במסגרת החלטת הקבינט על בניית מאות יחידות דיור לפלסטינים בשטחי C, המנהל האזרחי צפוי להתחיל בחודשים הקרובים בתהליך של מיפוי של בתים, קרקעות ואוכלוסיה שלא בוצע זה שנים באזור. הכוונה היא בסופו של דבר לגבש תוכנית תכנונית שתאפשר לישראל לשלוט באישורים תכנוניים ובהריסות בנייה לא חוקית של הפלסטינים בשטחי C, שתוגדר בהתאם לאינטרסים הישראליים. לדברי שרים בקבינט, מוסדות התכנון הישראליים הם שיבצעו את ההליך התכנוני, ולכן מדובר בצעד שמהווה התקדמות לעבר החלת ריבונות. לדבריהם, בשלב ראשון הנושא התכנוני העיקרי הוא בתים ואוכלוסיה אך בהמשך יעלה גם נושא תשתיות וכבישים.
ההחלטה על המהלך התקבלה בשתי ישיבות של הקבינט המדיני ביטחוני שהתקיימו השבוע בה אושרה בנייה של כ-715 בתים נוספים לפלסטינים בשטחי C.
מדובר באישור חריג של בנייה לפלסטינים בשטחי C, שלפי הסכמי אוסלו נתונים לשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה, ומתגוררים שם כ-250-300 אלף פלסטינים לפי ההערכה שנמסרה לקבינט. ההחלטה אושרה פה אחד על ידי כל שרי הקבינט כולל בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ. לדברי גורמים המעורים בתוכן הדיונים, סמוטריץ' וחלק משרי הליכוד הסתייגו תחילה מאישורי הבניה לפלסטינים, אך לאחר שהוחלט לצאת במקביל למהלך תכנוני נרחב בשטחי C כדי להבין את היקפי הבנייה יש להלבין בדיעבד, להכשיר, או להרוס, הם הביעו בה תמיכה.
בנוסף, השרים עודכנו שבשבועות הקרובים צפויים להיות מקודמים גם תוכניות לפיתוח כ-6,000 יחידות דיור בהתנחלויות בשלבים שונים של תכנון ובניה. ההחלטה אושרה לקראת הגעתו הערב של השליח המיוחד של הבית הלבן ג'ארד קושנר לשיחות בירושלים. ראש הממשלה, מכוח תפקידו כשר הביטחון, לא מחויב להביא את התוכנית לאישור הקבינט אך לנוכח העובדה שההחלטה מתקבלת בתקופת בחירות, ביקש כנראה לקבל גיבוי פוליטי מכל חברי הקבינט למהלך שעורר ביקורת בקרב ראשי מועצות ביהודה שומרון.
עם זאת, לנוכח ההחלטה על המהלך התכנוני הנרחב בשטחי C, מי שבירך ראשון על אישור התוכנית היה דווקא השר סמוטריץ', מהימניים שבשרי הקבינט. נושא הבנייה לפלסטינים בשטחי C הוא אחד הנושאים הטעונים ביותר בקרב גורמי ימין שקובלים בעשור האחרון על ניסיונות של הפלסטינים להתפשט בשטח המחיה באזור C, שלפי הסכמי אוסלו נתון בשליטה אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה.
לפי ארגון "רגבים", בשנת 2009 היו כ־29,800 מבנים של לא־ישראלים בכלל שטחי C, ומאז הוקמו עוד כ־28 אלף מבנים, רובם לא חוקיים, וגם השטח הבנוי כמעט הכפיל את עצמו במספר הדונמים. מיד לאחר הישיבה סמוטריץ' התייחס להחלטה בפוסט ארוך בפייסבוק והציג אותה כ"תפנית דרמטית במדיניות הישראלית שמונעת את "הגשמת החזון הערבי להקמת מדינת טרור" בשטחי C. "לראשונה מדינת ישראל מגבשת תוכנית אסטרטגית לסיכול הקמת המדינה הפלשתינית בלב הארץ", סמוטריץ' כתב ולאחר מכן פירט את הקריטריונים של הקבינט לבנייה עבור הפלסטיניים - אך ורק עבור תושבי אזור C ולא לערבים שהגיעו בהמשך משטחי A ו-B, ורק במקומות שלא מקדמים רצף טריטוריאלי למדינה פלסטינית עתידית 'ולא פוגעים בהתיישבות ובביטחון". אלה הקריטריונים שככל הנראה ינחו גם את עבודת גורמי התכנון בהמשך.
מנגד, בשלום עכשיו ביקרו בחריפות את ההחלטה כ"לעג לרש, המהלך נועד לקדם את סיפוח שטחי C ולפגוע בסיכוי להקמת מדינה פלסטינית". בתנועה הוסיפו כי "מדובר בצעד שנועד לקדם את החלת הריבונות דה פקטו על ידי יישום צעדים תכנוניים על פי האינטרסים של הימין המתנחלי ובכוונה ליישם את החלת הריבונות".
