רחפנים. עיבוד תמונה
צילום: , עיבוד תמונה

לגלות, לעקוב, ליירט: קרב הרחפנים של ישראל וחמאס

אחרי 30 שנות שירות, מעיד קצין החימוש של פיקוד הדרום כי הפרות הסדר בעזה לא דומות לשום דבר אחר שראה. "אתה מבין שבכל דקה המצב יכול להתהפך", הוא מדגיש. בריאיון פרישה מתאר אל"ם גל ביסטריצר איך נמצאו הפתרונות הטכנולוגיים לשגרה של עשן שחור, שדות שרופים ורחפנים

באפריל 1991 עמד אל"ם גל ביסטריצר בין הנגמ"שים במוצב דלעת בדרום לבנון, על תל-דבשה ממזרח לנבטיה, כשלפתע - ללא התראה מוקדמת - נחתו סביבו ארבע פצצות מרגמה ששוגרו על ידי מחבלי חיזבאללה. כמעט שנה אחרי שהתגייס לצה"ל במסלול קצונה ייעודי בחיל החימוש, הוא הבין לראשונה שהחיל שאליו הצטרף חסר תהילה - אך טומן בחובו סיכון גבוה כשאר הלוחמים.

לקראת פרישה מצה"ל, אחרי 30 שנות שירות, הוא מספר בריאיון מיוחד לוואלה! NEWS על השנתיים הכי עמוסות בחייו כקצין החימוש של פיקוד הדרום. "המתח כקצין טכנולוגיה ואחזקה הוא תמיד לראות את ההשפעה שלי על האיזון הנכון בין המשאבים הנתונים לבין התעצמות", הוא מסביר. "לכל קצין יש מחויבות לנהל את המערך, כך שבמעבר משגרה לחירום כל מה שקיים יהיה אפקטיבי בשדה הקרב. לצד זאת, אנחנו רוצים להתעצם כל הזמן".

מערכת הפגיון- פתרון להתמודדות מול איום הבלונים, העפיפונים והרחפנים (צילום: דובר צה"ל)

אל"ם ביסטריצר מתייחס בקצרה גם לביקורת שהטיח נציב קבילות חיילים לשעבר אלוף (במיל') יצחק בריק. "לא על הכול אני לא מסכים. הוא מקצין את זה, בשפה לא נכונה. האתגר המרכזי היה המלחמה על הפניית משאבים לצורכי אחזקה וכשירות לשעת חירום למול משאבים להתעצמות".

"אני רוצה להדגיש שגרף האימונים של צה"ל בשנים האחרונות הוביל אותנו לרף מוכנות מבצעית גבוה מאוד", הוא מוסיף. "יחד עם זאת, תמיד יש מה לשפר ולעשות. יש לא מעט אתגרים. למשל, בעבר היית מפתח ומייצר טנק מרכבה בתהליך ארוך מאוד שנמשך שנים. היום? אנחנו מדברים על תהליכים מיום שישי לשישי. קצב למידה טכנולוגי שונה. אנחנו לומדים משהו בגבול עזה, רצים לאפיין את הדגם שאנחנו רוצים ומביאים אותו לשטח שבוע לאחר מכן".

"מצאנו את עצמנו בחילוץ תחת אש בלתי פוסקת"

ביסטריצר מילא במרוצת השנים תפקידי שטח רבים, כמו גם אזורי לחימה. בשנת 2003 הוא נבחר מבין קצינים רבים להוביל את מהפכת הטנקים של צה"ל כקצין החימוש של חטיבה 401 שעברה הסבה מטנק המג"ח (הכינוי הישראלי לטנק הפטון האמריקני) לטנק מרכבה סימן 4. בזמן שהתמודד עם למידה והטמעה של טנק חדש שכולו טכנולוגיות מסווגות, ועם חטיבה ששינתה את ה-DNA שלה, התמודדו ביסטריצר ומפקדי 401 עם אתגר הטרור הפלסטיני ברצועת עזה.

