צוות מדענים בינלאומי, בו לקחו חלק חוקרים ממכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב, גילו שתי פלנטות (כוכבי לכת, י"א) שדומות לכדור הארץ - כך עולה ממאמר שפורסם היום (שלישי) בכתב העת המדעי Astrophysics & Astronomy. השתיים, סובבות כוכב קטן וקרוב יחסית, "טיגרדן" (Teegarden's Star), שהוא ה"שמש" שלהן. טיגארדן הוא אחד מכ-40 הכוכבים הקרובים ביותר לשמש, מתוך מאות-מיליארדי כוכבים בגלקסיה.
שתי הפלנטות הן בעלות מסה מינימלית דומה מאוד לכדור הארץ - רק פי 1.1 ממסת כדור הארץ. אחת מהם מקיפה את טיגארדן אחת ל-4.9 ימים, והשנייה אחת ל-11.4 ימים. מסלול קצר זה מציב אותן בתוך האזור ה"ישיב" של כוכב האם שלהן, האזור בו ככל הנראה ניתן למצוא מים נוזליים על פני השטח של הפלנטות. שלא כמו רוב הפלנטות המוכרות, הן התגלו בשיטת "המהירות הרדיאלית".
אם יש שם חיים כשלנו, בעוד 25 שנים יוכלו יושביהן של הפלנטות האלו לגלות אותנו ולצפות בכדור הארץ באותה שיטה: באותו הזמן יראה כדור הארץ כחולף מול פני השמש ויוצר "מיני ליקוי חמה" מנקודת ראותם.
כתבות נוספות בוואלה! NEWS:
תיעוד ראשון: מדענים חשפו צילום של חור שחור בחלל
עוז והדר: תיעוד נדיר של אטמוספירת כדור הארץ - מהחלל
"אין לנו מספיק כלים לתת תשובה מדעית אם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל הנה, אנחנו מתקדמים", אמר לוואלה! NEWS אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן, שצינן מעט את ההתלהבות וסיפר שגדלה של השמש הזו היא רק כעשירית מגדלה של השמש שלנו, והוסיף שעם הדלק הרקטי של היום, ייקח בערך 250 אלף שנים להגיע לכוכבים האלה גם אם נחליט שאנחנו רוצים לחבור למי שעשוי להימצא שם.
"טיגארדנ'ס סטאר" התגלה קרוב למערכת השמש רק ב-2003. הסיבה לגילוי המאוחר היא שלמרות קרבתו, הוא חיוור יחסית באור הנראה. מדובר בכוכב קטן מאוד מסוג "ננס אדום" שמרבית האור המועט שלו נפלט בקרינה אינפרא-אדומה. מאפיינים אלו בדיוק גרמו לחוקרים להוסיף את הכוכב לרשימת המטרות של סקר חיפוש הפלנטות CARMENES - סקר המתמקד בננסים אדומים בדיוק. במסגרת הסקר, נבנה מכשיר ייעודי המסוגל לבצע מדידות מדויקות גם עבור כוכבים מסוג ננסים אדומים, מתוך מטרה לגלות כוכבי לכת סביבם.
המכשיר מודד את מהירותו של הכוכב בדיוק רב וכך ניתן לראות אם ישנו גוף נוסף (או יותר מאחד) המושך את הכוכב הלוך וחזור, באופן מחזורי, ומשפיע על מהירותו - וכך מסיקים את קיומן של הפלנטות. המכשיר, כמו גם הסקר המשתמש בו - שניהם תוצאה של שיתוף פעולה גרמני-ספרדי ששותפים לו ד"ר אביב אופיר ממכון ויצמן למדע וד"ר לב טל-אור, פוסט-דוקטורנט מאוניברסיטת תל-אביב.
