כמעט שני מיליון איש בצפון-מזרח הודו, רובם ככל הנראה מוסלמים, נותרו ללא אזרחות אחרי שמדינת המחוז אסאם פרסמה את רשימת האזרחות שלה שנועדה "לעקור פולשים זרים". לפי הצהרת הממשלה במדינה, 31.1 מיליון איש נכללו במפקד האזרחים הלאומי, אולם 1.9 מיליון הוגדרו כלא זכאים לאזרחות.
אסאם הענייה חוותה גלי הגירה גדולים, כולל תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי ובזמן מלחמת העצמאות של בנגלדש, כשמיליונים ברחו להודו. במשך עשורים רבים הייתה המדינה מוקדם לעימותים פנים-דתיים ואתניים, כשב-1983 נטבחו במהומות 2,000 בני אדם.
בעקבות זאת, גבר הלחץ של התושבים הרואים את עצמם כבני המקום המקוריים למצוא פתרון ארוך טווח. רק אלו שיכלו להוכיח שהם או שאבותיהם הקדמונים היו בהודו לפני 1971 יכלו להיכלל ברשימה. עם זאת, עבור רבים באזור היה זה אתגר עצום להוכיח זאת, לאור שיעור האנלפבתיות הגבוה בקרב התושבים, שלרבים מהם אין בכלל מסמכים רשמיים.
לקריאה נוספת
ההשתלטות על קשמיר מגשימה את חזונו של מודי עבור הודו
מפלגת העם ההודית, שבראשה עומד ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, מנהיגה גם את מדינת המחוז. מבקרי המפלגה הלאומנית ההינדית טוענים כי ההליך משקף את רצונה של מפלגת השלטון לשרת רק את ההינדים.
בינואר העביר הבית התחתון של הפרלמנט חוק המעניק אזרחות למי שהיגר להודו מבנגלדש, פקיסטן ואפגניסטן בשש השנים האחרונות - כל עוד הם אינם מוסלמים. לאור העובדה שרוב האוכלוסייה בשלוש המדינות הללו הם מוסלמים, החקיקה עוררה חששות בקרב המוסלמים בהודו - המונים 170 מיליון איש - לגבי עתידם.
שר הפנים של הודו, עמית שאה, יד ימינו של מודי, קרא לסילוקם של "הטרמיטים", ואמר לפני הניצחון המהדהד בבחירות במאי כי המפלגה תנהל קמפיין כלל ארצי "להחזרתם של הפולשים".
אלו שנותרו מחוץ לרשימה יכולים לערער על כך בפני בתי דין מיודים ב-120 הימים הקרובים. עם זאת, המתנגדים אומרים כי חברי הטריבונלים המיוחדים אינם כשירים ואמורים לעמוד ביעדים מסוימים. לדבריהם, התהליך כולו רווי בחוסר עקביות ובטעויות.
מספר הטעויות הרב יצר התנגדות למהלך גם בתור מפלגת השלטון במדינה. הימנטה ביסווה סרמה, שרה במדינת אסאם, אמרה כי "הודים מקוריים רבים" נותרו מחוץ לרשימה. "איבדנו תקווה בצורה הנוכחית של הרישום". היא אמרה לכתבים כי המפלגה שוקלת כבר עתה "אסטרטגיה חדשה להוצאת המהגרים הבלתי-חוקיים".
אלו שנדחו בידי בתי הדין, שמספרם הורחב על ידי הממשל, ומיצו את כל יתר ההליכים המשפטיים יכולים להיות מוגדרים זרים, ואף להישלח לאחד משישה מחנות מעצר קיימים לפני גירוש אפשרי. עם זאת, בנגלדש טרם הבהירה אם היא מוכנה לשתף פעולה עם ההליך.
במחנות הקיימים, לפי נתוני הממשל, יש 1,135 בני אדם, והם פועלים במשך שנים. בנוסף אליהם, נבנים עשרה מחנות חדשים, אחד מהם עם מקום ל-3,000 איש.
נור מוחמד, בן 65, הוחזק במשך כמעט עשור באחד המחנות האלו, עד שצו לש בית המשפט העליון הוביל לשחרורו החודש. "אני רק רוצה לשאול אותם מה הפשע שלי? נולדתי וחייתי באסאם כל חיי", הוא אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית. "אני לא יודע אם השם שלי יופיע ברשימה או לא".
לפי דיווחים מקומיים, החששות מפני הרשימה הובילו ליותר מ-40 מקרים של התאבדויות.
למרות זאת, סמוג'אל בהאטצ'רייה מאיגוד סטודנטים שהוביל את המהלך, אמר כי הוא הכרחי להגנת "בני האדמה" הילידים של אסאם. "אנחנו לא מוכנים לחיות כאן, במולדת שלנו, כמו אזרחים מדרגה שנייה".