ביוני 2004 פוצץ חמאס את מוצב האורחן מול צומת גוש קטיף באמצעות מנהרת תופת, בתקרית שבה חייל נהרג וחמישה נפצעו. כוח של חטיבה 401, מלווה בכוחות חי"ר, החל בפעילות הנדסית להשמדת המנהרה. במהלך המבצע נתקע נגמ"חון בלב שכונה פלסטינית. "מצאנו את עצמנו, אני והפקודים שלי, בחילוץ תחת אש בלתי פוסקת של צלפים פלסטינים", הוא נזכר גל באותו ליל שישי בציר ה"מזגדה" במחנות המרכז. "זה היה אירוע מאוד מורכב".

צפו באמצעים הטכנולוגיים של צה"ל (צילום: שי מכלוף, רויטרס, דו"צ עריכה: אביעד בללי)

צילום: שי מכלוף, רויטרס, דובר צה"ל; עריכה: אביעד בללי

מאוחר יותר, כקצין החימוש של החטיבה המרכזית באוגדת עזה, הוא לקח חלק בהליך ההתנתקות כשאר מפקדי הצבא. "זה אירוע לאומי ומאוד אמוציונלי לכל מי שהיה שם. לכל אחד מאתנו הייתה נגיעה אישית ורגשית. יצא לי לעזור (בפינוי) בבית הכנסת בכפר דרום. זה אירוע שהשאיר חותם מאוד עמוק".

בשנת 2008 מונה גל לקצין החימוש של אוגדה 252, שהופעלה במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. "מי שלא ראה ימ"ח (יחידת מחסני חירום, א"ב( מתעורר לחיים ועובר משגרה לחירום לא יכול להבין את העוצמה שנמצאת בשם. אלפי חיילי מילואים. נשקים, כלי רכב קרביים וציוד שיוצאים מהימ"ח, חלקם מאחסנה יבשה, זה אירוע גדול ומיוחד". אחר כך התקדם לשורה של תפקידים, בהם קצין חימוש אוגדה 162 וראש ענף אחזקה במטכ"ל במהלך מבצע "צוק איתן".

חלונות ייעודים לצלפים שפותחו לאור אתגר ההפגנות בגדר (צילום: דובר צה"ל)
בתקופת כהונתו יצא החיל לתפיסה חדשה כדי לייעל את אחזקת מערכות הנשק, טכנולוגיה וכלי רכב מסוגים שונים: יותר כוחות, משאבים וסמכויות ברמת הגדוד והחטיבה - ופחות במטה.

אל"ם ביסטריצר, מהנדס בהשכלתו בעל שני תארים שניים, הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, שאחד מהם על הרצף האוטיסטי. במכללה לביטחון לאומי הגיש עבודת מחקר על שילוב בוגרים עם אוטיזם במעגלי התעסוקה. במסגרת המחקר הציג למפקד המכללות מודל של שילוב בעלי אוטיזם בתפקוד גבוה בשירות בצה"ל. "הדגשתי את העניין שאני רואה בצה"ל כחוליה מאפשרת בתהליך ואת מידת החשיבות להשתלבות בחברה הישראלית. מפקד המכללות אלוף תמיר היימן (כיום ראש אמ"ן) אישר את רעיון העבודה במקום", סיפר הקצין.

בקיץ 2017 הוא מונה לקצין החימוש (טכנולוגיה ואחזקה) של פיקוד דרום. בתקופת כהונתו יצא החיל לתפיסה חדשה כדי לייעל את אחזקת מערכות הנשק, טכנולוגיה וכלי רכב מסוגים שונים: יותר כוחות, משאבים וסמכויות ברמת הגדוד והחטיבה - ופחות במטה.

