23 אלף ילדים במזרח ירושלים כלל לא רשומים ללימודים ואחד מכל ארבעה תלמידים נושר - כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (ראשון) ועוסק בעיר הבירה. המבקר מותח ביקורת חריפה על משרד החינוך ועיריית העיר משום שחרף הבעיה הקשה, הם מקצים רק חלק קטן מהמשאבים לאוכלוסייה במזרח ירושלים, לא מפעילים מספיק תכניות למניעת נשירה וכלל לא מנסים לאתר את הילדים "הנעלמים". לצד זה מציין המבקר את הפערים הגדולים גם בשירותי הרווחה בין מזרח העיר למערבה, וכן ההשקעות הנמוכות בתברואה ובניקיון.
בבדיקה של המבקר נמצא כי כ-23 אלף ילדים בני שלוש עד 18 ממזרח ירושלים אינם רשומים ומעולם לא נרשמו במסגרת חינוכית המוכרת לרשויות, וזאת לעומת כ-20 אלף בכל המדינה. בניגוד לנדרש, "למעט ניסיון ראשוני ומצומצם שעשה משרד החינוך להתחקות אחר הילדים שאינם רשומים במערכות החינוך המוכרות, ועל אף חובתו ואחריותו, הוא ועיריית ירושלים לא פעלו כדי לאתר אותם, ולכן למועד סיום הביקורת אין בידיהם פרטים על אודותם". עוד הוא כותב כי גם לא נראה שהרשויות מתכננות לפעול בנושא.
בדוח אף מצוין כי סגן מנהל אגף א', חינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך, מסר למשרד המבקר כי "ידוע למשרד ולעירייה שישנם כ-20 אלף ילדים 'נעלמים', שאינם מוכרים למערכת החינוך, אולם עקב חוסר ההצלחה באיתורם החליטו שני הגופים לחדול ממאמץ זה ולהתמקד באלה המוכרים למערכת - כמאה אלף ילדים". הממצאים "מצביעים על אוזלת יד ורפיון של משרד החינוך והעירייה באיתור ילדי מזרח ירושלים אלה לצורך מתן חינוך בסיסי", כותב המבקר ומבהיר כי על העירייה והמשרד לפעול ללא דיחוי.
במזרח העיר, כ-46% בלבד מ-90 אלף התלמידים לומדים בבתי ספר רשמיים. 35% מהתלמידים לומדים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים ו-19% בבתי ספר פרטיים שאינם מוכרים. הדוח מתמקד ב-73 אלף תלמידים הלומדים בחינוך הרשמי והמוכר שאינו רשמי.
לפי המבקר, בשנת 2017 נשרו כ-10,800 ילדים בני 6-18 מבתי הספר המוכרים במזרח העיר. בשנים 2015 ועד 2018, שיעור הנשירה של תלמידי מזרח ירושלים בין כיתה ט' ל-י"ב הוא 26%, שיעור הגבוה במידה ניכרת הן מהשיעור במערב העיר העומד על 1.5% והן מהשיעור הארצי העומד על 5.4%.
חרף בעיית הנשירה הקשה במיוחד בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים, מצא המבקר כי משרד החינוך כלל אינו מפעיל בהם תכניות למניעת נשירה, למעט במספר קטן של מוסדות המלמדים את התכנית הישראלית. כמו כן, על אף ש-70% מכלל התלמידים הנושרים בעיר הם ממזרח העיר, העירייה מקצה להם רק 17% מהתקנים בקידום נוער ורק 25% מכלל התקציב של התכנית למניעת נשירה.
עוד מציין המבקר כי אין פיקוח על רישומי בתי הספר שעל המנהלים לערוך, וכן לא נערכו ישיבות של הוועדה שמטרתה לסייע לתלמידים הנמצאים בהליך נשירה. משרד החינוך מסר למבקר כי במסגרת החלטת הממשלה מ-2018 הוקצו תקציבים נוספים ליחידה לקידום נוער, וכי בשנת הלימודים הקרובה ייפתחו שני מרכזי קידום נוער - בשכונות ג'בל מוכבר ובשועפאט - נוסף על המרכז היחיד שפועל כיום במזרח העיר. עם זאת, התקציב המיועד למניעת נשירה במסגרת התכנית נותר נמוך.
