בסביבות השעה 12 בצהריים התכנסו תושבי עיסאוויה ליד בית משפחתו של מוחמד עביד שנהרג ביום חמישי שעבר לאחר שלפי המשטרה יידה זיקוקים וסיכן כוח שהיה במקום. התושבים הגיעו על מנת להקשיב לעורך הדין של המשפחה, מוחמד מחמוד, שפעל על מנת לשחרר את גופתו של עביד, הנמצאת בידי המשטרה. מחמוד עדכן אותם על כך שהמשפחה ויתרה על נתיחת הגופה וחזר על התנאים שהציגה המשטרה מחשש למהומות, ובהם קבירה בלילה מחוץ לשכונה והגבלת מספר המשתתפים ל-50. התושבים מצדם סיפרו כי במשטרה הודיעו להם שהם מסכימים לקבורה בשכונה עם כל המשתתפים, אך ללא ירי או זיקוקים.
משם הלכו הגברים לסוכת האבלים שניצבת בסמוך למקום שבו נורה עביד, בעוד מרבית הנשים נשארו ליד בית המשפחה. רבים מהם חזרו על כך שהשבת הגופה תביא להרגעת הרוחות והמתח בשכונה, שהפכה לזירת מלחמה בלילות האחרונים.
"כל עוד הגופה נמצאת בידי המשטרה, כולם בלחץ. בגלל זה צריך לשחרר את הגופה. אז, הכול ייגמר בשלום", אמר תושב השכונה עדנאן עביד. כמה שעות לאחר מכן, ואחרי משא ומתן שהתנהל מתחת לפני השטח, הועברה הגופה וההלוויה נערכה בשכונה שנמצאת במורדות המזרחיים של הר הצופים, כשכוחות משטרה גדולים ניצבים בכניסות וערוכים לכל תרחיש.
לקריאה נוספת:
תיק דומא: הנאשם ברצח משפחת דוואבשה סירב למסור את עדותו
"למה הפרעתם להיטלר": כתובות נאצה רוססו על בית המשפט העליון
עיסאוויה גובלת בשכונת הגבעה הצרפתית, במתחם הר הצופים ובכביש 1 המוביל למעלה אדומים. השכונה הוקמה ככפר קטן, ובהסכמי הפסקת האש ב-1948, היא נכללה בשטחי המובלעת הישראלית של הר הצופים, אך נותרה בניהול ירדן, שכן ישראל לא הכילה שם ריבונות. אחרי מלחמת ששת הימים, הכפר עבר להיות תחת מדינת ישראל, אולם חלק גדול מאדמותיו נותרו מחוץ לגבול ירושלים. לפי ארגון במקום, קרקעות רבות של הכפר הופקעו לצורך בנייה ישראלית.
כיום, לפי נתוני עיריית ירושלים, מונה השכונה כ-17 אלף תושבים, אך התושבים מספרים על יותר מ-20 אלף תושבים, שחלקם עברו עם הקמת חומת ההפרדה. כבר בפאתי השכונה ניתן לראות כמה רכבי משטרה, כאשר לקראת שעות הערב בדרך כלל מגיעים הכוחות הגדולים.
ברחוב הראשי ישנן, בין היתר, חנות טמבור, לצד חנות קפה, גלידרייה ומספרה, אך רק חלק מהן פתוחות. כמה ניידות חולפות בשכונה, אך קשה עוד להבחין במה שמתרחש באזור בתקופה האחרונה. עם זאת, ניתן להבחין במהירות בהזנחה של שנים רבות - פחים באמצע הכבישים הצפופים, מדרכות שבורות ודרכים רעועות. התושבים מספרים כי לילדים יש רק את הרחובות לשחק בהם, אך גם שם הם לא יכולים להיות כשהשוטרים מגיעים. "אנחנו משלמים מסים והכול, אבל לילדים אין מקום ללכת. אין פה גינה לשחק בה. הם כל הזמן ברחוב, לא עושים דבר. הכפר בדרך כלל שקט, אבל כשכוחות הביטחון נכנסים יש בעיות", אומר תושב השכונה יוסף עביד.
