עשרה ימים לפני פינוי נמל התעופה שדה דב בתל אביב, יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני קיים היום (חמישי) דיון על מנת למצוא פתרון חלופי. גפני הדגיש כי משמעות סגירת שדה התעופה היא נזק בלתי הפיך לאילת. בפתח הישיבה אמר כי "לסגור את השדה ב-1 ביולי זה חלם. לא מקדימים את הפורענות בשעה שאפשר לחיות בצורה נורמלית".
לדבריו, "גם אם ההחלטה היא שסוגרים את שדה דב ומעבירים אותו כדי לבנות את הבניינים והדירות, מדובר בכמה שנים, לא מדובר במשהו שהולך לקרות מחר". מבחינת חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית קיימת הסכמה גורפת על דחיית פינוי שדה דב עד לקבלת היתרי הבנייה לבעלי הקרקעות.
נציג משרד האוצר בדיון טען בתגובה כי המשרד שם לו לדגל להרחיב את היצע הדיור. "נאמר פה כמה פעמים שנעשתה החלטה פזיזה", אמר. "ההחלטה על פינוי שדה דב התקבלה פעם אחר פעם בממשלות השונות, כל פעם התקבלה החלטה שיש מקום לפנות גם השדה".
"ההכנסות משדה דב שאמורות להיכנס לרשות מקרקעי ישראל מיועדות להעברת צה"ל לנגב", הסביר הנציג. "כבר בשנה הבא, הכסף של שדה דב אמור להיות הכסף הראשוני ולא יהיה לנו מקור תקציבי אחר. יש פה סך הכול אובדן של שמונה מיליארד שקלים".
במהלך הדיון תקף גפני את נציגי משרד הביטחון שלא העבירו את חוות הדעת כפי שהתבקש לעשות מנכ"ל המשרד. "למה לא קיבלנו ניירות? למה אתם מתנהלים באופן חסוי? זה לא תקין, מדובר במדינה דמוקרטית. אתם לא יכולים להגיע עם מסמכים חסויים".
נציג משרד הביטחון, צביקה קרמן, טען כי שלוש שנים לאחר שהמשרד פעל לפנות את שדה התעופה, הישארותו עשויה להוות פגיעה ביכולות ביטחוניות. לדבריו, "ב-1 ביולי ניישם את כל ההחלטות שמתקיימות במעלה הדרך ונפסיק לטוס משם. מסמך חוות הדעת של משרד הביטחון הועבר ללשכת שר הביטחון ובסיכומו הוחלט כי הישארות בשדה דב תוכל לייצר לנו פגיעה ביטחונית. מבחינתנו הגענו לנקודת אל חזור אחרי שביצענו כמה הליכים ארגוניים".
"גם לפי החוק וגם לפי החלטת הממשלה התבקש משרד הביטחון לפנות את השדה ב-1 ביולי", הוסיפה דניאלה האמר ממשרד הביטחון. "במהלך שלוש שנים המשרד נערך לפינוי והוא ערוך לפינוי במועד שביקשו ממנו. ראש הממשלה קיבל את עמדת מנכ"ל משרד הביטחון, שקל ולא מצא מקום להודיע על דחיית המועד להפסקת הטיסות הצבאיות. אנחנו מפסיקים לטוס לפי הפסיקה והחלטת הממשלה ב-1 ביולי. הצבא נערך ופינה את כוחותיו ואת אנשיו".
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ יואב קיש, אמר כי אם שדה דב יפונה הוא יהפוך למטרד ציבורי. ברקע הבחירות והתנהלות ממשלת המעבר, חבר הכנסת הדגיש כי "זו תקלה בתקופה הזאת לשתק את השדה. משרד הביטחון לא חושב כמוני, יש המלצה שמבחינתו הוא מוכן לוותר על השדה. אין לי ספק שוויתור על שדה כזה ייפגע במוכנות הביטחונית. ראש הממשלה כשר ביטחון לא יכול לקבל החלטה ביטחונית כזאת".
ח"כ קיש תקף בדיון גם את משרד האוצר. "אתם דאגתם להביא אותנו לנקודה הזאת. ההחלטה היא החלטה שהממשלה צריכה להעביר והבית הזה צריך להתכנס למהלך הזה".
"שדה דב מהווה עורק חיים לאילת כתחנה המרכזית שיש לנו. העורק הזה דואג לכלכלה ובעורק הזה טסים כל שנה 80 אלף תושבים לקבל שירותים", הסביר ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי. לטענתו, תכנית הבנייה בשטח שדה התעופה נמצאת בשלב של הפקדה ובתקופת ההתנגדויות, ולכן השדה לא יפונה לפחות במשך שנתיים. "כעת אני שואל את הנחפזים - לאן אתם ממהרים?", שאל יצחק הלוי. "אני פניתי לראש הממשלה וביקשתי ממנו למנות אנשי מקצוע שיסייעו לנו למצוא חלופות ואז יהיו לנו שש שנים להתארגן".
מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, הביע חשש בדיון לקראת הימים שאחרי סגירת שדה דב. לדבריו, "ראינו כבר את המספרים בעקבות סגירת השדה באילת והמעבר לרמון, נוצר מצב שהעיר חוטפת שני זעזועים בתקופת זמן קצרה. העיר לא תוכל לעמוד בסגירה של עוד שדה". הלוי הוסיף כי "סגירת השדה מבלי לתת חלופות ופתרונות תביא למעבר לכביש 90 המסוכן. המצב בנתב"ג היום פקוק, קצב הטיסות הולך וגובר. כל זה מביא אותנו למצב שבמכלול של הדברים אילת לא תעמוד במצב כזה".