רק 6% לומדים את השפה העברית לפי התוכנית הישראלית
סוגיה נוספת בה עוסק המבקר היא הרמה הנמוכה של השליטה בעברית במזרח ירושלים. זאת, מאחר שרק 6% מכלל התלמידים לומדים לפי התכנית הישראלית, בעוד היתר לומדים לפי תכנית הלימוד הפלסטינית, שם הוראת העברית היא בהיקף מצומצם וברמה נמוכה. חרף החלטות ממשלה לשפר את רמת העברית במזרח ירושלים, השנה קיצץ משרד החינוך את מספר השעות השבועיות בבתי הספר הרשמיים המלמדים לפי התכנית הפלסטינית.
מספר השעות קוצץ מ-43 שעות שבועיות לתלמידי א' עד ט' ל-34 שעות. כמו כן, בבתי הספר המוכרים שאינם רשמיים לומדים התלמידים רק 21 שעות שבועיות בכל שנות לימודיהם. מהנתונים עולה כי לכ-66 אלף התלמידים הלומדים לפי התוכנית הפלסטינית בבתיה"ס הרשמיים ובבתי הספר המוכש"רים, כ-92% מהתלמידים במערכת החינוך המוכרת, מקצה משרד החינוך רק 71% ו-44% בהתאמה משעות התקן של לימודי העברית. וכן, רק לכשמונה אחוזים מהתלמידים במזרח ירושלים, הלומדים לפי התוכנית הישראלית, משרד החינוך מקצה את מלוא שעות התקן. יתרה מכך, ישנו מחסור של מורים לעברית.
עוד מותח ביקורת המבקר על כך שהחלטת הממשלה להעמקת השפה העברית מתייחסת רק ל-29% מכלל התלמידים במזרח העיר. "לכן ההשפעה הפוטנציאלית של לימודי העברית על שילובה של האוכלוסייה במזרח ירושלים בתעסוקה ובלימודים גבוהים בישראל צפויה להיות קטנה יחסית", קובע המבקר.
בדוחו מציין המבקר כי רמת העברית של המורים לעברית במזרח ירושלים נמוכה ביחס למורים דוברי ערבית כשפת אם בשאר חלקי הארץ, ויותר משני שלישים (68%) מהמורים המלמדים עברית בבתי הספר במזרח ירושלים, הרשמיים והמוכש"רים, אינם בעלי הסמכה. כאשר הבעיה היא בפרט באלה המלמדים לפי התכנית הפלסטינית, להם משרד החינוך אינו נותן הכשרות ומסייע. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה העירייה כי לקראת שנת הלימודים התש"פ (2019-2020) היא מכינה תוכנית למיצוי כל שעות ההוראה לעברית לכיתות י'-י"ב.
עשור אחרי הדוח הקודם, מספר הכיתות החסרות הכפיל את עצמו
בעיה מרכזית ומוכרת היא המחסור החמור בכיתות לימוד במזרח ירושלים. המבקר מציין כי גם כעשור לאחר דוח קודם שלו, המחסור רק הלך והעמיק, וכיום חסרות יותר מ-2,000 כיתות, לעומת כ-1,000 לפני עשור. להערכת העירייה נדרשות כ-45 כיתות לימוד נוספות מדי שנה כדי לעמוד בגידול הטבעי של התלמידים וילדי הגן. העירייה מסרה בתגובה למבקר כי היא מקדמת בניית 990 כיתות לימוד, על מנת לאכלס אותן בחמש השנים הקרובות וכן שוכרת מבנים נוספים, אך ציינה את הבעיות ברישום הקרקעות והיעדר משאבים מספקים מצד המדינה.
כתוצאה מהמחסור בכיתות לימוד במערכת החינוך הרשמית, מציין המבקר כי חלק מההורים נאלצים לשלוח את ילדיהם ללמוד במוסדות חינוך לא רשמיים בתשלום של עד אלפי שקלים לשנה, ולמעשה לא מקבלים אפשרות לחינוך חינם כפי שקובע החוק. על פי פסיקת בג"ץ, העירייה אינה יכולה לאפשר לתלמידים ללמוד במוסדות רשמיים, ועליה להפנות אותם למוסדות לא רשמיים ולהגיע להסדרים כספיים עמם כדי לכסות את העלויות.
המבקר מציין כי העירייה ומשרד החינוך לא הגיעו להסכמים כנדרש, לא יידעו את ההורים בזכויותיהם והאחרונים נאלצו לשלם מכיסם. המבקר ציין כי הרשויות "לא פעלו למימוש זכותם של 64 אלף תלמידים לפחות בבתי הספר ובגנים שמחוץ לחינוך הרשמי ללמוד בחינם". העירייה מסרה בתגובה לכך כי היא פועלת להנגיש להורים לכיתה א' את המידע בדבר האפשרות לרשום אותם לחינוך רשמי וכן הודיעה כי הרישום למוכר שאינו רשמי ייעשה גם דרך העירייה השנה. ממשרד החינוך נמסר כי הוא "נמצא בתהליך הסדרת תשלומי הורים".