כשנכנסים לשכונה כבר ניתן לראות את תמונותיו של מוחמד עביד תלויות. העימותים החלו עוד לפני מותו ביום חמישי. בשכונה נערכים לא פעם מעצרים של חשודים ביידוי אבנים ובקבוקי תבערה, אך בשבועות האחרונים המשטרה הגיעה מדי יום כדי לבצע פעולות אכיפה. תושבים מספרים כי השכונה נחסמה כל יום, צעירים ומבוגרים עוכבו בדרכים לבדיקות, וחולקו דוחות על כל דבר - מניילון על המכוניות ועד לזבל ברחוב. המשטרה מצדה ניסתה להפגין נוכחות ולהראות כי לא מדובר בשטח הפקר. גורמים במשטרה הסבירו כי הדבר נועד להשליט חוק וסדר כפי שיש בשכונות אחרות בעיר, וכי נאכפות עבירות שעלולות לסכן חיים.
חלק מבעלי החנויות סיפרו שבשבועות האחרונים נאלצו לסגור את העסקים מוקדם משום שניידות חסמו את הדרכים והלקוחות העדיפו להישאר בבית כדי לא להיתקל בשוטרים. "שלושה שבועות אנחנו מגיעים, חוסמים אותנו ונותנים דוחות, לא נותנים לעבוד. אמרתי להם 'מה אתם רוצים שנעשה?' נמאס לכולם", אמר אחד התושבים שהעדיף שלא להזדהות.
לדבריו, בעקבות זאת היו כמה מקרים של עימותים בשבועות האחרונים. בין היתר דיווחו התושבים על כדור ספוג שפגע באוטובוס עם נוסעים באחד הערבים. סוהייב עביד, בן 24, המתמחה כעורך דין, אמר כי "המצב פה כל הזמן מאוד קשה בגלל כניסה יומית של כוחות, נותנים דוחות. מנצלים כל הזדמנות". לדברי יוסף עביד, "בשבועיים האחרונים אנחנו ישנים אולי שעה-שעתיים בכל לילה בגלל רעש של המשטרה". בעקבות זאת, ארגון "עיר עמים" פנה למ"מ מפכ"ל המשטרה ולראש עיריית ירושלים וטענו כי מדובר באמצעי לחץ לא חוקי ולא ראוי שאף מחמיר את המצב.
בשעות הערב המוקדמות של יום חמישי האחרון, הפגינו כ-150 איש ישראלים ופלסטינים נגד הפעילות המשטרתית. המפגינים קראו "די לענישה הקולקטיבית" ו"די לאלימות המשטרתית". ההפגנה התפזרה בשקט, אך כשעתיים לאחר מכן דווח כי עביד נהרג מירי שוטר. "סיימנו את ההפגנה ואז בתוך שעה ראינו פתאום שיש שהיד", אומר מוחמד אבו חומוס, אחד הפעילים בשכונה. "שמענו שהמשטרה נכנסה, וירדנו לשם. הלכנו לשם, קבוצה של מבוגרים יותר מבני 40, ואמרנו להם 'די מספיק'. אחד קיבל כדור ספוג בראש, ואמרנו די. ואחר כך הלכנו כדי לקחת את הבחור שקיבל כדור חי. במקום לתת לנו לקחת אותו, לקחו אותו".
בהודעתה כתבה המשטרה כי "בשעה 20:50 לערך, הגיח חשוד רעול פנים ובידו כוורת זיקוקים מאחת הסמטאות בסמוך לכוח שהיה במקום, והחל בירי זיקוקים בכינון ישיר לעבר הכוח, זאת ממרחק של מטרים ספורים ובכך הווה סכנה ממשית ומידית לחייהם. נוכח סכנת החיים שנשקפה לחיי הלוחמים כתוצאה מהירי לעברם ובהתאם להוראות הפתיחה באש, ביצע אחד הלוחמים ירי ממוקד לעבר המפגע שהביא לנטרול הסכנה".
תושבים בשכונה מצדם אומרים כי לא היה צריך להרוג אותו ולא היה מדובר בסכנת חיים. לדבריהם, היה אפשר לכל היותר לירות לעבר הרגליים. עדנאן עביד, שגר ליד, מוסיף ומתאר את שאירע. "הלכנו לדבר עם השוטרים, להרגיע את הרוחות כי הייתה לנו גם חתונה. דיברנו איתם ותוך כדי שדיברנו נפצע אחד התושבים וביקשנו שיאפשרו לנו לצאת לקחת אותו לבית החולים". לדבריו, "יצאתי לכביש הראשי ופתאום שמעתי ירי של כדור אחד וראיתי שמוחמד שוכב על הרצפה. בא קצין וכנראה בדק ואמר שהוא הרוג באותו הרגע. ירו בו. למה? לא הייתה סכנה בכלל, זה היה מוגזם נראה לי".
"הילדים לומדים שהחיילים אויבים שלו"
משם המצב רק הסלים, העימותים החריפו והתפשטו גם לשכונות אחרות במזרח ירושלים. תושבים יידו אבנים ובקבוקי תבערה, וכ-30 איש נעצרו ועשרות תושבים ושני שוטרים נפצעו במהלך סוף השבוע. רבים מהצעירים בכפר נעצרו בעבר, וחלקם אף כשהיו עוד ילדים קטנים. התושבים סבורים כי גם אמצעי זה גורם לצעירים להתנהג לעתים באלימות. יוסף עביד אומר כי הגעת הכוחות בשבועות האחרונים נובעת מהרצון של המשטרה "להיכנס לכפר בלי בעיה. ואין אף אחד שיכול לקחת אחריות על דבר כזה, יש ילדים ואף אחד לא שולט עליהם".
לדבריו, אם המשטרה "תמשיך במה שהיא עושה בימים אלה, אם תישאר באותה דרך, זה לא ייגמר. כל יום הילדים והכפר רואים חייל נכנס עם כל הבגדים והציוד, וכאילו נכנס לעזה או ללבנון. זו בעיה, זה כאילו הוא נכנס למלחמה. הם באים ויורים גומי וכדומה, וכל הכפר רואה שאנחנו במלחמה פה. זו הבעיה פה. ילד בן עשר שואל את אבא שלו מה קורה בכפר ומתרגל. עד גיל 15 הוא מתחיל ללמוד שהם האויבים שלו".
פרופסור יצחק רייטר ממכון ירושלים למחקרי מדיניות אומר כי מדובר בשינוי שחל בשנה האחרונה בהתנהלות המשטרה מבחינת האכיפה. "היסטורית, עיסאוויה הייתה בכלל שכונה בתוך תחומי ישראל בהסכמי רודוס, אבל ישראל אף פעם לא הכילה שם ריבונות והיא הייתה שייכת לירדן".
לדבריו, "הם היו די מנותקים ומבודדים והמשטרה כמעט לא נכנסה, כי ברגע שהפעילו אלימות בתוך השכונה המשטרה נמנעה להיכנס לתוכה", אומר רייטר. "זה היה נכון עד לפני כשנה. לפני כשנה, כשהמשטרה קיבלה תקציבים לפתוח תחנות משטרה נוספות במזרח ירושלים, אז היא הפגינה יותר נוכחות בתוך השכונה הזו, ומאז הימים יותר רגועים ויש יותר פעילות של העירייה בשכונה. כי פעמים רבות גם הם נמנעו להיכנס לשכונה מתוך חשש, ולכן התושבים גם לא קיבלו את השירותים שמגיעים להם". עוד אמר רייטר כי "יש ניסיון של המשטרה לאכוף את החוק ולהיכנס יותר ויותר למקומות כמו עיסאוויה, ולהרגיל אותם שיש חוק וסדר גם בשכונה הזו. והרבה פעמים גם התושבים מבקשים שיעשו אצלם סדר. זה חלק מהמגמה החדשה הזו".
גורם במשטרה הוסיף כי בשנה האחרונה גם חלה של ירידה 45% בהשתתפות התושבים בהפרות סדר וכן עלייה בפניות לסיוע מהמשטרה. המבחן האמיתי של המצב בשכונה יהיה בימים הקרובים של האבל אשר צפויים להיות מתוחים.
