פרופ' רבקה כרמי החלה לעסוק לעומק במעבר אגף המודיעין דרומה כבר בשנת 2006, עם סיום תפקידה כדיקאנית הפקולטה למדעי הבריאות ובראשית כהונתה כנשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ארבע שנים קודם לכן, התקבלה החלטת ממשלה על מעבר אמ"ן (אגף המודיעין) לנגב. כבר אז דיברו על כך שבשנים 2015-2012 יתבצע המעבר של קריית המודיעין. "השאלה כיצד האוניברסיטה תהיה שותפה למעבר צה"ל לנגב וכיצד היא תסייע ותשפיע על התהליך, העסיקה אותי רבות", סיפרה פרופ' כרמי בפתח הריאיון לוואלה! NEWS. "למדתי רפואה באוניברסיטה העברית, אבל הגעתי לנגב כי אני מחוברת לחזון של פיתוח הנגב ומאמינה בו בכל הלב. עתודת הקרקע הגדולה במדינה שצריך ליישב ולפתח".
לדברי נשיאת בן גוריון לשעבר, "אוניברסיטת בן גוריון היא מנוף לפיתוח הנגב בתחום הכלכלי, תרבותי, ורפואי וכך פעלה האוניברסיטה לאורך השנים. השאיפה שבוגרי האוניברסיטה יישארו בנגב הפכה להיות יעד ממשי בהקשר למעבר יחידות העילית הטכנולוגיות של אמ"ן והתקשוב".
מכרז של מיליארדי שקלים להקמת קריית המודיעין בצומת ליקית כבר יצא לדרך, ובחודשים הקרובים צפוי משרד הביטחון להודיע על החברה הזוכה. אולם, ברקע גוברים הקולות מצמרת צה"ל על הכוונה למנוע את המעבר במידה ולא תיסלל רכבת, בעלות של מאות מיליוני שקלים, עד לכניסה לקריית המודיעין. פרנסי העיר באר שבע פתחו במחאה ומימנו שלטי חוצות. כרמי התבטאה בריאיון נגד התנאי שהציב הרמטכ"ל ואף אמרה כי היא "רוצה להביט לכוכבי בעיניים ולשאול אותו איך הוא ישלים עם העובדה שייזכר בהיסטוריה כרמטכ"ל שגרם לכך שהנגב לא יהיה חלק ממדינת ישראל. שישראל תישאר מדינת תל אביב - מחדרה ועד גדרה".
התחלה אופטימית - ואחריה אי שקט
בין השנים 2005-2011 התקבלו שלוש החלטות ממשלה נוספות על תקצוב הפרויקטים השונים של מעבר יחידות אגף התקשוב ואמ"ן לנגב, בעלות כוללת של 19 מיליארד שקלים. למרות הרושם שנוצר על תנופת הפרויקט, הסקרים שביצע צה"ל ביחידות אמ"ן הראו כי המוטיבציה לעבור דרומה הייתה נמוכה, בדגש על משרתי הקבע של יחידת 8200. גם מבקר המדינה תרם לנושא בדוח מעמיק שהצביע על הסיבות לעיכוב.
"כבר בהתחלה היה ברור שיש התנגדות בצה"ל למעבר לנגב", אמרה פרופ' כרמי. היא סיפרה כי בשנת 2009 הגיעה לאוניברסיטת בן גוריון משלחת רמת דרג של אנשי מודיעין כדי להכיר מקרוב את האוניברסיטה והאזור, ולהשתכנע ב"כדאיות" המעבר. "המסר שלנו היה שיש ערך אקדמי גדול במעבר אמ"ן דרומה. הצענו (ובמהלך השנים אף מומש הרעיון - א"ב) להכיר בקורסים המועברים במסגרת ההכשרות ביחידות המודיעין - כקורסים אקדמיים המקנים נקודות זכות לתואר. דיברנו על האפשרות למחקרים משותפים ושילוב אנשי אמ"ן בהוראה והנחיית תלמידים לתארים מתקדמים. יצאתי מהשיחה מאוד אופטימית ואף דיווחתי שהמשלחת התרשמה ביותר".
היא מודה ש"מהרגע הראשון דיברו על כך שרק כ- 30% ממשרתי הקבע של אמ"ן יעברו לגור בנגב. השאר יעשו 'יומיות' - יעבדו בדרום ביום ויחזרו בערב לאזור המרכז. עמוק בלב אני מאמינה שעם הזמן וההיכרות עם היתרונות ההולכים ונבנים בנגב, יעברו לגור פה עם השנים גם 60% מהם. זאת בעיקר לנוכח הפיתוח האדיר מכל ההיבטים שמתחולל בעיר באר שבע ובדרום כולו".