"מציאות חמורה ומדאיגה עבור ילדים רבים"
נושא נוסף שבחן המבקר הוא הפערים בשירותי הרווחה. ב-2016, כ-75% מתושבי מזרח ירושלים חיו מתחת לקו העוני, לעומת 29% מהיהודים בירושלים. המבקר מציין כי על אף שתקציבי הרווחה ושירותי הקהילה גדלו בשנים האחרונות, למזרח העיר מוקצים ככלל כרבע מהמשאבים של שירותי הרווחה בירושלים, אף שהאוכלוסייה מונה 38% מתושבי העיר ו-61% מתושבי העיר העניים.
כך גם ישנו מחסור בלשכות רווחה, בעוד במערב העיר יש 19 לשכות במזרח העיר ישנן שש בלבד המשרתות אוכלוסייה של כ-333 אלף איש, שכ-75% מהם עניים. כמו כן קיים גם מחסור בעובדים סוציאליים. כאשר גם לאחר תוספת משמעותית בתקנים, מוקצים למזרח העיר רק כ-27% ממשרות התקן של העובדים הסוציאליים, וזאת בשעה שמטופלי הרווחה במזרח ירושלים הם כ-39% מכלל מטופלי הרווחה בלשכות העיר. "במצב הנוכחי מצבת העובדים הסוציאליים במזרח ירושלים נמוכה ביחס לגודל האוכלוסייה, ואינה הולמת את המאפיינים והצרכים הייחודיים שלה העשויים לייצר צורך גדול אף יותר בשירותי רווחה", כותב המבקר.
כמו כן, התקציבים המופנים לטיפול בילדים בסיכון במזרח ירושלים קטנים ביחס לשיעורם. כך סיכויו של ילד ממזרח העיר לקבל טיפול בתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, קטנים פי שניים מסיכוייו של ילד דומה במערב העיר. לצד זה ישנו מחסור חריף במשפחות אומנה עבורם. בשנים 2016-2017 היו 1,020 ילדים ובני נוער ממזרח ירושלים, שהוחלט שיש להוציאם מביתם ולהעבירם למקום בפיקוח הרווחה, בשל סיכון לשלומם ולהתפתחותם מהמשך השהייה בביתם. אך בשל המחסור, רבים נותרים במקומות שאינם מתאימים לצורכיהם לעתים למשך תקופות ארוכות - בבתיהם, במסגרות חירום או בפנימיות.
משרד העבודה והרווחה מסר בתשובתו כי מכרז חדש מתפרסם בימים אלה ובו נפתחה אפשרות לקליטת ילדים מתחת לגיל שמונה, בדגש על האוכלוסייה הערבית. עוד הוסיף המשרד כי הוא עוסק כעת בפיתוח של מודלים חלופיים למשפחות אומנה במזרח ירושלים.
המצב קשה במיוחד בשכונות שנותרו מחוץ לגדר ההפרדה על אף שהן בשטחה המוניציפלי של ירושלים. לפי המבקר, העירייה אינה מצליחה לטפל כראוי בילדים בסיכון שם משום שהעובדים הסוציאליים יכולים להגיע רק בתיאום עם גורמים ביטחוניים. אך כדי להגן על ביטחונם הוציא אגף הרווחה בעירייה הנחיה, לפיה החל בינואר 2016 לא יצאו העובדים הסוציאליים לביצוע צווים שיפוטיים בשכונות חוץ-גדר, אף לא בליווי המשטרה, אלא יפעלו מרחוק.
במקרה שהדרכים העקיפות להוצאת הילד בסיכון אינן פועלות, אין מנגנון חלופי. כתוצאה מכך, ילדים לעתים נמצאים מספר חודשים במצב של סיכון ולעתים פגיעה, עד שמצליחים ברווחה להעבירם למסגרת חלופית. בין היתר, מתאר המבקר בן 11 שהתגורר באומנה והגיע לביקור אצל משפחתו במחנה הפליטים שועפאט, שם סבל מאלימות קשה. המשפחה סירבה להחזיר אותו לאומנה, והרשויות לא הצליחו לשחרר אותו. לבסוף הצליח הילד לברוח מבית המשפחה בעזרת האם האומנת שלו.