מדובר בשינוי תפיסה בת יותר מ-70 שנים, אבל ביסטריצר כבר מורגל במהפכות. לאחר מכן, הונחתו על כתפיו אתגר אחזקה ומעטפת המכשולים לאורך הגבול המצרי ולאורך רצועת עזה הכוללים תצפיות, מכ"מים, אמצעי ניטור וחקר ואמצעים טכנולוגיים מסווגים נוספים כולל התשתיות סביב שדה התעופה רמון. את הכול הוא כבר ראה עד הרגע שבו התרחשה הפגנת הענק בגבול עזה שארגן חמאס ובה השתתפו 60 אלף פלסטינים.

מול עשן שחור מפלצתי

לאורך 30 שנות השירות שלו כקצין חימוש, הוא עבר חוויות בפעילות ביטחון שוטף ובמבצעים מורכבים. אך בראייתו, מה שהתחולל בשנתיים האחרונות על גבול רצועת עזה לא דומה לשום דבר אחר. "הגעתי בקיץ 2017 לפיקוד דרום (פד"ם) מתפקיד במטה הכללי שבו ניהלתי מערכות גדולות והסתכלתי על תהליכים בראיית צה"ל הגדול. ראשית, אתה מבין שבכל דקה המצב יכול להתהפך וצריך להכין את כלל הפיקוד למלחמה בתחום שלי. רמת אחזקה גבוהה, כשירות ומוכנות גבוהה של כלל הכלים והאמל"ח", הוא מתאר ומוסיף כי "במקביל, האתגר הגדול בפד"ם היה התהוות המכשול נגד מנהרות. סיפור גדול, מורכב ועתיר טכנולוגיה עם המון היבטים".

מהר מאוד האבק שקע, ובינואר 2018 כבר התחילו קציני פד"ם, בהם ביסטריצר, לראות את ניצני ההפגנות האלימות בגבול הרצועה. בחיל החימוש חושבים על פתרונות מעשיים בשטח לסייע לכוחות על הגדר. "אני מזכיר לכולם שהתחלנו כש-60 אלף פלסטינים נמצאים על הגדר. לצד הפרות סדר אלימות, יש בתוכן פעילות פח"ע (פעילות חבלנית עוינת, א"ב) לכל דבר ועניין: מטעני חבלה, רימונים, בקבוקי תבערה, אבנים ואפילו ירי צליפה".

הוא לוקח דף ומחלק את האתגרים שלו על גרף זמן ויכולות בהתאם להתפתחות האיומים בצד הפלסטיני: "הראשון היה ממד הפרות הסדר, השני הוא טרור השריפות, השלישי הוא הרום הקרוב לקרקע כמו רחפנים, והממד הרביעי הוא עולם התת-קרקע".

"מפתחים אמצעים מיום שישי ליום שישי". אל"מ ביסטריצר (צילום: דובר צה"ל)

עוד לפני שהחלו ההפגנות נערכו בצה"ל למתן פתרונות בשטח, אך תוך כדי הפעילות הועלו על ידי המפקדים בעיות חדשות שהיה צריך לתת להן מענה מהיר. "המיסוך היה עשן שחור מפלצתי", הוא מתאר. "הם הבעירו כמות גדולה צמיגים וכוחותינו לא הצליחו לבודד בין מרכיבי הפח"ע למפרי סדר עממיים. אני מזכיר שהיו אירועי צליפה. עד אז מה היה לנו? מכת"זית? (מכונת התזת מים על מפגינים), הסלון שלה הגיע לטווח של 25 מטרים, בגבול עזה שהמפגינים בטווח גדול יותר זה לא יעיל. אתה גם לא יכול להביא משאית כזו למרחב הגדר כשליבת הפרת הסדר במרחק של מאה מטרים צפונה".

כמענה לבעיית שריפת הצמיגים והעשן, פותח יחד עם החט"ל (חטיבה הטכנולוגית) ה"בר-כח", משאית ממוגנת שמתיזה באופן מחושב חומר לכיבוי שריפות שנוצרות במרחב הגדר לטווח של 100-75 מטרים. "גילינו התחמושת שלנו לפיזור הפגנות לא יעילה בהיבט הטווח. צריך להביא יכולת לטווח רחב יותר. הבאנו רחפנים שיודעים להטיל גז מדמיע בעומק. זו יכולת שלא הייתה קיימת, נטו מלמידה של עולם הפרות הסדר".

