החטיבה הדרומית באוגדת עזה הוגדרה לאורך השנים כקן צרעות בגלל היקף האיומים בגזרתה, מורכבות משימת ההגנה ורמת הנפיצות. למנהרות המסועפות שנחפרו עשרות מטרים מתחת לאדמה, לקיצוניות הדתית ברפיח וחאן יונס, לגדודי חמאס והנגישות לאמצעי לחימה שהוברחו מלוב דרך סיני לרצועת עזה יש תרומה משמעותית לאיום דמוני שעלול להתפרץ בכל רגע.
מאז הליך ההתנתקות האיומים גברו, ובהתאם לא מעט קצינים חששו ואף סירבו לקבל את הפיקוד על החטיבה המרחבית בעיקר בגלל תרחיש המנהרה ממנה עשויים להסתער עשרות מחבלים ולחטוף חיילים. אין עוררין על כך שהגזרה הזו היא לבעלי עצבים חזקים.
באוגוסט 2018, שלושה חודשים אחרי שהחלו הפגנות הטרור על גבול רצועת עזה, מונה למח"ט החטיבה דרומית אלוף-משנה לירון בטיטו (39), נשוי ואב לארבעה, יליד באר שבע וכיום תושב מיתר. בטיטו החל את שירותו הצבאי בחטיבת גבעתי, לחם כמ"פ במבצע חומת מגן ובשנת 2003 הסתער על מחבל סמוך לציר כיסופים והרג אותו. הוא מילא שורה של תפקידי פיקוד בהם מפקד בא"ח גבעתי ומג"ד רותם.
כבר בשלבי החפיפה הבין אל"מ בטיטו את מוחשיות האתגר: הגנה על היישובים סמוכי הגדר ופיגועי טרור שיכולים להתפרץ בכל רגע על הכוחות, מנהרות התקפיות שנחפרו מתחת לגדר ויש לאתרן ולסכלן, אבטחת פרויקט החומה התת-קרקעית נגד המנהרות, הגדר העליונה והפגנות הטרור.
מדי יום שישי מגיעים אל מרחב הגדר אלפי פלסטינים. חלקם מנסים לחבל בגדר המערכת ולחדור אותה, אחרים משליכים מטעני חבלה, רימוני רסס, בקבוקי תבערה ומעת לעת נצפה גם טרור צבאי כמו ירי צליפה בחסות ההמון. ברקע, התפתח טרור עפיפונים ובלונים כולל שימוש ברחפנים. גם שריפת הצמיגים והעשן הסמיך בחסותו פועלים המחבלים והמפגינים הוא פרק התמודדות שלם. כל לוחם ששכב על סוללות העפר מול הגדר יודע שריח העשן נצרב במוח שעות ארוכות אחרי סיום המשימה.
בפיקוד דרום בישלו נוסחה להתמודדות עם הטרור העממי עוד לפני שבטיטו נכנס לתפקיד, אך בהתאם להערכות אגף המודיעין והשב"כ, חמאס לא הוריד רגל מהגז והעביר את כוחות צה"ל מאירועים נקודתיים למערכת התשה. מהר מאוד האבק שקע ומפקד החטיבה המרחבית הבין כי האחריות על כתפיו כוללת לא רק את פעילות הביטחון השוטף לאורך הגדר ואת הדריכות לקראת אפשרות להידרדרות למלחמה, אלא גם את הכוננות והדיוק בכל דקה לאורך ההפגנות בימי שישי. שכן, הרוגים פלסטינים על גדר המערכת גררו מאוחר יותר מטחי רקטות לעבר עורף ישראל.
העומס בגזרת אוגדת עזה נופל בעיקר על כתפי מפקדי המחלקות, המ"פים והמג"דים. עם זאת, הם באים לתעסוקה מבצעית ולאחר 17 שבועות עוזבים את הגזרה לטובת אימון, וכך אל"מ בטיטו מוגדר באוגדת עזה כמפקד הוותיק ביותר.
בגזרה הזאת הכול נזיל
בשונה מרמת הקטלניות בגבול לבנון במרחב עוצבת ברעם, בפיקודו של אלוף-משנה רועי לוי, או במרחב עוצבת חירם, שעליה פיקד עד לאחרונה אלוף-משנה מני ליבראטי, האתגר של בטיטו כולל קטלניות, נפיצות גבוהה, שחיקה עצומה וחיכוך בלתי פוסק מול אזרחים פלסטינים בהם ילדים, נשים וקשישים שנשלחים תמורת כסף לגבול. המקרים מורכבים מאוד ללוחמים ובמטרה להתמודד עם הדילמות נדרש פיקוד איכותי ומיומן שקרוב למקום ההתרחשות ויודע לקבל החלטות אמיצות. בנוסף לכך, על החטיבה להיות מוכנה למלחמה בכל רגע נתון ובגזרה הזאת הכול נזיל.
אל"מ בטיטו יצר בגזרתו מכונה משומנת שכוללת את כוחות החי"ר, השריון, ההנדסה, הצלפים, חיל האיסוף הקרבי בדגש על התצפיתניות, חיבור לחיל האוויר, גששים, כוחות רפואה, לוגיסטיקה, חימוש, יחידות מיוחדות ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת. לקראת הפגנות הטרור מדי שבוע נערך תהליך הדרכה והכשרה מורכב ורגיש, שהפך לנקודת מפנה חיובית בפעילות צה"ל על הגדר במטרה למנוע הרג פלסטינים ולהימנע מהסלמה. כמו כן, בכל שבוע מקיים בטיטו "תחקיר חם", על מנת ללמוד מהאירועים במטרה למנוע הידרדרות, בעת שצה"ל דרוך בגבול לבנון וסוריה.
המציאות בשטח הוכיחה כי בטיטו עמד במשימה, מימש את אחריותו בגזרתו ונתן מענה חרף הנסיבות המורכבות והעומס על הכוחות. הוא נבחר לאיש השנה בעיקר בזכות היכולת להיות מחנך ואחר כך מפקד, קרוב מאוד לאירועים ולכוחות, אך עדיין מאפשר מרחב שיקול דעת למפקד וללוחמים. מראשית תפקידו כמח"ט התמודדה אוגדת עזה עם מספר אירועים חריגים בהם "גן נעול", יומיים בהם שוגרו לעורף מדינת ישראל יותר מ-700 רקטות. בזמן שהאדמה רעדה נדרש בטיטו להגן על הגבול ומנגד למזער חשיפה של הכוחות מחשש לנקמה. בעוד שנראה כי האזור צפוי לגלי הסלמה והידרדרות עד כדי מלחמה, מסתמן כי האתגר עוד לפניו.