"מצבי סיכון וסכנה אלה שבהם נמצאים הילדים עלולים להימשך חודשים רבים. מדובר במציאות חמורה ומדאיגה עבור ילדים רבים, הזכאים לקבל הגנה במצבים אלה ככל ילד אחר בישראל, על אף המציאות הביטחונית השוררת בשכונות חוץ-גדר", כותב המבקר, ומציין כי הבעיה חמורה במיוחד בכפר עקב, שם הודתה המשטרה כי ייתכן שיש עיכובים באכיפה.
צה"ל השיב במאי כי הוא שם לעצמו ליעד לאפשר שם פעילות של הגורמים המוניציפליים ובכלל זה גורמי רווחה."משמעות הדבר היא שילד בכפר, עקב המצוי בסיכון מיידי, כגון ילד הסובל מאלימות פיזית או מינית בביתו, אף אם ידווח עליו לרשויות, אין ערובה שאלה יגיעו אליו ויטפלו בו בפרק זמן סביר".
"מטפלת בכל מקרה לגופו במקצועיות ובאופן שירותי. במסגרת הפעילות נדרשת המשטרה לסיוע צה"ל בהתאם לאחריותו", כך נמסר מהמשטרה. בעיריית ירושלים ומשרד העבודה והרווחה חזר הצורך להגן על ביטחונן של העובדים הסוציאליים ועל הקשיים הביטחוניים הייחודיים בשכונות מחוץ לגדר.
פער עצום בתחום התברואה, רק 7% מהתושבים הם אזרחים
גם בתחום התברואה קובע המבקר כי ישנו פער עצום בין מזרח ירושלים למערב. על אף שכ-38% מהתושבים גר שם, הוקצו 10% בלבד מעובדי התברואה באגף, 7% ממספר כלי האצירה, 6% ממספר המסלולים לפינוי אשפה ו-4% מנפח כלי האצירה לפסולת הכולל בעיר. המצב חמור במיוחד בשכונות שמעבר לגדר. "לאחר הזנחה מתמשכת בת עשרות שנים בשכונות אלו התקבלה החלטת ממשלה שאימצה תוכנית שאמורה להתמודד עם מפגעים סביבתיים בשכונות הערביות בירושלים במטרה להעלות את איכות החיים ולצמצם את פערי התברואה והשירות בין מזרח העיר למערבה, אך תוכנית זו התבססה על אומדנים חלקיים ולא מדויקים", כך כתב המבקר בדוח.
לצד זה בדק המבקר את סוגיית מעמד תושבי מזרח ירושלים ושירותי האוכלוסין. רק כ-7% מתושבי מזרח ירושלים הם אזרחים, ו-92% בעלי מעמד של תושב קבע. כלומר אינם רשאים להצביע לכנסת, לא מקבלים דרכון אלא תעודת מעבר, ועלולים לאבד את מעמדם. בדוח מותח המבקר ביקורת על כך שהמדינה לא גיבשה מדיניות ממשלתית בנוגע למעמדם של תושבי מזרח ירושלים, וכתוצאה מכך רוב הסוגיות מוכרעות בבתי משפט.
בעשור האחרון נרשם זינוק בבקשות התושבים לקבלת אזרחות, אך בלשכת רשות האוכלוסין במזרח ירושלים אין כמעט תורים והטיפול איטי במיוחד. כך נאלצים תושבים להמתין שנתיים וחצי עד להגשת הבקשה, וכן ישנן אלפי בקשות לקבלת מעמד שעדיין בטיפול, וזאת חרף תכנית שגיבשה הרשות. בשל העומס הרב על הלשכה, גם המזמינים תור לתיעוד ביומטרי במזרח העיר נאלצים להמתין כמעט חצי שנה, בעוד בלשכות הגדולות זמן ההמתנה הוא כחודש לכל היותר. כמו כן, מציין המבקר כי 20% מהעובדים בלשכה לא יודעים ערבית.
לפי המבקר, נעשו בשנים האחרונות פעולות לשיפור רמת השירות וחלה הטבה מסוימת, "אולם השירות שניתן לתושבי מזרח ירושלים עדיין נחות בהרבה מזה הניתן לאזרחים ביתר חלקי הארץ. לנוכח הענקת שירות במשך שנים ברמה שאינה משביעת רצון לתושבי מזרח ירושלים, לנוכח שימוש לא יעיל במשאבי כוח האדם המותאמים לאוכלוסייה שבחלקה הגדול, אינה דוברת עברית על בוריה ולנוכח היעדר פתרונות מספקים במשך שנים לעומס הרב בלשכה, עולה חשש כי רשות האוכלוסין לא פעלה די בנחרצות כדי להעניק שירות יעיל ותכליתי לתושבי מזרח ירושלים".
רשות האוכלוסין אמרה בתגובה לדוח המבקר כי זמני ההמתנה הארוכים להגשת בקשות נוצרה בשל גידול בכמות הבקשות המוגשות מדי שנה בעשור האחרון. עוד ציינה כי בחמש השנים האחרונות ביצעה מגוון רחב של פעולות לצמצום הגעת התושבים ללשכה ולשיפור השירות, ובהן פתיחת שלוחה למתן שירותים מהירים בעירייה ויצירת ממשקי עבודה ממוחשבים עם המוסד לביטוח לאומי והשב"כ. כמו כן, בימים אלה היא נערכת להגשת בקשות להתאזרחות ולאיחוד משפחות באופן מקוון. בקשר לצפיפות, נמסר כי בשל פתיחת תת לשכה במעבר קלנדיה אשתקד, חל שיפור בלשכה בוואדי ג'וז.
עיריית ירושלים מסרה כי "הדוח המדובר עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים, בדגש לניקיון העיר. עיריית ירושלים לומדת לעומק את הדוח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן. התייחסות לכל סעיף מופיעה במענה העירייה המופיע בגוף הדוח".
המטה לביטחון לאומי השיב למשרד מבקר המדינה בינואר 2019 כי טיפולו בסוגיות הנוגעות למעמדם האזרחי של תושבי מזרח ירושלים החל רק בשנתיים האחרונות, וכי הוא יבחן את ממצאי הביקורת ואת הצורך למעורבותו בסוגיה, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
במנהלת יחידת שטחים כבושים באגודה לזכויות האזרח טענו כי דוח המבקר מאשר את טענותיה. "למרות החובה של העירייה ושל משרדי הממשלה השונים לספק לתושבים הפלסטינים בעיר חינוך, שירותי רווחה, שירותים במשרד הפנים ותשתיות, תושבי ירושלים המזרחית סובלים ממדיניות רבת שנים של הזנחה מכוונת ומתמשכת", אמרה עו"ד עביר ג'ובראן-דכוור מהמנהלת. "על העירייה והרשויות האחרות להתייחס לדברי המבקר ולפעול לשיפור תנאי החיים הבסיסיים של התושבים שסופחו לירושלים. האגודה לזכויות האזרח תמשיך לפעול על מנת להבטיח הגנה וקידום הזכויות של תושבי ירושלים המזרחית".
תגובת משרד הרווחה
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "הקצאת תקני כא לעריית ירושלים נעשית עפי אמות מידה אחידות החלות על כל הרשויות המקומיות במדינה.עריית ירושלים מחליטה אלו תקנים שהתקבלו יוקצו למזרח ירושלים. במסגרת החלטות ממשלה לפני שנתיים הוקצו למזרח ירושלים 30 תקנים נוספים של עו"סים. בנוסף נפתחו במזרח ירושלים שתי לשכות רווחה חדשות. אחת בג'בל מוכבר והשנייה בשועפט. בתוכנית הלאומית לילדים בסיכון, משתתפים 32% ילדים ערבים ולא 16% כפי שצוין. כמו כן, הוחלט על הרחבת התוכנית לשכונת צור באהר, אך ועד השכונה החליט מסיבותיו להקפיא תכנית זו".
תגובת משרד החינוך
משרד החינוך נמסר בתגובה: "במהלך חמש השנים הבאות נשקיע במזרח העיר 450 מיליון שקלים. כבר השנה הוקצו כ-90 מיליון שקלים לטובת שורה של תכניות: חיזוק שליטת התלמידים בשפה העברית החל מהגן ועד לכיתות י"ב, פתיחה של 12 אולפנים בעברית לשם הכשרת המורים ו-64 קבוצות לימוד לתלמידים, חיזוק החינוך הטכנולוגי כדי לתת מענים לצרכים הרבים והמשתנים של התלמידים, פתיחת מגמות לימוד חדשות והצטיידות מעבדות ומחשבים".
כמו כן, הושקע התקציב בפתיחת חוגים אחר הצהריים, פתיחת תנועות נוער וארגוני נוער. לצד אלה, הושקעו כ-9 מיליון שקלים לשם מניעת נשירה. בעניין זה המספר המובא בדוח כולל התייחסות גם לתלמידים אשר לומדים במוסדות חינוך פרטיים. מכל מקום, באמצעות מגוון התכניות שהוצגו פה לצד תכנית מניעת הנשירה, המשרד חותר לצמצם את שיעור הנשירה הקיים. אשר לבינוי הכיתות, יצויין כי בנוסף, לתקציב הכולל בהיקף של 450 מיליון שקלים, שריין המשרד תקציב ייעודי נוסף לבינוי של 160 כיתות חדשות במזרח העיר".