יורש העצר של איחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן זאיד, רואה בישראל בעלת ברית נגד איראן ותנועת "האחים המוסלמים" - כך דווח היום (ראשון) בניו יורק טיימס, כחלק מכתבת תחקיר על שליטה בפועל של המדינה הערבית, שתואר כ"מנהיג החזק ביותר בעולם הערבי". לפי הידיעה, ישראל שדרגה מטוסי קרב מדגם F-16 של חיל האוויר של האמירויות ומכרה לאבו דאבי תכנת ריגול סלולרית מתקדמת.
בכתבה נאמר כי לבן זאיד, שראשי התיבות שלו באנגלית הן MBZ, יש אוזן קשבת בממשלו של דונלד טראמפ, וכי הצעותיו בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני הן בלב תכנית השלום שמגבש ידידו ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של נשיא ארצות הברית. הוא הצליח לקיים מפגש סודי עמו אחרי ניצחונו של טראמפ בבחירות ב-2016, וניסיונו לתווך בין מוסקבה לוושינגטון ערבו אותו בחקירת המעורבות הרוסית שניהל התובע המיוחד רוברט מולר.
הוא צוין כמי שקידם את יורש העצר של ערב הסעודית מוחמד בן סלמאן, המוכר הרבה יותר ממנו בקרב הציבור האמריקני, במיוחד אחרי רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. למרות זאת, הוא הצליח לשכנע את טראמפ להמשיך ולתמוך בערב הסעודית ובעמדותיו ביחס לסוגיות אחרות, גם במקרים שבהם יועציו ובכירי ממשלו של טראמפ סברו אחרת.
דיפלומטים מערביים המכירים את יורש העצר של האמירויות בן ה-57 אמרו כי הוא אובססיבי ביחס לאיראן ו"האחים המוסלמים".
בן זאיד היה בעבר מפקד חיל האוויר של האמירויות, ואחרי מלחמת המפרץ הראשונה והפלישה של עיראק לכווית ב-1991 הוא רצה לקנות מארצות הברית כלי נשק רבים לשדרוג החיל המוזנח שלו. הקונגרס חשש שחימוש האמירויות העשירה בנפט תערער את יציבות האזור, אך הפנטגון ראה בבנו המועדף של מייסד איחוד האמירויות שותף עתידי אמין.
הנסיך מוחמד, שהוכשר באקדמיה המלכותית הבריטית כטייס מסוקים, היה אדם רציני ששכנע אביו - שכיום שרוי בתרדמת - להעביר ארבעה מיליארד דולר לאוצר האמריקני כדי לעזור במימון המלחמה בעיראק. למרות הביטחון של הצבא בנסיך הצעיר אז, 30 שנה אחרי הוא מוביל מדיניות חוץ תקיפה באזור.
לפי המתואר בניו יורק טיימס, הנסיך עשוי להיות האיש העשיר ביותר בעולם לאור שליטתו על קרנות ממשלתיות שהונן 1.3 טריליון דולר, יותר מכל מדינה אחרת בעולם. יש לו השפעה עצומה על הנעשה בוושינגטון והוא הצליח להפוך את צבאו לחזק ביותר בעולם הערבי בזכות שיתוף הפעולה עם ארצות הברית, ועתה הוא מפתח מדיניות חוץ עצמאית, שלא תמיד עולה בקנה אחד עם האינטרסים האמריקניים.
בעיתון הוא תואר כמי שפעל לסיכול הצלחת "האביב, הערבי" לאור עלייתם כוחם של האחים המוסלמים, בין היתר במצרים, שם עזר להפיכה של עבד אל-פתאח א-סיסי ולביסוס משטרו. בן זאיד שלח כוחות מיוחדים לצפון חצי האי סיני, שם הוא וישראל תומכים בקהיר במאבק נגד ארגוני הטרור שטרם הוכרעו. לאיחוד האמירוית יש נוכחות צבאית גם בסומליה ובלוב, והיא זוכה לביקורת של ארגוני זכויות אדם על דיכוי מתנגדי השלטון והמעורבות במלחמה ההרסנית בתימן בהובלת ערב הסעודית.
עוד דווח כי בן זאיד חש נבגד כשממשל אובמה ניהל שיחות חשאיות עם איראן על תכנית הגרעין שלה, אך יחסיו עם ארצות הברית השתפרו דרמטית מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן. עם זאת, בשנתיים האחרונות הוא נמנע מלהגיע לוושינגטון, שבה ביקר בקביעות בעשורים האחרונים, מחשש שהוא יהיה נתון לחקירתו של מולר. לפי שני גורמים המכירים את הנושא, לפחות חמישה אנשים שעובדים עבורו מעורבים בחקירה, אם כי אחיו, שהוא שר החוץ של איחוד האמירויות, ביקר באותה תקופה בארצות הברית. שגרירות האמירויות בוושינגטון סירבה להגיב.
"יש לו דרך יוצאת דופן להציג לאמריקנים את האינטרסים שלו כעצה טובה לגבי האזור", אמר בן רודס, סגן היועץ לביטחון לאומי בממשלו של ברק אובמה. לדבריו, בן זאיד "הוא בליגה משל עצמו" בכל הנוגע להשפעה שיש לו בוושינגטון. .
"פרנקנשטיין קטן"
תומכיו הרבים של הנסיך בארצות הברית אומרים כי אין זה חריג עבור ראש מדינה לנסות ולהשפיע על מדיניותה של ארצות הברית, כחלק ממה שהוא רואה ניסיון לפצות על נסיגה אפשרית מהאזור. עם זאת, תמרה קופמן וויטס, שעבדה בעבר במחלקת המדינה וכיום חברה במכון ברוקינגס, אמרה כי ארצות הברית יצרה "מעין פרנקנשטיין קטן" כשחימשה וציידה את איחוד האמירויות הערביות
יורש העצר גם פיקח על תנופת בנייה מטאורית בבירה אבו דאבי, והוא מתאר את ארצו כליברלית יותר בהשוואה ליתר העולם הערבי. בין היתר, שליש מחברי הממשלה הוא נשים, ובשונה מערב הסעודית, מותר לקיים מנהגים ומצוות של דתות אחרות. זאת בין היתר לאור העובדה שרוב אוכלוסיית המדינה בת תשעת מיליון התושבים הם בכלל אזרחים זרים, כשרק כמיליון מהם בעלי אזרחות מקומית. בנוסף לכך, הוא הקים בשנה שעברה את המשרד לסובלנות, אירח את המשחקים האולימפיים המיוחדים ואת האפיפיור פרנציסקוס, שהגיע לביקור ראשון אי-פעם של ראש הכנסייה הקתולית בחצי האי ערב.
טראמפ גיבה שוב ושוב את עמדותיו של הנסיך, בין היתר כשאימץ את בן חסותו בן סלמאן, תמך בבידודה של קטאר על אף שבכירי הממשל שלו התנגדו למהלך בפומבי, ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, שוקל להגדיר את האחים המוסלמים ארגון טרור ואף הטיל וטו על החלטה של הקונגרס להפסיק את הסיוע הצבאי לכוחות הסעודיים ושל האמירויות בתימן. בחודש שעבר אף אישר הבית הלבן עסקת נשק גדולה עם שתי המדינות הללו, תוך שהוא עוקף את המחוקקים.
באפריל גיבה הנשיא את הגנרל חליפה חפתר בלוב, שמקבל עזרה צבאית מהאמירויות, יום אחד אחרי שקיבל שיחת טלפון מבן זאיד. זאת על אף שפומפאו דחק בחפתר לעצור את המתקפה על הבירה טריפולי.