ארי הרו. שלמה פילבר. ניר חפץ. שחקני משנה במסכת המסעירה, למרות האיטיות המכוונת שפועל להשרות הבמאי אביחי מנדלבליט, של נפילת בנימין נתניהו אל הבור הפלילי שחפר לעצמו. הם אינם שחקנים ראשיים, אך בלעדיהם לא הייתה ההצגה מגיעה למערכה הנוכחית שלה. על כן הרו, פילבר וחפץ, ממשיכי דרכם של אבנר עמדי, שמואל דכנר ושולה זקן, הם לא רק עדי המדינה בתיקי נתניהו, אלא גם העדים המהימנים ביותר למצבה של המדינה.
"המנגנון של המשטרה והפרקליטות התגייס כאילו מדובר בארגון פשע", התמרמר עו"ד יוסי כהן, המתמיד בדבוקת הסנגורים הרבים מספור של משפחת נתניהו, להבדיל מתאומו לשם, ראש המוסד של משפחת נתניהו. כהן דיבר בחודש יוני בבית משפט השלום במגרש הרוסים בירושלים, שם עמד השופט אביטל חן לגזור את דינה של שרה נתניהו, שהודתה בעבירה פלילית והסכימה להרשעתה.
אבסורד, רצה כהן לומר, משפחה מורמת מעם, בראשה הגברת השנייה או השלישית לפי כללי הטקס, והיא נחשדת ונחקרת כאילו הייתה משפחת אברג'יל, אבוטבול או ג'רושי. (למען הסר ספק, מנתניה ועד לוד: משפחות אלה, המיומנות להפליא בהפעלת אמצעי לחימה וחומרי חבלה, נכבדות ביותר, ואין באזכורן כאן לצד נתניהו כוונה לעלוב בהן ולהוציאן משלוותן לפעולה).
כהן בא לקלל את רשויות החוק ונמצא מברך. הן הצליחו להשיג הרשעה בתיק מעונות נתניהו ומתקדמות במעלה ההר לכתבי אישום נוספים למרות מכשולים עצומים, פנימיים וחיצוניים, שהוצבו בדרכן.
מול ארגון פשיעה חמורה, שפעילותו חוצה מחוזות משטרה, מוקם ברגיל כוח-משימה בהובלת פרקליט בכיר, בהשתתפות רשויות מסים והלבנת הון וקישור לאינטרפול ולמשטרות זרות, בגיבוי מודיעיני ועיקובי כבד, בהפעלת סוכנים מוחדרים או מגוייסים ובהאזנות סתר. כמעט דבר מכל אלה, פחות מכל ציתותים (לקצה שלו בשיחה) וחיפושים בצווים מאושרי שופט, אינו ישים כשהחשוד הוא ראש הממשלה.
לכן גוברת חיוניותו של עד המדינה, עד המלך - נגד המלך. לעתים, הוא היחיד המסוגל לספק ראייה חפצית - פתק, הקלטה, שורה ביומן כתוב או ממוחשב. תכופות, רק בכוחו לספר את הסיפור שמאחורי העובדות המוכחות. מי יזם, מה היה המניע, איך נרקמה העסקה, איזו אווירה אפפה את קושרי הקשר מאחורי דלתיים סגורות או בבגדי-ים על החוף מחשש להאזנת סתר.
הסיכוי ששפע חומר מפליל יזרום כמתת-אל ממקור שמצפונו הציק לו, או ממשקיף שהתכעס על שראו עיניו והחליט להיות לחושף שחיתויות, או אף ממעורב שנפגע מיחס אדונו ונדר לנקום, קיים אך אינו שכיח בפסגה. שם מפקפקים בנחישות מערכת החוק למצות את הדין עם הקודקוד. התנדבות להפלילו, סתם כך, עלולה להיות כתרומת-דם שהסתבכה לזיהום מאשפז.
המקורבים שסירבו להיות לקורבנות
העד הפנימי נגד ראש הכנופיה מוכרח להיות (1) מקורב לקודקוד, ברמה של אוזן ועין; (2) שותף לעבירותיו, אך לא העבריין המרכזי; (3) נתון לסיכון אישי, כולל מאסר ופגיעה קשה ברווחת משפחתו, אם יעדיף את טובת הזולת על תועלתו העצמית. בהתקיים כל התנאים, כדאי למדינה להבליג על עבירותיו למען ענישת ראש הכנופיה והרתעת אחרים, שמעתה יחשדו בסובבים אותם ויחששו פן לא יחמקו מהפללה.
