פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מנסים להתיש אותנו": עמותת הימין במזרח ירושלים ממשיכה להסתיר מידע

      המדינה הסכימה לבקשה לחשוף הסכמים הנוגעים למקרקעין שהעבירה לעמותת אלע"ד, אך היא התנגדה ונקטה בצעדים חריגים - מהסתרת עתירות ועד בקשה לדלתיים סגורות, בטענה כי מדובר בסיכון ביטחוני. אלע"ד: "מחויבים לביטחונם של המעורבים"

      שכונת סילוואן בירושלים, אוקטובר 2014 (נועם מושקוביץ)
      רכישת בתים, תיירות וארכיאולוגיה. פעילות עמותת אלע"ד במזרח ירושלים בסילוואן (צילום: נועם מושקוביץ)

      בתנועה לחופש המידע נתקלו פעמים רבות בגופים המנסים למנוע חשיפת מידע לציבור בדרכים שונות. אך גם הם הופתעו מהצעדים שנוקטת עמותת אלע"ד כדי להסתיר את המידע על התקשרויות שלה עם המדינה - מעתירות ללא אפשרות להגיב ועד בקשה לדלתיים סגורות ועיכוב בהעברת מסמכים. "זו פשוט מלחמת התשה", אומרת מנכ"לית התנועה רחלי אדרי. "הם עתירי משאבים וזה פשוט נועד להתיש אותנו. לא מאפשרים לקיים את הדיון המהותי, זה לא נתפס שגם אחרי שתי החלטות עדיין לא הועברו לידנו החומרים על מנת שנוכל להגיב".

      עמותת אלע"ד פועלת לייהוד מזרח ירושלים בין היתר באמצעות רכישת בתים, תיירות וארכיאולוגיה. העמותה פועלת בתיאום עם הרשויות, וכך למשל קיבלה במסגרת פעילותה את ניהול הגן הלאומי "עיר דוד" הסמוך לסילוואן. ביולי 2018 פנתה התנועה לחופש המידע לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בבקשה לקבל את כלל חוזי ההתקשרות שנערכו בין רמ"י לעמותה, הנוגעים למקרקעין שהוקצו לה. המדינה הסכימה להעביר את המידע, אך אלע"ד התנגדה והגישה בנובמבר עתירה נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בעתירה ביקשה העמותה לנהל את הדיונים בדלתיים סגורות, ויתרה מכך, לא צירפה את התנועה לחופש המידע כצד להליך - כך ששם לא ידעו כלל על העתירה שהוגשה נגד בקשתם.

      עוד בוואלה! NEWS:
      נתניהו על הרשעת אשתו: הסתיים מסע ציד הזוי; גורם משפטי: הוא מתכחש לעובדות
      מאמץ בפריפריה ופנייה ימינה: כחול לבן מתכוננת לפתיחת קמפיין הבחירות

      שכונת סילוואן בירושלים אוגוסט 2010 (עומר מירון)
      העמותה פועל בסילוואן לייהוד מזרח ירושלים (צילום: עומר מירון)

      רק לאחר פנייה לרשות מקרקעי ישראל נודע לתנועה על העתירה, אך נדחתה בקשתם לקבל את מספר ההליך כדי להגיש בקשה להצטרפות כמשיבה. לבסוף, הצליחו בתנועה להשיג את המספר באופן עצמאי והגישו בקשה להצטרף להליך. בית המשפט המחוזי קיבל במרץ האחרון את הבקשה וכן דחה את הבקשה לדלתיים סגורות, אך הורה כי מסמכים במחלוקת יידונו רק בפני הצדדים.

      אלא שבאלע"ד לא ויתרו וערערו לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי - גם הפעם מבלי לצרף את התנועה לחופש מידע כצד להליך. בעקבות זאת, הוגשה שוב בקשה להצטרף, כשאלע"ד מתנגדת וטוענת לרגישות ביטחונית. בשבוע שעבר קיבל בית המשפט את הבקשה וקבע כי העמותה פעלה בניגוד לחובתה כשלא צירפה את התנועה.

      "המבקשת הייתה יוזמת מקטע דיוני זה בבית המשפט המחוזי וממילא לקחה בו חלק פעיל. משכך, יש לראות בה כמי שהייתה צד להליך קמא אשר צירופו נדרש", קבעה הרשמת שרית עבדיאן, וציינה כי טענות אלע"ד המתייחסות "לרגישות הביטחונית בחומרים שבבסיס הערעור אינן מצדיקות את אי צירופה של המבקשת כצד לערעור, אלא ניתן להן מענה - ככל שיש הצדקה בכך - על ידי הטלת מגבלות שונות הנוגעות לפרסום החומרים בהליך הערעור ולאפשרות העיון בהן". עם זאת, סירבה הרשמת לטענה כי יש לדחות את הערעור על הסף. חרף שתי ההחלטות, טרם העבירה עמותת אלע"ד את הערעור ליד העמותה לחופש המידע.

      "מנסים לפגוע בפיתוח ירושלים הקדומה"

      מעמותת אלע"ד נמסר בתגובה כי "עמדת העמותה למנוע חשיפה של מידע הנוגע להתקשרויות בענייני מקרקעין במזרח ירושלים, יסודה ברצונה ובחובתה של העמותה לשמור על שלומם ועל ביטחונם של המעורבים. עמדה זו אומצה בעבר על ידי המדינה, ואף נתמכת בהחלטתו האחרונה של בית המשפט העליון, שנותנת לתנועה לחופש המידע להצטרף להליך מבלי שתיחשף למידע הרגיש. יש לציין כי התנועה לחופש המידע כבר הודיעה כי אין לה - אישית - עניין במידע הרגיש וכי חשיפתו נועדה לשרת את ארגון שלום עכשיו על מטרותיו ומממניו. צר לנו כי בשלום עכשיו אדישים לסכנה, זאת בשם הרצון לנסות ולפגוע בפיתוח ירושלים הקדומה".

      חגית עופרן משלום עכשיו דוחה את טענות אלע"ד על סיכון מעורבים. "לא מבקשים לדעת שום דבר שיסכן חיי אדם, אבל לא מוכנים שבשם התירוץ של 'סיכון בטחוני' עמותת אלע"ד תוכל לקבל מהמדינה איזה קרקעות שהיא רוצה, באיזה מקום שהיא רוצה ובאיזה תנאים שהיא רוצה - ואף אחד לא יוכל לדעת", אומרת עופרן, ומוסיפה כי "ההגינות הבסיסית היא לאפשר לדון בעניין, וככל שיש מידע סודי אז להציג אותו לבית המשפט שהוא יחליט אם ראוי שזה יהיה סודי. אבל אי אפשר להגיד באופן גורף שהכל חסוי. חוץ מזה מדובר באדמות מדינה, מה יכול להיות סיכון חיי אדם באדמות מדינה? זה אמור להיות דבר פומבי וידוע".