בג"ץ דחה לאחרונה את העתירות נגד מיקומה של אסדת לווייתן, שהוגדרה על ידי משרד האנרגיה כמאגר האסטרטגי של מדינת ישראל, והיא תוקם במרחק של 15 מייל (כ-10ק"מ) מהחוף. ההחלטה התקבלה ברקע עליית שלב בהיערכות ובמוכנות חיל הים להגנה ביטחונית על האסדה ולתרחישים שונים בקרבתה.
העתירה נגד המהלך הוגשה על ידי מועצות אזוריות ומקומיות ועיריית יקנעם עילית, שדרשו להרחיק את האסדה למרחק של יותר ממאה ק"מ מהחוף, בטענה כי היא מהווה סיכון סביבתי וביטחוני לתושבים. מנגד, המדינה הסבירה כי המיקום שנבחר אינו מסכן את האזרחים, זאת בבחינת התרחישים השונים ועמדות צה"ל ופיקוד העורף בנושא. עוד עלה בדיון בנושא כי מבחינת צה"ל, ההגנה על האסדה תהיה יעילה יותר בסביבת החוף לעומת מרחק של 120 ק"מ מהחוף, שם קיימת תנועת גורמים שאינם בפיקוח ישראלי.
לקריאה נוספת:
ספינות איראניות בנמל סוריה: הציר שבונה טהראן לאיום על ישראל
סכנה סביבתית או תושבים מפונקים? המאבק על הגז הטבעי
החברה האזרחית שמקימה את האסדה כבר הציבה את רגלי האסדה בעומק הים ובחודשים הקרובים יחברו אליה את אסדת הענק. בד בבד, חיל הים מאמן ומכשיר צוותי משימה לזירה הצפונית כדי להגן על אסדת לווייתן מפני רקטות, טילים וחוליות טרור.
היערכות חיל הים לאבטחת האסדה, שצפויה להפוך לחיונית לתפקוד המשק בישראל, באה על רקע המתיחות הקבועה עם חיזבאללה ואיראן, שהופכת לאחרונה את הזירה הימית למרכזית. האיראנים, שפועלים במרץ להקמת ציר יבשתי בין איראן לסוריה דרך עיראק, מקדמים את נוכחותם בנמל לטקיה בשיתוף עם משטר אסד. לפי גורמי ביטחון מדובר בתהליך ארוך טווח אך מדאיג, שכן איומים בזירת הים עלולים לבוא גם מכיוונן של אוניות סוחר, ועל כן הקירבה לחוף תסייע בהגנת האסדה לצד ספינות מגן של חיל הים.
למתיחות הקבועה מול איראן וחיזבאללה מצטרף גם הוויכוח בין ישראל לבנון על הזכויות הכלכליות בבלוק 9, אזור במים הכלכליים בו נמצא מאגר נוסף. הצדדים נמצאים כעת בדיאלוג כדי להגיע לפתרון בסוגיה המורכבת, אולם הדבר מהווה גורם נוסף לחיכוך בין השחקניות באזור.
מטעם דובר צה"ל נמסר כי "במסגרת תכנית להגנה על המרחב הימי של ישראל שאושרה על ידי הממשלה, הופקדה בידי צה"ל האחריות להגן על מרחב זה. לצה"ל, באמצעות זרוע הים יכולת לספק הגנה בכל המרחב הימי, זאת הגם שסמיכות המתקנים, עד 15 מייל, משפרת את רמת ההגנה עליהם. נדגיש, כי ההחלטה על מיקום האסדות במרחב הימי אינה נתונה לשיקולים ביטחוניים בלבד ואינה מצויה בסמכות צה"ל. העתירה לבג"ץ נמחקה לאחר שהוצגה לבית המשפט, בין היתר, עמדת צה"ל בנוגע ליכולותיו להגן על האסדה במקום בו הוחלט למקמה".