"הבנו גם שיש כמות נפגעים גבוהה כתוצאה ממיסוך העשן והגבנו מהר לנושא עם מיגון נשמתי. אני זוכר את עצמי בלא מעט מקרים מסתובב בשטח עם מסיכה", הוא מוסיף. "גם עם העשן על כרם שלום התמודדו באמצעות הפעלה של מאווררי ענק בשיתוף כיבוי-אש למזער זיהום עשן באזור כרם שלום".

בכל יום שישי בלילה, בתום כל ההפגנות, ריכז מפקד פיקוד הדרום דאז אלוף איל זמיר, לימים סגן הרמטכ"ל, את כלל המפקדים בשטח ל'סיכום חם וראשונה". לדבריו, "בסיכום הזה הועלו תובנות ראשונות מזוקקות מהשטח ופערים של המפקדים. כבר באותן השעות היינו מתחילים תהליך צמוד ומשותף עם החט"ל כדי לאפיין מערכת, לרכוש ולייצר את מה שצריך. בחלק מהמקרים היו הרבה מאוד דיונים משותפים בכל הרמות - ממפקד זרוע היבשה אלוף קובי ברק ועד הפיקוד והאוגדה, וככה הבאנו פתרונות".

הוא מביא כדוגמה את מערכת ה"וונום" על גבי הג'יפים שמשליכה רימוני גז מדמיע. "הנהג צריך לכוון את האמצעי כי יש לו רק זווית ירי אחת. פיתחנו מערכת מסתובבת שמאפשרת לירות את הגז מדמיע מ-360 מעלות, גם תוך כדי נסיעה".

שבע הדקות הראשונות בשריפה

כמענה לצורך הטכנולוגי בעולם הצליפה, המצטרף לקושי הנשימתי, פותחה ערכת תיעוד לכל צלף. זאת, לאחר שמפקדי צוותי הצליפה העלו את הצורך לתחקר כל אירוע ולהדוף את טענות הפלסטינית על פגיעה לא מידתית. המערכת מחוברת לנשק הצלפים באופן מובנה ומותאם לצורכי תיעוד, למידה מבצעית ובקרה על הוראות הפתיחה באש.

אלא שהפתרונות שהוביל ביסטריצר לא נעצרו בכוונות. הוא קיבל ממפקדי הצלפים בשטח צורך נוסף: "בהתחלה היו מוקדי הפרות סדר קבועים. זיהינו זליגה של מוקדים למקומות אחרים, קטנים יותר, וכדי לדלג את הצלפים במהירות ממקום למקום בצורה בטוחה, דיגמנו חרכי ירי מותאמים לצלפים בג'יפ הדוד, הזאב והנמר. אלה חלונות ייעודים לצלפים על מנת לאפשר צליפה מטווח קרוב יותר, וכך גם פגיעה מזערית ומדויקת יותר".

הוא מתייחס גם לשריפות ואומר כי "כבר בהתחלה ידענו שהבלונים והעפיפונים שנושאים גחל או חומר נפץ היא בעיית 'לואו-טק' שמצריכה פתרון 'היי-טק'. רק שחשבנו שיש לזה פתרון בשוק, אבל לא. זאת בעיה מקומית. אין תקדים בעולם למישהו שמעיף עפיפון או בלון להבעיר שדה. אחר כך אתה חושב עם התעשיות הביטחוניות איזה אמצעי טכנולוגי אתה יכול לאתר באמצעותו משהו שכמעט ואין לו חתימה תרמית בשמיים כשיש שם עננים ציפורים, ביום ובלילה. אחרי שאתה מאתר, איך אתה מיירט?".

