וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מיכל אגמון גונן: השופטת שהחזירה את הכוח לאזרחים

29.9.2019 / 14:00

שיח המשילות מציג תמונת מציאות שבה מול נבחרי הציבור ניצבים השופטים שנאבקים על כוחם כמוסד. אלא שפסקי הדין של אגמון גונן מציירים מחדש את המשוואה: מצד אחד הרשויות, ובצד השני אזרחים שמנסים לנווט במבוך של נהלים שאין בכוחם לשנות. פרויקט אנשי השנה של וואלה! NEWS

מיכל אגמון גונן. אתר בתי המשפט, אתר רשמי
חדרה לתודעה. השופטת מיכל אגמון גונן/אתר רשמי, אתר בתי המשפט

לעתים נדירות מצליחים שופטים שאינם בבית המשפט העליון לחדור לתודעת הציבור הרחב, בוודאי אם עיקר עיסוקם אינו פלילים. אם לא עלה בידם להרשיע ראש ממשלה או שר לשעבר, או לפחות להיות מאוימים על ידי ארגון פשיעה כזה או אחר שאת חייליו שלחו לכלא - הם נידונים לאנונימיות מחוץ לברנז'ה המשפטית. השנה, שופטת מהמחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון גונן, הצליחה לעשות זאת - ובצדק.

בתחילת החודש קבעה אגמון גונן כי מבקש מקלט מסודן יוכל לקל מעמד קבע בשל זוגיות עם ישראלית, אף שאין לו את כל המסמכים הנדרשים, ולמרות התנגדות תקיפה של רשות האוכלוסין. בפסק הדין הדגישה את זכותו של האזרח הישראלי לבחור לו בן זוג כרצונו ולחיות איתו את חייו בישראל, וביטלה את החלטת הרשות שסירבה לתת לשני בני הזוג - יעל וגויה - להשלים את הליך קבלת המעמד.

לפני כן, בתחילת אפריל, קבעה אגמון גונן כי גם נשים שמקבלות קצבת מזונות יוכלו להיות זכאיות לדיור ציבורי, וביטלה נוהל של משרד השיכון שהעניק את הזכות הזו רק לנשים שקיבלו הבטחת הכנסה. בפסק הדין נתנה אגמון גונן מקום נרחב לסיפורה של דבורה אלבז, אם חד הורית שבשמה הוגשה העתירה.

בתי המשפט בתל אביב, אוקטובר 2014. ראובן קסטרו
לעתים נדירות מצליחים שופטים שאינם בבית המשפט העליון לחדור לתודעת הציבור הרחב. המחוזי בתל אביב/ראובן קסטרו

השופטת כתבה שעשתה זאת "כדי להדגיש את הקושי שלה, כמו רבות במצבה, לקבל את הסיוע המגיע לה במסגרת התקציב והקריטריונים שנקבעו; להדגים, באמצעות סיפורה את הקשיים במיצוי הזכויות הנתונות לזכאים במסגרת מדיניות הרווחה; לגרום לכך שדבורה אלבז ואחרות במצבה ידעו כי יש מי ששומע את קולן, ולהביא לכך שדבורה תדע, ותוכל לומר בלב שלם לילדיה, כי עשתה הכול כדי להשיג להם קורת גג".

אך המאבק הגדול ביותר של שופטת המחוזי מתל אביב החל עוד בדצמבר - אז קבעה כי על הפרקליטות לתעד בווידאו את כל הראיונות שהיא עורכת לעדים מטעם התביעה. לפסיקה הייתה יכולה להיות השפעה עמוקה על ההליכים הפליליים בישראל, לטובת הנאשמים. אלא שהפרקליטות, בצעד נדיר, עתרה לבג"ץ - שביטל את פסק הדין.

שיח ה"משילות" שהולך ומתרחב בשנים האחרונות בישראל מציג את המציאות כאילו מצד אחד של המתרס נמצאים הממשלה ונבחרי הציבור, ובצד השני השופטים, שנאבקים על כוחם כמוסד. אלא שפסקי הדין של אגמון גונן מציירים מחדש את המשוואה היסודית של המשפט המינהלי: מצד אחד הרשויות, ובצד השני האזרחים, בדרך כלל המוחלשים ביותר, שנאבקים לא פעם מול מערכות אטומות ומנסים לנווט במבוך של נהלים והחלטות שאין בכוחם לשנות. תפקידם של השופטים בסיפור הזה הוא לאזן את המשוואה, ולהיות הכוח של אותם אזרחים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully