אכן נוצר", אמר נבו. "חמישה חודשים בלבד אחרי ההתרסקות החללית, ובהיעדר מסר מסודר והחלטי על המשך הפרויקט, נראה שחלק מההשפעה התפוגגה. אבל יכול מאוד להיות שבראשית הפיצה זרעים שינבטו רק בעוד כמה שנים, במיוחד אם יתברר שהרפתקת הירח לא הייתה אירוע חד פעמי, אלא תחילתה של סדרת משימות".
לדבריו, "להצלחה הציבורית של בראשית יש אבות רבים: מהנדסים, מדענים ומנהלים ב-SpaceIL ובתעשייה האווירית; תורמים נדיבים ובראשם מוריס קאהן שמימן מכיסו האישי כמעט מחצית הפרויקט; וכמובן שלושת היזמים, שגם ידעו מתי לזוז הצדה ולהשאיר את הפיתוח עצמו למומחים בתחום. בראשית לא הייתה הישג מדעי טהור, אבל היא עשתה שירות גדול למדע ולמדינה כולה כשסחפה את כולנו אל הירח".
כשהדליקו משואה בטקס החגיגי בערב יום העצמאות, עמדו שם בין שאר מדליקי המשואה קאהן ודמרי, אחד משלושת מייסדי הפרויקט. קאהן אף התחייב לממן גם את בראשית 2.
היום יום שלנו מורכב מפוליטיקאים, ואנו ציניים בהתאם. החלק הקל של היום יום התקשורתי מורכב מסלבים, מבדרנים, כדורגלנים, מה לא. אני לא מזלזל בהם, אבל כמה מאיתנו מכירים את שמות המדענים הבולטים של ישראל, לעומת נניח הספורטאים, או הדוגמניות, או כוכבי הרשת?
ארבעת אנשי השנה שלי הם ישראלים מוכשרים, שהקדישו שנים לחלום. חלום של יציאה מכדור הארץ, חלום של הצלחה ישראלית. הם הצליחו - גם אם יכלו להצליח יותר. הגשושית בראשית, האנשים מאחוריה, גם הם ישראל. ישראל במיטבה. ובימים ציניים אנו צריכים לזכור זאת.