אמצעי לחימה שפותחו ביפקוד הדרום להתמודדות עם איום ההפגנות בגדר (צילום: דובר צה"ל)

המענה כולל, לדבריו, "רחפנים ייעודים אשר מופעלים מרחוק על ידי לוחמים ככלי לחימה בתופעת בלוני התבערה. פותחה גם מערכת הפגיון כפתרון להתמודדות מול איום הבלונים, העפיפונים והרחפנים. באמצעות המערכת ניתן לרסן פח"ע באופן מסודר ויסודי יותר. היום זה מוטמע בשטח עם שיטת הפעלה מבצעית מסודרת. תפקידנו הוא בקו ההגנה וביישובים ובראש ובראשונה".

השדות היבשים בימי הקיץ אינם הסיבה היחידה לתנאים המאפשרים את השריפות בגבול עזה. "שדה שעולה באש עושה שריפה בלב", העיד ביסטריצר. "הגם שזה לא איום אסטרטגי, הוא הביא את כולם ממפקד הפיקוד ומפקד מז"י לעיסוק אינטנסיבי בפתרונות כנגד טרור העפיפונים. לשם כך בנינו מערך כיבוי אש נייד בפיקוד דרום בשיתוף עם כיבוי אש ופיקוד העורף. פיתחנו וייצרנו עם החט"ל אמצעים ניידים שכוללים מאות ליטרים של מים איתם ניתן להגיע לכל מוקד שריפה כמענה ראשוני. למדנו כלל מכיבוי אש: שבע הדקות הראשונות בכל מוקד שריפה קובעות האם זו שריפה קטנה או שריפת ענק. במשטר הרוחות בדרום, 95% מהזמן רוח מזרחית מופנית לשטחינו. כל התנאים במערכה הזו הם לרעתנו".

"מיסדנו מערך ומאז שריפות ענק כמו זו שראינו בקרבת מכללת ספיר לא חזרו על עצמן", הוסיף. "גרור המים (מאגרי מים ניידים) מגיע במהירות לכל מקום ומסייע לגמור את האירוע כבר בדקות הראשונות".

לוח שליטה ובקרה חדש בג'יפ המפקד (צילום: דובר צה"ל)

המגמה המדאיגה הנוספת נוגעת לעולם הרחפנים. בתחילה, ארגוני הטרור עשו בהם שימוש לאיסוף מודיעין ולסיוע לחוליות הטרור כדי לפרוץ את גדר המערכת. לאחר מכן, הם עלו שלב והשליכו חומר נפץ על טנק בחודש מאי וביום שישי האחרון על ג'יפ מסוג האמר. "כבר בהתחלה היה ברור שמדובר ברחפן שחמאס קונה ב-80 דולר. היכולת להתגונן מפני איום כזה היא מורכבת והפתרון לכך נשען על כמה טכנולוגיות. אני צריך לזהות את הרחפן כשהוא ממריא מחאן יונס או מרפיח. ואם הוא טס מהר או קטן מאוד?".

בשונה מהבלונים או העפיפונים, שבהם לא היה מענה קיים, לאיום הרחפנים יש שוק גדול מאוד. "רק בחצי השנה האחרונה נסגר פעמיים שדה התעופה בלונדון. כשמדובר ברחפן אתה רוצה לגלות, לעקוב, לחקור ואם הפללת אתה רוצה ליירט. הבאת פתרון נישה. אבל כשכל אחד מהם עובד בנפרד, יש קושי אדיר להעביר מידע מפתרון אחד לשני. צריך שמערכת אחת תעשה שליטה ובקרה כדי שיהיה תהליך, מזיהוי ועד תקיפה".

הוא מגלה כי "בתקופה הקרובה נגיע להבשלה טכנולוגית מצוינת שתיתן מענה. זה ממד חשוב מאוד בהגנה על תושבי העוטף וחיילי צה"ל. זו בדיוק הנקודה - זה ההבדל בין מה שהיה פעם חיל החימוש למה שהוא היום: חיל הטכנולוגיה והאחזקה. הטכנולוגיה היא רכיב מאוד מרכזי ביומיום שלנו".