מותר הפשע המאורגן מהמאולתר בחדירתו לזרועות השלטון - קנייה, סחיטה או פיתוי של שוטרים, שופטים, פקידים, פוליטיקאים. אבל מי צריך מאפיה העלולה להסתנן לשלטון, כאשר השלטון עצמו נוקט בדפוס התנהגות עברייני.
מרגיע להיווכח שהיצרים האנושיים הטבעיים פועלים כסדרם ושבעומדם מול ברירה כואבת, ביבי או אני ומשפחתי, סובבי נתניהו דאגו לעצמם יותר מאשר לו. המקורבים סירבו להיות לקורבנות.
עד המדינה הראשון נגד הזוג נתניהו היה עמדי, שותף מרכזי למזימה לנפח חשבונות הובלה ולכלול בהם גם עבודות פרטיות. תמורת עדותו הוצע לו פטור חלקי בלבד מעונש. הוא נתן למדינה בונוס - גילוי מפתיע בדבר עבירה חבויה, גניבת מאות מתנות שהוענקו במרוצת השנים לראשי ממשלה, נתניהו וקודמיו, ושהוברחו למקום מסתור שכתובתו נעלמה מידיעת עמדי. שם הן קבורות, או רקובות, עד היום, אם לא שונעו הלאה. זה פירושה של "עדות ניקיון", שבמסגרתה עד המדינה מספר הכול ומשלים לחוקרים תצרף.
גניזתו המקוממת של תיק עמדי בידי היועץ אליקים רובינשטיין לימדה על הגונז יותר מאשר על החשודים, אך לימים התברר שלא הכול היה לשווא. הצדק שהתאחר הופיע באמצע העשור הנוכחי, בעזרת העד החשוב ביותר שלא ביקש לעצמו מעמד של עד מדינה - מני נפתלי. במקביל לתביעתו האזרחית נגד המדינה ונתניהו בבית הדין לעבודה התלונן נפתלי ביאח"ה והתעקש לדווח על העבירות במעונות. הוא הסתפק בהבטחת קצין-משפטן לאי-הפללה עצמית, וסלל את הדרך לתיק המעונות. במקביל, בבית הדין לעבודה, צץ מהאוב תיק עמדי, בדמות עדותו הנושנה של הסמנכ"ל הנצחי עזרא סיידוף, שחיזקה את הטענות החדשות של הדור הנוכחי בסגל המעון נגד שרה נתניהו. הסכר נפרץ.
באישור הפרקליטות, בשנים 2015-19 גייסה המשטרה, או הסכימה להחתים, 76 עדי מדינה נגד החשודים המובילים בפרשיותיהם. סליחות תמורת עובדות - לא קונים שקרים שיתפוררו עם העד בבית המשפט. עניין שבשגרה, שהזדקר פתאום בתיק הולילנד, עם דכנר וזקן נגד אהוד אולמרט. מורשת זקן היא ההקלטה הנשמרת ליום סגריר, כאיגרת-חוב לפרעון חוסך זמן כלא.
ברגים במכונה מושחתת
לפני שלוש שנים ושליש, כשתיקי 1000 ו-2000 עמדו להיוולד, ניצבו חוקרי המשטרה בפני בעיות כבירות, שלא האחרונה ביניהן הייתה התגברות על ספקנותו של היועמ"ש מנדלבליט. בתיקים כאלה, בלי ודאות קרובה להרשעה, בסוף הדרך, לא יוצאים אליה כלל. הרו, פילבר (בתיק 4000) וחפץ (חוצה תיקים ומוסיף גם עדויות בנושאים חדשים, כגון השפעתם הפסולה של שרה ויאיר נתניהו על החלטות מדיניות וביטחוניות), סיפקו את הלולאה לחבל.
עדי המדינה הם, בהגדרה ובהודאה, עבריינים שסייעו לעבריינים אחרים, גדולים מהם, העלולים בלי עדותם לחמוק מגושפנקת העבריינות. שוטר ותיק אמר השבוע שבארגז הכלים של מערכת החוק זהו מכשיר חיוני, אם גם לא מרהיב ביופיו. לצורך הניקוי, משתמשים בהכרח גם בסמרטוט רצפה.
עד המדינה הוא המייצג המובהק ביותר של המדינה ב-2019. כשהדור הבא יביט לאחור, אל לו להאשים את שחקני המשנה. מתוך השלילה שבתוכה פעלו, היה להם בעל כורחם לבסוף חלק בטיהור הסיאוב של שלטון נתניהו. לא נבלים ולא גיבורים - ברגים במכונה מושחתת, שהגיעה שעתה לסילוק לחלקת הגרוטאות. אוי למדינה שהללו עדיה; אבוי לעדים שזו מדינתם.