במקביל להחלטה על הקמת קריית המודיעין בצומת ליקית, הוקם פארק ההייטק בבאר שבע, במודל פורץ דרך של שותפות עסקית בין העירייה, האוניברסיטה וחברת פיתוח, במטרה לקלוט חברות הייטק מקומיות ובינלאומיות. ראשונה להרים את הכפפה הייתה אורנה ברי, בכירה לשעבר בחברת EMC העולמית, ששכרה מבנה בבאר שבע ולאחר מכן פתחה משרדים בפארק הייטק. חברות גדולות הגיעו אחריה כמו לוקהיד מרטין, IBM, חברת רפאל ודויטשה טלקום, שעמה כבר הייתה לאוניברסיטת בן גוריון שותפות מחקרית במסגרתה השקיעה החברה תקציב מחקר שנאמד בעשרות מיליוני יורו.
"תכנית המעבר של קריית המודיעין לנגב יצרה הד עולמי", העידה פרופ' כרמי. "8200 זה מותג בינלאומי חזק ומוכר. חברות רבות התעניינו בתהליך מתוך רצון להיות, בבא העת, בסביבת המותג הזה. אל שני הבניינים הצטרפו במרוצת השנים הבניין השלישי והרביעי ההולך ונבנה, אך ככל שהזמן חלף ויחידות אמ"ן לא עברו, שלא לדבר על הידיעות הפנימיות והתקשורתיות שהביעו ספק אם המהלך הזה יקרום בכלל עור וגידים, הרתיעו חברות בינלאומיות דוגמת גוגל ועלי באבא מתכנון הקמת מרכזי מחקר בפארק". במקביל, התעורר גם אי שקט משמעותי בקרב החברות הבינלאומיות שכבר נוכחות בפארק.
שמועות, רעשי רקע וגרירת רגליים
משרד הביטחון קיים לפני כמה שנים מפגש חריג עם נציגי החברות הבינלאומיות בפארק ההייטק לפי בקשתם ובנוכחות נשיאת האוניברסיטה כרמי, במטרה להציג את התקדמות התהליך ולהעביר מסרים מרגיעים. לטענתה, "לא יצאתי אופטימית מהשיחה הזו כי אנשים רצו תשובות ולא בהכרח קיבלו אותן למרות שהמסר היה זה יקרה, זה יבוא, זה בדרך".
היא סיפרה כי יחד עם ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שלדבריה "פועל בנושא ללא הפסקה" וסגן הנשיא למחקר לשעבר באוניברסיטה פרופ' דני בלומברג, קיימו שיחות עם נציגי משרד שונים במטרה לקדם את התהליך. "בשיא, בפארק הייטק בבאר שבע היו 2,500 עובדים. חלק גדול מהם בוגרי אוניברסיטת בן גוריון שיש לה המון מה להציע בתחומי רובוטיקה, סייבר, בינה מלאכותית ותחומים פורצי דרך נוספים. זה באמת החזון שאתו יצאנו לדרך: להפוך את הנגב למרכז. אנחנו רואים איך זה קורה. אני באמת מאמינה שאם אמ"ן יעבור לצומת ליקית תהיה הגירה חיובית לנגב לא רק של חברות, אלא גם של תושבים. זה יהיה מהפך. החברות הגדולות ביותר יגיעו לכאן. זה בהישג יד".
בשנת 2015 החליטו במשרד הביטחון ובצה"ל לדחות את הפרויקט לשנת 2020. "חשבנו שזה חלק מהתהליך", היא אומרת. "עשינו את הכול מבחינתנו והנה בשנה שעברה יצא המכרז וכבר דיברו על פתיחת קריית המודיעין בשנת 2025. הושקעו מאות מיליוני שקלים במכרז, בתכנון ובעבודות ההנדסיות בשטח. זה זז לאט וכששאלנו: 'מה קורה? מה יהיה?' אמרו במשרד הביטחון ובצה"ל: 'זה זז לאט, נכון. אבל ברגע שיעלו על הקרקע הכול יסתיים תוך שלוש שנים'".
במכרז, שיצא לדרך על ידי משרד הביטחון, נקבע סף לחברות משתתפות. מעטפות המתמודדים יפתחו בחודש נובמבר השנה כדי לבחור בחברה הזוכה להקמת קריית המודיעין בצומת ליקית. עם זאת, רעשי הרקע הבוקעים משורות בכירי צה"ל, ומסרים שהועברו מבכירי אמ"ן לחברות הייטק על גרירת רגליים, מעלים את הסיכוי שהמכרז לא באמת ייצא אל הפועל. למרות החלטת ממשלה, נוצר גל של שמועות ומתח בקרב חברות הייטק שעברו דרומה וכאלו שמתכוונות לפתוח משרדים בבאר שבע בפרט ובנגב בכלל.