פריסת גדר תיל למחסום קרקעי במרחב בגדר (צילום: דובר צה"ל)

כשאל"ם ביסטריצר צועד ברחבי אוגדת עזה הוא לוחץ ידיים ואומר שלום. מאחורי גבו, מספרים עליו שלמרות ממדיו הפיזיים המרתיעים, הוא אדם עם "לב ענק" שדרוש רמה מקצועית גבוהה ומחויבות - אבל נותן גיבוי ונלחם כדי לסייע לחייליו.

כשהוא נתקל ברנ"ג מוטי כהן, הוא מחבק אותו ומניח יד על כתפו כמי שמונע ממנו להתחמק. "הכרתי אותו כנגד צעיר בלבנון. נסגרה יחידת יק"ל (יחידת קישור ללבנון) והוא חיפש אחרי משימות רציניות וערכיות ובא לאוגדת עזה. כמות האירועים תחת אש והחילוצים שהנגד הזה היה בהם, היא כל כך ארוכה שצריך לכתוב עליו ספר. הוא היה גם באירוע הצליפה בחאן יונס כשחילצנו את הנגמ"חון. הסיפור שלו זה הסיפור של החיל הזה, שלנו. מצד אחד טכנולוגיה ומצד שני אחזקה".

הוא מרחיב על האתגרים ואומר: "קח למשל את רכבי הבט"ש (פעילות ביטחון שוטף). חידוש המשק לא עונה בקנה אחת עם מידת ההתיישנות הטכנית של הכלים. זה אתגר גדול עבור אנשי האחזקה. אנחנו כולם הזמן עסוקים בלמצוא איזונים. אל תשכח שיש כאן מאמץ גדול להשאיר את הטובים בשירות. הייתי בגרמניה לסיכום משלחת בוחני רכב שלנו. אתה מקבל סקירה ומבין שבעוד חמש שנים עולם הרכב הולך לרכבים אוטונומיים. אנחנו נצטרך את טובי המוחות בתחום ההנדסה. היום משרתים בפיקוד שלושה מהנדסים תחת פיקודי ועוד עשרות מהחט"ל שמעורבים בתהליכים. האתגר הגדול עוד לפנינו".

בהתאם לכך, בחיל מבצעים התאמות על מנת להיראות אטרקטיביים יותר, שכוללים לדבריו "מסלולי שירות - ארגז כלים לפיתוח אישי לנגד וקצין שיבחרו להישאר במערכת. אני רוצה לומר לך שהציונות לא מתה. הרבה חיילים נמצאים פה מעבר לערך האישי שלהם, גם בשם הזכות לשרת בצה"ל. האם רק זה יספיק בציר הזמן? לא. אבל זה הבסיס. ועל הבסיס נעשה אסטרטגיית כוח אדם".

הוא מעיד על מידת ההקרבה הנדרשת במסלולי הפיתוח של החיל כקצינים דרך תפקידי השטח. "מה עם שבתות? יחידות סגורות? אתגרים מבצעיים?", הוא אומר ומספר על ההפסד העיקרי מבחינתו - הילדים: "היום אני בנקודת זמן שבה אני יוצא לפרק ב' של תעסוקה בחיים ומעביר מקל בבקו"ם לילדה הגדולה שלי, שהתחילה בשבוע האחרון מכינה קדם-צבאית. היא אמורה להתגייס בחודש מרץ לצה"ל. ילדה שנפגשה איתי בסופי שבוע וחגים, בתי הבכורה, סיימה תיכון בהצטיינות יתרה, בחרה ללכת למכינה מתוך אהבת ארץ ישראל. זו גאווה גדולה שלי".

בסיכומו של תפקידו האחרון הוא מדגיש כי "מנענו כאן יחד הסלמה גדולה. הרבה אירועים טקטיים בהפגנות מנוהלות על ידי ארגונים ששילבו בהן מרכיבי טרור. זו תחושת סיפוק גדולה ביותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully