בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (רביעי) את איש העסקים אברהם נניקשווילי במתן שוחד לשר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר, שמת במהלך במשפט, וכן בהלבנת הון. במקביל זיכה השופט בני שגיא את איש הנדל"ן רוי מוצפי, שהואשם גם הוא במתן שוחד לבן אליעזר. השופט אף מתח ביקורת חריגה בחריפותה על התנהלות המשטרה והפרקליטות כלפי מוצפי.
הפרשה התפוצצה ב-2014, עת בן אליעזר התמודד על נשיאות המדינה, וכתב האישום בה הוגש בדצמבר 2015. לפני שלוש שנים בדיוק, בשנת 2016, מת בן אליעזר, אולם הפרקליטות החליטה להמשיך לנהל את המשפט כנגד שאר הנאשמים.
השופט הדגיש כי מי שגילה למשטרה על העברת הכספים ממוצפי לבן אליעזר היה מוצפי עצמו, שהגיע למסור עדות בפרשה. למרות זאת, המשטרה לא הודיעה לו שהפך לחשוד, והמשיכה לנהל את החקירה כעדות פתוחה, כשהחוקר אף הדגיש כי החקירה אינה באזהרה, ולכן מוצפי יכול לדבר באופן חופשי.
בחקירה סיפר מוצפי, שיוצג על ידי עו"ד ששי גז, כי בן אליעזר סייע לו כמה שנים לפני שנתן לו את הכספים, בקבלת אשרות לעובדים ממצרים. הוא הדגיש שלא היה קשר בין הדברים. רק לאחר מכן הזהיר אותו החוקר כי הוא חשוד. השופט שגיא קבע כי התנהלות זו גרמה "פגיעה אנושה בזכויותיו של החשוד".
"התנהלותם של גורמי החקירה היתה התנהלות חמורה, והעובדה שלוו בזמן אמת על ידי הפרקליטות רק מעצימה עובדה זו", כתב שגיא בהכרעת הדין. "הנתונים הצדיקו חקירה באזהרה כבר מהשלב הראשון". הוא הדגיש שגם ראש צוות החקירה וגם הפרקליטה המלווה סברו שאין צורך להזהיר את מוצפי מיד לאחר שסיפר על העברת הכספים לבן אליעזר. "רק לאחר שהנאשם התפשט מכל הגנותיו ומסר את כל הנתונים הרלוונטיים על העברת הכספים והסיוע שסיפק אליעזר, הוחלט לעבור לחקירה באזהרה. אין לי אלא לקבוע כי התנהלותם של גורמי החקירה נועדה לנטרל את גורמי ההגנה של הנחקר, והיה בו משום חציית קווים ורמיסת זכויות של הנחקר".
לפי כתב האישום, מוצפי פנה לבן אליעזר ב-2007 וביקש ממנו שיפעל להשפיע על השלטונות במצרים, כך שיתנו ויזות לעובדי אחת החברות שלו. בן אליעזר פנה לקונסול המצרי, שאכן חידש את האשרות עד למהפכת כיכר תחריר ב-2011. על פי הפרקליטות, בתמורה דרש בן אליעזר ממוצפי שוחד בגובה 760 אלף שקלים, שניתן בשתי הזדמנויות. מנגד, מוצפי טען כי ההלוואה ניתנה לבן אליעזר בשל מצבו הבריאותי, ועל רקע החברות העמוקה וארוכת השנים בין השניים.
השופט שגיא ציין כי עוצמת החברות היא אחד השיקולים שמסייעים לקבוע האם מדובר בהלוואה אותנטית או בשוחד. הוא ציין גם את פער הזמנים בין שני האירועים - הסיוע שהעניק בן אליעזר למוצפי אירע שלוש שנים לפני מתן ההלוואה. "כלל הנתונים מובילים למסקנה כי הנאשם מר מוצפי מסר גרסת אמת בחקירתו, דהיינו כי העברת הכספים לבן אליעזר ניתנה כהלוואה על רקע מצבו של בן אליעזר, ובלי קשר לסיוע הנקודתי של בן אליעזר, שהיה סיוע מזערי", פסק השופט - שזיכה לחלוטין את מוצפי.
לא כך במקרה של נניקשווילי. על פי כתב האישום בן אליעזר ומנהלת לשכתו איילת אזולאי פעלו כדי לקדם את עסקיהם המשותפים של נניקשווילי ואיש העסקים ג'קי בן זקן בתחום האנרגיה, ובפרט עבור חברת שמן. בתמורה, טענו בפרקליטות, קיבל בן אליעזר מנניקשווילי 400 אלף דולר, בהם השתמש השר כדי לרכוש בית ביפו. הכסף ניתן כהלוואה, אלא שנניקשווילי מעולם לא דרש אותה חזרה. לפי האישום, הסכם ההלוואה נועד רק להסוות את השוחד.
בנוסף, בשנת 2013 העיד בן אליעזר לטובתו של נניקשווילי בהליך שניהל האחרון מול רשות המיסים. הוא העיד ומסר בתצהיר כי הוא מכיר את נניקשווילי וכי מרכז חייו אינו בישראל. המשמעות, אם עמדה זו היתה מתקבלת, היתה חיסכון תשלום מס בהיקפים אדירים עבור נניקשווילי. "בעדותו בבית המשפט נשאל בן אליעזר האם מעבר לסיוע שהעניק לו נניקשווילי בקיום מגעים ופגישות עם חברות מתחום הנפט והגז, קיבל ממנו עזרה נוספת. בן אליעזר השיב בשלילה, ולא ציין שקיבל ממנו 1.49 מיליון שקלים", נכתב בכתב האישום.
השופט שגיא קבע כי נניקשווילי לא ידע על הפעולות שביצע בן אליעזר עבור חברת שמן, כך שההרשעה מבוססת אך ורק על פרשת העדות בהליך המס. לאחר מכן בחן השופט את מידת החברות בין נניקשווילי, שיוצג על ידי עו"ד נתי שמחוני, לבין השר לשעבר.
"אין ספק בלבי כי הנאשם הרגיש קרבה לבן אליעזר", אמר שגיא. "יחד עם זאת, בחינת טיבו של רקע חברי, על רקע טענה להעברת כספים לאיש ציבור, אינה יכולה להתבסס רק על קרבה". הוא מציין גורמים כמו אורך הקשר והאינטנסיביות שלו, ומציין כי יש לבחור את כלל הפרמטרים ואת היחסים ביניהם. "במקרה דנן מדובר בקשר קצר יחסית, של שלוש שנים עד למתן הכסף. השניים לא שירתו יחד בצבא, לא חלקו חברים משותפים ולא עבדו יחד".
"העברת הכספים התאפיינה במגמת הסתרה מוחלטת", הוסיף השופט. "מגמת ההסתרה מהווה אינדיקציה ראייתי משמעותית לקיומה של מטרה פסולה. שילובם של כלל הנתונים, ובעיקר האינטרס הכלכלי שזלג למערכת היחסים, כל אלה מובילים למסקנה שהתביעה הצליחה להוכיח כי גם אינטרס פסול עמד ביסוד העברת הכסף, אף שלא היה זה האינטרס הדומיננטי".
אזולאי ובן זקן הורשעו במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עמם ב-2016 וב-2017. ראש הלשכה לשעבר הורשעה בהפרת אמונים לאחר שהודתה כי מסרה לבן זקן מידע שלא פורסם לציבור על עמדותיהם של חברי מועצת הנפט, כך שיוכל להשפיע עליהם. היא נידונה ל-200 שעות לתועלת הציבור.בן זקן הורשע בסיוע להפרת אמונים, ונגזרו עליו עבודות שירות.
נאשם נוסף בפרשה היה צ'רלי יהודה, חבר של בן אליעזר. הוא הודה כי סייע לשר לשעבר להמיר מט"ח בגובה 800 אלף דולר בצ'יינג'ים, וכך להימנע מדיווח על סכומי המזומן הגדולים שהחזיק, כפי שנדרש על פי החוק לאיסוק הלבנת הון. יהודה הורשע גם הוא בעסקת טיעון ונגזרו עליו מאסר על תנאי וקנס בגובה 75 אלף שקלים.
התובעת עו"ד סוזנה שור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, מסרה בתגובה להכרעת הדין: "ביהמ"ש קיבל את עמדתנו בנוגע לננקשווילי והרשיע אותו במתן שוחד של כמיליון וחצי שקלים והלבנת הון. מדובר בתיק שהוביל לחקירה נגד פואד בן אליעזר ז"ל בעת שהתמודד על נשיאות המדינה. הנאשם נתן שוחד לבנימין בן אליעזר ז"ל על מנת שיתמוך באינטרסים הכלכליים שלו. ביהמ"ש קבע, בין היתר, כי בן אליעזר, במסגרת תפקידו הציבורי, הגיש תצהיר והעיד בהליך ערעור המס שעניינו אינטרס כלכלי עצום עבור הנאשם". באשר לזיכויו של מוצפי הוסיפה עו"ד שור: "אנו נלמד את הביקורת על ניהול החקירה, נקרא את נימוקי הכרעת הדין ונגבש עמדתנו בהמשך".