אלמונים השחיתו את הפסל "ספינת האם" של האמנית הרב-תחומית והמעצבת אילנה גור בטבריה. גור, שיצרה פסלים רבים במרחב הציבורי בישראל, הגדירה בעבר את הפסל בטבריה כעבודה האהובה עליה ביותר.
הפסל הגדול הוצב לפני כעשור בקצה הצפוני של הטיילת בטבריה, ואין זו הפעם הראשונה שהפסל נפגע. לפני כמה ימים נכתבו משני צדי הפסל כתובות גדולות של "נח נחמן".
במוזיאון אילנה גור ביפו הביעו צער על השחתת הפסל. "טבריה חשובה מאוד לאילנה והפסל הזה הוא מזכרת לאמה", אמרו במוזיאון. "כואב מאוד לשמוע על הפגיעה. רק לאחרונה הפסל נצבע, שוקם ושופץ.
לפני כשנתיים גור מתחה ביקורת על היחס לפסלה. "עשיתי שם בטיילת את 'ספינת האם', האונייה, העבודה הכי אהובה עליי, כי זו אמי, המקום שבו היינו נפגשות לארוחת צהריים", סיפרה בריאיון ליהודה נוריאל ב"ידיעות אחרונות". "אבל זה פח זבל. מניו־יורק אני צריכה לדאוג שינקו ויטפלו. לא ייאמן".
אילנה גור נולדה בשנת 1936 בטבריה להוריה אנדרה וילצ'יק וד"ר יהודית ספיר-וילצ'יק. אמה, הייתה מנהלת מחלקת היולדות בבית החולים שווייצר בטבריה. בנעוריהם שינו האח והאחות, דני ואילנה, את שם משפחתם מוילצ'יק לגור, על שמו של גור מאירוב מקבוצת כנרת שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות בסג'רה שבגליל התחתון.
גור מאירוב, בנו של שאול מאירוב, מראשי ההגנה וממניחי יסודות המודיעין הישראלי, היה מעין דמות אח גדול לשני האחים שעברו מטבריה לכנרת כשאביהם גויס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה.
אילנה גור התפרסמה כבר בשנות העשרים לחייה כאמנית בינלאומית רב תחומית. יצירותיה כוללות פרטי אמנות, פסלי חוצות, רהיטים, גופי תאורה ,כלים שימושיים, תכשיטים ופרטי אופנה שמוצגים בגלריות נחשבות בעולם.
במהלך השנים הוצבו פסליה בכמה אתרים בישראל, בהם גם ביד ושם. האחרון "ספינת האם" הוצב ב-2009 בטבריה והיא הקדישה אותו לאמה שמתה בשנת 1950 והיא רק בת 49. הפסל הוא אניית מפרשים שבסיסה יצוק בטון, עליו סיפון האונייה עשוי משטח לוחות עץ והתורן והמפרשים עשויים ברזל ופח. על השלט שהציבה על הפסל ציטטה משירה של רחל המשוררת, "קח את ידי":
"קח את ידי בשתי ידים טובות,
בלטיפת אחים.
שנינו ידענו: האניה הטרופה
לא תגיע לחוף מבטחים".
