בריטניה ראתה לא מעט תקדימים וטלטלות בשלוש השנים שחלפו מאז משאל העם על הברקזיט, אך ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הצליח ככל הנראה לשבור שיא נוסף השבוע. ג'ונסון, אחד ממנהיגי קמפיין הפרישה מהאיחוד האירופי מצא את עצמו על כס השלטון שאמור לממש את החזון השנוי במחלוקת שגיבש בשנים האחרונות, וגילה שמדובר במשימה קשה עד בלתי-אפשרית. הוא ממשיך להבטיח להוציא את הממלכה מהגוש ב-31 באוקטובר, מועד הפרישה לפי חוק, על רצף הכשלונות שנחל בפרלמנט בזמן שיא.
הוא איבד יותר מ-20 מחוקקים, שחברו ללייבור השנואים עליו כל כך בהנהגת ג'רמי קורבין, על מנת למנוע ממנו לממש את תרחיש הבהלות של פרישה ללא הסכם, שאותו הוא מבקש לא להסיר מהפרק כדי ללחוץ על בריסל. הרוב הזעום שלו בפרלמנט התפוגג, כשגם אחיו נטש את הממשלה משום שהיה קרוע בין נאמנותו המשפחתית לבין התנגדותו לכיוון שאליו מנווט אחיו את הממלכה. הוא נכשל בהקדמת הבחירות לאמצע החודש הבא, והשבתת הפרלמנט שכפה - באופן רשמי, כדי להתכונן לנאום המלכה המסורתי שפותח את מושב הפרלמנט אחרי חופשת הקיץ - תלויה על בלימה בבתי המשפט. אחרי הקדנציה הכושלת של תרזה מיי כראשת ממשלה, מעטים האמינו שאפשר לרדת יותר נמוך. עד עתה, ג'ונסון מצליח.
בעל כורחה, נגררה המלכה אליזבת אל הביצה הפוליטית הסרוחה. כדי להוציא את הפרלמנט לחופשה, על ג'ונסון היה לבקש את אישורה. אף שבעידן המודרני מדובר בהליך טקסי ותו לא, בית משפט בסקוטלנד קבע השבוע באופן חסר תקדים כי ראש הממשלה הטעה את המלכה כשאמר לה שהסיבה שבגינה הוא נאלץ להוציא את המחוקקים לחופשה ממושכת בפרק זמן כה רגיש, היא לצורך הכנת האג'נדה הממשלתית. הפסיקה החד-משמעית של השופטים בסקוטלנד הוסיפה נופך משפטי לכאוס הברקזיט, ואחד החלקים המרכזיים בתכנית של ג'ונסון עשוי לקרוס אף הוא בדיון שיתקיים בשבוע הבא בבית המשפט העליון של בריטניה.
גם בהנחה הסבירה שבית המשפט העליון יהפוך חזרה את ההחלטה, בדומה לבית המשפט הגבוה של לונדון, שפסק כי הוא אינו יכול להתערב בנושא משום שהוא פוליטי, ג'ונסון נאלץ להיכנס למגננה. כשאתה ראש הממשלה הבריטי הראשון אי-פעם שמואשם בהטעיית המונרך, זהו לא שיא שכדאי להתפאר בו. האחרון שניסה לסרס את הפרלמנט היה המלך ג'יימס ה-2, שניסה במאה ה-17 להיות מלך אבסולוטי. זה נגמר בהפלתו מעל כס השלטון ובגלות בצרפת.
"לחלוטין לא", התגונן ג'ונסון כשנשאל אם הוא הטעה את המלכה, שהצליחה להישאר ברוב 67 שנות מלכותה מעל הפוליטיקה היומיומית. מתנגדיו של ראש הממשלה הטרי רואים בהשבתת הפרלמנט "הפיכה", שנועדה לגזול מחברי הפרלמנט זמן יקר לשוחח על הברקזיט. המורדים בשורות השמרנים, שסולקו מהמפלגה אחרי שחברו ללייבור, העבירו יחד עם האופוזיציה חוק הדורש מג'ונסון לבקש דחייה נוספת של הברקזיט במקרה שלא יהיה הסכם עם האיחוד.
אבל יש מי שחושש שג'ונסון מתכנן לגרור רגליים ולא לקיים את החוק. המערכת הפוליטית בבריטניה שהייתה אחת היציבות ביבשת, התדרדרה בשנים האחרונות עד כדי כך שלא מעטים מפקפקים בדבר שאמור להיות מובן מאליו בדמוקרטיה - על ראש הממשלה למלא את חוקי המדינה, גם כאלו שעברו בפרלמנט בניגוד לעמדתו.
עם תרגילים מהספר של טראמפ
השלב הבא בדרמה הבריטית הבלתי-נגמרת, שמעיבה על האיחוד האירופי בשלוש השנים האחרונות, תלוי בעיקר בבריסל. צרפת נותרה המדינה המסתייגת ביותר ממתן ארכה נוספת, שלישית במספר, והיא מאיימת בהטלת וטו על הצעה כזו המתגבשת בפרלמנט האירופי. פריז אומרת שאין התקדמות בשיחות עם לונדון, אך גם בפעמיים הקודמות היא התיישרה לפי הקו של יתר 26 המדינות החברות בגוש.
סלע המחלוקת העיקרי בין ממשלת בריטניה לבין האיחוד הוא עדיין אותו סעיף הנוגע לצפון אירלנד, ה"בקסטופ", שנועד למנוע את חזרת הגבול הפיזי בין החלק שנותר בשטחה של הממלכה לבין אירלנד, החברה באיחוד. כשעוד היה חבר פרלמנט, הוביל ג'ונסון את האגף במפלגה השמרנית שהפיל את ההסכם שגיבשה מיי עם בריסל בשל זאת. האיחוד לא מוכן לפתוח את ההסכם למשא ומתן מחודש, והמבוי הסתום נותר על כנו.
ג'ונסון, כך נדמה, מאמץ כמה תרגילים מהספר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. האחרון לא הסתיר את רצונו לראות את ראש עיריית לונדון בתפקיד עוד בשנה שעברה, כשמיי עוד ניסתה להעביר את ההסכם בפרלמנט. הוא מפזר עליו שבחים, וסגנו מייק פנס ביקר בשבוע שעבר בלונדון ואמר כי וושינגטון תומכת לחלוטין בברקזיט. בדומה לנשיא ארצות הברית המתאר את הצלחותיו, לכאורה, במדיניות החוץ, כך ראש ממשלת בריטניה נוהג לדבר על "התקדמות ממשית" שנעשתה מול האיחוד, רק כדי שמנהיגיו יכריזו כי לונדון לא מראה רצינות וכי הפערים נותרו גדולים.
בדומה לטראמפ, נאמניו של ג'ונסון מאשימים את "האליטה הליברלית" במאמצי סיכול הפרישה מהאיחוד. הייתה זו אותה "אליטה" מנותקת שהוזכרה במהלך קמפיין משאל העם ב-2016. זו אותה אליטה בכל מקום, לא רק בבריטניה. אלו הפוליטיקאים הממסדיים, כלי התקשורת ובתי המשפט (בהנחה שאלו לא מלאים בשופטים שמרנים). על בסיס הסלידה הזו הצליחה כל כך מפלגת ברקזיט, בראשות נייג'ל פראג', בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי, והוא כבר הציע לג'ונסון דיל לקראת הבחירות, מתי שאלו לא יתקיימו.
זו הצעה מסוכנת, משום שפראג', שגם הוא חביבו של טראמפ, נתפס כקיצוני מדי אפילו עבור תומכי הברקזיט במפלגה השמרנית. לפני שיחבור אליו, ינסה ג'ונסון לטהר את המפלגה השמרנית, בדומה למה שעבר על המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית תחת טראמפ. למתונים אין יותר מקום - כמו נכדו של ווינסטון צ'רצ'יל, אחד מהמורדים השמרנים - ואותם מחליפים חברים קיצוניים יותר.
לג'ונסון נותרו כמה אפשרויות. הראשונה היא אכן לבקש מהאיחוד האירופי דחיה נוספת, אולם הוא אמר כי הוא מעדיף "למות בשוחות" מאשר לעשות זאת. השנייה, היא להתפטר כדי לא לקיים את החוק שעבר בניגוד לרצונו אך גם לא להפר אותו. ושלישית, לנסות להפר אותו ולהסתכן בצעדים משפטיים נגדו.
קיימת אופציה נוספת, אולם היא לא ריאלית בפרק הזמן שנותר עד 31 באוקטובר - משאל עם שני. ג'ונסון ומחנה הברקזיט סבורים כי זאת תהיה פגיעה אנושה ברצון הבוחר עם השלכות חמורות על עתיד הדמוקרטיה הבריטית, אך אחרים רואים במשאל עם נוסף את הדרך הטובה ביותר לצאת מהפלונטר. גם הלייבור חלוק בתוך עצמו לגבי הסוגיה, כשקורבין מהסס לאור סלידתו שלו מהאיחוד ולנוכח העובדה שחלק לא מבוטל מתומכי המפלגה הצביע בעד העזיבה.
מי שכן רואה בכך פתרון אפשרי הוא האדם שהוליד את הבעיה - ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון. לקראת פרסום ספר זכרונותיו, מנהיג השמרנים בין 2010 ל-2016 תקף את ג'ונסון ובכירים אחרים במחנה העזיבה, שלדבריו פגעו קשות בממשלתו בזמן הקמפיין למשאל העם, שבו הוא תמך בהישארות האיחוד. "אנחנו תקועים", אמר קמרון, שהודה כי התוצאות של משאל העם הותירו אותו "מדוכא עמוקות" וכי הוא יודע שיש מי שלא יסלח לו לעולם. עם זאת, אמר קמרון כי הוא לא מתחרט על עצם קיומו של המשאל, משום שהסוגיה הזו הייתה בוערת במשך שנים. שבירת השתיקה שלו לא מבשרת טובות לראש הממשלה הנוכחי, שספג ממנו ביקורת נוקבת על אופן התנהלותו אז ועכשיו.
הימים הנוראיים של ג'ונסון רק התחילו, כשבין לבין אולצה ממשלתו לפרסם את הכנותיה למבצע "גיבתון צהוב" - מה יקרה כשבריטניה תעזוב את האיחוד ללא ההסכם. התחזיות הן עגומות במיוחד, החל ממחסור בתרופות ובמזון ועד כאוס ברחבי הממלכה. הן רק יחזקו את מי שמוכן למנוע בכל מחיר מג'ונסון לפרוש חד-צדדית מהאיחוד, וייתכן שהקדנציה שלו תהיה מהקצרות והמביכות שידעה הממלכה המאוחדת - והמפולגת.