לדבריה, אירועים אלה עוררו בקרבה פסימיות. "במהלך השנים ספרו לנו שאביב כוכבי מתנגד למעבר אמ"ן לדרום. גם כראש אמ"ן הוא התנגד, גם כסגן רמטכ"ל ועכשיו כרמטכ"ל", היא אמרה. בנוגע למכרז היא מוסיפה "כל רעיון אחר שלא יכול להוכיח עמידה בלוח הזמנים של מכרז צומת ליקית הוא ביטול בפועל של התכנית. לא דחייה ולא שום דבר. יש החלטת ממשלה וצריך לכבד אותה".
כרמי לא עצרה לרגע והוסיפה: "אני אומרת את שעל הלב שלי. אני לא יכולה לעשות יותר מזה. זה מהלך קריטי לנגב. התהליך הזה הוא חלק בלתי נפרד ממני. אתה יכול להוציא את האדם מהנגב, אבל לא להוציא את הנגב מהאדם. החלום הגדול שלי הוא לראות את כל החברות הבינלאומיות הגדולות בעולם מגיעות לבאר שבע. נציגים מכל העולם הגיעו לבאר שבע ולאוניברסיטה כדי להכיר את האקו-סיסטם הייחודי שנבנה בפארק ההייטק וללמוד מהתהליך. אני אירחתי באופן אישי נציגים מארצות הברית, קנדה, יפן, סין, הודו ומקומות רבים נוספים. הם באו להבין וללמוד את הקשר בין אוניברסיטת בן גוריון לתעשיית ההייטק בבאר שבע".
פרופ' כרמי התייחסה לדרישתו של הרמטכ"ל אביב כוכבי להניח פס רכבת עד לקריית המודיעין כתנאי למעבר. "אינטואיטיבית אני חושבת שזו דרישה הגיונית נוכח הציפייה ליוממות, בהבנה שכח האדם הייחודי ביחידות אמ"ן העתידות לעבור לא מתלהב, בלשון המעטה, מהמעבר. אבל אני בהלם", היא העידה. "יש מכרז שיצא לדרך, יש תכנית של משרד הביטחון לפס רכבת מהתחנה הצפונית בבאר שבע בעלות מוערכת של פחות מ-300 אלף שקלים. מה הבעיה כאן? תקצוב נוסף של כמה מאות מיליוני שקלים בפרויקט של מיליארדים?".
לדבריה, אלה "300 מיליון שקלים שיאפשרו השלמת נסיעה בת 70 דקות, ואולי פחות, מאזור המרכז לצומת ליקית ואת התנעת מעבר אמ"ן לדרום. אי אפשר למנוע את המעבר הזה ומספיק עם הטריקים. זו החלטה היסטורית ואני בטוחה שכוכבי לא רוצה להיזכר בזיכרון הקולקטיבי של מדינת ישראל כרמטכ"ל שטרפד את מעבר אמ"ן לנגב".
לדבריה של פרופ' כרמי, חלק מההתנגדות בתוך אמ"ן למעבר לנגב נובעת מפערי מידע על אזור באר שבע, שעבר מהפך גדול בהובלתו הנמרצת של ראש העיר דנילוביץ'. "בואו להכיר אותה מקרוב", היא אמרה. "בואו תלמדו מה קורה כאן בחינוך, בתרבות, באיכות החיים ומהן התוכניות לעתיד. כולם מחכים לראות מה יקרה אחרי סיום המכרז, האם הוא יתממש. אם אמ"ן לא יעבור לנגב - הלך על הנגב. אני שומעת רק אמירות פופוליסטיות במקום לדבר תכל'ס".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מעבר צה"ל דרומה הוא פרויקט לאומי ענק ההולך ומתממש הלכה למעשה בשנים האחרונות. צה"ל והרמטכ"ל תומכים ורואים חשיבות רבה בהעברת אגף המודיעין לנגב. ההליך להקמת קריית המודיעין נמשך כסדרו על פי החלטת הממשלה בנושא. לאור העובדה שטרם נמצא הפתרון התחבורתי שהובטח, ראש הממשלה ושר הביטחון קיבלו את המלצת גורמי הצבא לבחון כמה סוגיות שקשורות לנושא".