חמש הרקטות שנורו הלילה (שבת) לעבר ישראל משטח רצועת עזה, אינן מהוות הפתעה, על אף התקופה היחסית רגועה ביחסי ישראל-חמאס. בשבועיים האחרונים לפחות, לא נשמעו הצהרות תוקפניות מדיי מצד חמאס או האשמות כי ישראל מפרה את ההבנות שהושגו בתיווך מצרי- בינלאומי. אולם מייד לאחר שהתברר כי שני פלסטינים, בהם נער בן 17, נהרגו אתמול בהפגנות סמוך לגדר, נשמעו האיומים מצד הארגונים השונים בעזה שתגובה בוא תבוא והיא אכן הגיעה. רובן נורו לשטח פתוח, אחת לפאתי שדרות, כלומר מישהו בצד השני ביקש בעיקר יותר להעביר מסר, פחות לגבות מחיר שידרדר את המצב עוד יותר.
המשוואה החדשה ישנה שהפלגים הפלסטינים ובראשם חמאס, מנסים לקבע, ברורה - אם יהיו הרוגים בימי שישי באחת מאותן הפגנות על הגדר, יהיה גם ירי רקטות. והרצון הזה לקבע משוואה מזכיר ולא במקרה את המצב מול חיזבאללה בלבנון. כשם שחסן נסראללה מזכ"ל הארגון קיבע את המשוואה שפגיעה באנשיו בסוריה או בלבנון תגרור תגובה, כך גם מבקש חמאס כעת לייצר נוסחה משלו, שמיועדת בראש ובראשונה לדעת הקהל הפלסטינית והעזתית. מה שבעצם חמאס מנסה לייצר היא את התפיסה אצל הפלסטינים ש"רק חמאס יכול להגן על הפלסטינים", ממש כפי שחיזבאללה ונסראללה מנסים לומר לציבור הלבנוני- רק חיזבאללה יכול להתמודד מול ישראל ולייצר הרתעה.
בפועל המצב שונה כמובן. מצבו הצבאי של חמאס אינו מזהיר בלשון המעטה ביחס לחיזבאללה אך דעת הקהל היא אותה דעת קהל. וצריך לומר, גם מצבו של הארגון השיעי לבנוני אינו פשוט. חיזבאללה עצמו עובר סוג של משבר כלכלי, צמצומים וקיצוצים. הבעיה הגדולה עוד יותר של הארגון הוא המסגרת המדינתית: לבנון כולה עוסקת בימים אלה בכלכלה המתפרקת של המדינה. בשבוע החולף התכנסו להם קברניטי המדינה (אם יש כאלה מלבד נסראללה) כמה פעמים כדיי לדון בדרכים להצלת כלכלת לבנון. ואם במצב כזה עוד תמצא את עצמה לבנון נגררת למלחמה באשמת נסראללה, הדבר יוביל לפגיעה בתדמית של חיזבאללה כמגן לבנון ובתדמיתו האישית של נסראללה.
יתרה מכך, הרפתקה שכזו עלולה להסתיים בנטישה המונית של המדינה. ואם רק לפני כמה שנים מאות אלפי ואפילו מיליוני סורים נדדו ללבנון בגלל מלחמת האזרחים בסוריה, התנועה הזו עלולה להיות הפוכה במלחמה הבאה עם ישראל. מלבנון לסוריה.
בסופו של דבר סיום התקרית בצד הישראלי ללא נפגעים בנפש, ובלבנון עם תחושה של הישג או לפחות "יעני הישג", הביאו את כולם להוריד את האצבע מההדק. ההחלטה של ישראל שלא להגיב על תקיפת הנ"ט ואפילו לא לפגוע בחוליות של חיזבאללה שהיו פזורות בשטח, נבעו מתוך רצון ברור לסיים את האירוע כמה שיותר מהר.
ברור לשני הצדדים שיהיו עוד שלבים במערכה הזו, אך עד אז אפשר לחזור להתמקד בענייני כלכלה וישראל בענייני בחירות. אולם במזרח התיכון כמו במזרח התיכון. החלטה לא להגיב ולסיים את האירוע בצפון כמה שיותר מהר, משדרת מידה מסוימת של חולשה לאזורים אחרים, וגורמת לאי אלו גורמים כמו חמאס בעזה, להרגיש שירי של כמה רקטות יעבור ללא תגובה ממשית מצד ישראל ואם תהיה תגובה הרי שהיא תהיה מינורית.