מערכת מדרגות מפוארת התגלתה בתל חצור - כך נודע היום (רביעי) עם סיום עונת החפירות ה-30 באתר. החפירות התבצעו בשיפוליה הצפוניים של העיר העליונה הפונים לעבר העיר התחתית לצורך חשיפת הארמון המנהלי של העיר - בעוד שחלקים מארמון זה נחשפו כבר בעונות הקודמות.
השנה הושלמה מלאכת חשיפת מערכת המדרגות המפוארת שהובילה מן החצר המרוצפת רחבת הידיים אל פנים הארמון. לדברי הארכיאולוגים באתר "זוהי מערכת מדרגות שנבנתה לפני כ-3,500 שנים ואין כדוגמתה במזרח הקדום". רוחבה כארבע מטרים וחצי והיא מורכבת מלוחות בזלת שיועדו לבניית מדרגות. עד כה נחשפו שבע מדרגות, אך גרם המדרגות כולו טרם נחשף בשלמותו. מערכת מדרגות זו הובילה, ככל הנראה, אל הכניסה הראשית לארמון עצמו.
קירות הארמון השתמרו לגובה של למעלה משני מטרים, בעוד הארמון עצמו חרב בשריפה האדירה בה חרבה חצור הכנענית כולה. חורבן העיר הוא סיפור מכונן בכיבוש הארץ כפי שמופיע בספר יהושע (י"א: י'-י"ג): "וישב יהושע בעת ההיא, וילכד את-חצור, ואת-מלכה, הכה בחרב: כי-חצור לפנים--היא, ראש כל-הממלכות האלה. ויכו את-כל-הנפש אשר-בה לפי-חרב, החרם--לא נותר, כל-נשמה; ואת-חצור, שרף באש". אותו קרב מכריע אפשר את התיישבות בני ישראל מהערבה ועד החרמון, כפי שמתואר גם בהמשך אותו הפרק.
אל תפספס
ההערכות כי הארמון הנחפר כעת שימש כארמון לצרכים מנהליים. מדובר בארמון שניצב בשולי העיר שהשתרעה על פני כ-800 דונמים ומנתה כ-18-20 אלף איש. הארמון עצמו החל להיחשף כבר בשנות ה-90. בתחילה לא היה ברור מהו אותו מבנה, אך ככל שהתקדמו החפירות התגלה כי מדובר במבנה מונומנטאלי, שיש בו אבנים גדולות מסותתות ובקירות משולבים קורות של ארזי הלבנון.
החפירות באתר נערכות בראשות חוקרים מובילים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית: חתן פרס ישראל בגיאוגרפיה, חקר ארץ ישראל והארכיאולוגיה פרופ' אמנון בן-תור וד"ר שלומית בכר, שותפתו לחפירות בשנים האחרונות. במשלחת החפירות השתתפו בסך הכל כתשעים אנשים שסייעו בחפירות, ביניהם סטודנטים מהמכון לארכיאולוגיה, סטודנטים מצרפת, בנות שירות לאומי, בני נוער מחוגי סיירות, ומתנדבים ממספר מדינות.
פרופ' בן-תור ציין כי "ככל שמדובר באתרים המקראיים, המדרגות שנחשפו בחצור שוב מראות שיש את חצור ויש את כל האתרים האחרים". ד"ר בכר הוסיפה כי "המדרגות מלמדות על עוצמת הארמון עצמו, לכשייחשף. אמנם אנחנו יודעים שהארמון של חצור, שהייתה העיר הכנענית הגדולה והחשובה ביותר בדרום הלבנט, יהיה בעל עוצמה ארכיטקטונית, אבל מערכת המדרגות הזו היא ייחודית ומרשימה ומרמזת על הפאר הצפוי להיחשף".
ספינת הדגל של הארכיאולוגיה הישראלית
ממצא המדרגות מצטרף לממצאים נוספים ובעלי חשיבות רבה שנחשפו בתל חצור בשנים האחרונות כגון טביעות חרפושיות מצריות, כ-40 כלי אחסון עצומים המעידים על יכולת אגירה בקנה מידה גדול, כלי בזלת רבים, חומרי גלם הקשורים לבתי המלאכה של הארמון וכן ארבע כתובות מלכותיות.
בין כתובות אלה ראוי לציין שני פסלים מצריים שהתגלו לפני ארבע שנים. האחד הוא שבר ספינקס של המלך המצרי מיקרינוס (אשר שלט במצרים סביב 2,500 לפני הספירה) - הפסל המלכותי המצרי הגדול ביותר שהתגלה עד כה בלבנט. השני הוא שבר של פסל פקיד מצרי בשם נב-פו, אשר פעל במצרים בימי "הממלכה התיכונה" במאות ה-18-19 לפנה"ס - פרק זמן בו חצור עדיין לא הייתה קיימת. זהו הפסל המצרי הפרטי הגדול ביותר שהתגלה בלבנט מתקופת האלף השני לפני הספירה.
תל חצור יכול להיחשב ובצדק רב לספינת הדגל של החפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית, ושל הארכיאולוגיה הישראלית בכלל. משלחת מטעם האוניברסיטה העברית בהנהלתו של הפרופסור יגאל ידין החלה בחפירות נרחבות באתר בשנת 1955, שנמשכו ברציפות עד שנת 1958 וחודשו בשנים 1968-1970. בחפירות השתתפו חוקרים הנחשבים ל"אבות" הארכיאולוגיה הישראלית כמו יוחנן אהרוני, טרודה ומשה דותן, רות עמירן ואחרים.
בן-תור עצמו החל להשתתף בחפירות תל-חצור ב-1958 והוא שחידש אותן בשנת 1990. בעצם הימים האלה מתקיימת באתר עונת החפירות ה-30 של "חפירות קרן זלץ בחצור לזכר יגאל ידין", בתחומי הגן הלאומי תל חצור ובחסות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה. תל חצור הוא הגדול והחשוב בתלים המקראיים של הארץ ובתור שכזה הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו.