פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "קרע חברתי עמוק": תושבי רמת הגולן הדרוזים נגד מיזם הטורבינות

      המיזם, שבמסגרתו תוכננה הקמת 31 טורבינות רוח של חברת אנרג'יקס במורדות החרמון סמוך לגבול ישראל וסוריה, גרר מחאה מצד התושבים על גובה הנזקים שצפויים להיגרם להם. בשנה האחרונה מתנהלים מאבקים ציבוריים בצפון נגד מיזמים דומים

      "קרע חברתי עמוק": תושבי רמת הגולן הדרוזים נגד מיזם הטורבינות
      עריכה: רענן פוגל

      כ-150 תושבים דרוזים מצפון רמת הגולן הפגינו הבוקר (שני) מול משרדי הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) בירושלים, במחאה על מיזם טורבינות הרוח המתוכננת בשטחי החקלאות הסמוכים ליישוביהם. ההפגנה נערכה בשעה שבוועדה דנו בהתנגדויות שהועלו בפניה לתוכנית.

      הוועדה הוקמה במטרה למסד גוף תכנון ייחודי, שיתמחה בקידום בלוח זמנים קצר, עבור תכניות תשתית שהוגדרו כבעלות חשיבות לאומית. המיזם הנוכחי שגרר מחאה הוא של חברת אנרג'יקס להקמת 31 טורבינות רוח במורדות החרמון, סמוך לגבול ישראל עם סוריה. גובה כל טורבינה עתידית יהיה כ-200 מטר ואורך כנפיהן כ-120 מטר.

      הפגנת דרוזים נגד הקמת טורבינות, 12 באוגוסט 2019 (אלי אשכנזי)
      המחאה נגד הקמת הטורבינות, היום (צילום: אלי אשכנזי)

      בשנה האחרונה מתנהלים בצפון הארץ כמה מאבקים ציבוריים נגד מיזמים דומים להקמת טורבינות הרוח הגדולות. לפני שבועיים החליטה אסיפת מושב שדמות דבורה שבגליל התחתון לדחות מיזם דומה בשטחי החקלאות של המושב.

      הפגנת דרוזים נגד הקמת טורבינות, 12 באוגוסט 2019 (אלי אשכנזי)
      "קרע חברתי עמוק". מחאת העדה הדרוזית, היום (צילום: אלי אשכנזי)

      נבי חלבי, תושב ממג'דל שמס שהשתתף בהפגנה סיפר לוואלה! NEWS כי "כשבאו אלינו לפני כ-7-5 שנים והציגו את המיזם, אנשים חתמו. עם הזמן החלו להתפרסם מחקרים שונים והתחלנו להבין את היקף הנזקים הצפויים. מדובר בנזקים קשים לבריאות התושבים, פגיעה קשה בשטחי המטעים שלנו ופגיעה בענף התיירות ובערכי טבע חשובים".

      לדברי חלבי, לבעלי השטחים הובטחה הכנסה של כ-3-2% מהכנסות המיזם. "בסופו של דבר חקלאי יקבל כ-60 אלף שקל לשנה ויישאר עם נזקים אדירים", אמר. "מחקרים כבר הוכיחו שהטורבינות מייצרות מפגעים קשים ביותר. אנחנו לא רוצים את הטורבינות האלו לידינו". הוא ציין כי מאז עלתה המודעות לנזקים ועם התעוררות ההתנגדות להקמת הטורבינות נוצר קרע חברתי עמוק בין בעלי השטחים שהסכימו להקמת הטורבינות לבין המתנגדים למיזם.

      חלבי גם טען כי יש כאלו שמבקשים לבטל את ההסכמות עליהן חתמו, אולם הם עומדים בפני איומים בתביעות ענק ו"עכשיו הם נקלעו למצוקה גדולה - הם קרועים בין הנאמנות שלהם לחברה בה הם חיים לבין החשש מהתביעות המאיימות עליהם".

      הפגנת דרוזים נגד הקמת טורבינות, 12 באוגוסט 2019 (אלי אשכנזי)
      המחאה מול משרדי הות"ל, היום (צילום: אלי אשכנזי)

      ברמת הגולן מתוכננים עוד שני מיזמים דומים, בשטחי חקלאות של קיבוצים ומושבים. גם פרוייקטים אלו מעוררים התנגדויות ומתחים בתוך ישובים ובין ישובים. חלבי אמר כי "הניסיון להציג את ההתנגדות שלנו למיזם הטורבינות כצעד נגד ישראל הוא ניסיון להטעות את הציבור. זהו מאבק של כלל תושבי רמת הגולן, דרוזים ויהודים, למען הבריאות שלנו. לא נכון יהיה להציג את זה בצורה אחרת. בישובים היהודים בגולן נשמעים קולות זהים לקולות שלנו".

      אורי השילוני, מראשי "מאבק 2020" שאנשיו מתנגדים למה שהם מגדירים "מפעלים מזהמים" אמר כי "מיזם זה, בדומה למיזמים דומים המתוכננים בצפון יגרום לנזקים אדירים. מדובר בטורבינות שהם בעצם מפלצות שמייצרות פגיעות קשות לאדם, לטבע ולחקלאות". לטענתו "ההשפעות של טורבינות הענק הן עד למרחק של 20 קילומטרים. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה ואינה מתאימה לטורבינות הרוח. הפתרון לאנרגיה חלופית מצוי בשימוש באנרגיה הסולרית על גגות בתים, מאגרי מים ועוד".

      בנוסף להתנגדויות האזרחיות חוות טורבינות הרוח מהוות גם אתגר גדול עבור מערכת הביטחון והעלות הכספית של הפתרונות הנדרשים כדי לבטל את ההפרעות הצפויות למערכות הצבאיות, בעיקר ברמת הגולן, היא עלות כספית גבוהה ביותר שטרם ברור מי יממן אותה - היזמים או המדינה.

      מאנרג'יקס טרם נמסרה תגובה.