פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התמודדות כושלת עם עבירות מין וליקויי סייבר | דוח המבקר

      המבקר יוסף שפירא מצא כשלים ומחדלים בהיקף נרחב של נושאים, בהם יחס מערכות לאנשים עם מוגבלויות, שמירת פרטיות ואבטחת מידע, טיפול המשטרה בעבירות רכוש וכן בעבירות מין בקטינים ובשיקום העבריינים. יו"ר הכנסת קיבל לידיו את הדוח: "מכיל חדשות לא מעודדות"

      התמודדות כושלת עם עבירות מין וליקויי סייבר | דוח המבקר
      צילום: חדשות 12, עריכה: תומר לוי

      מבקר המדינה יוסף שפירא הגיש היום (שני) בפעם האחרונה במסגרת כהונתו את הדוח השנתי לידי יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, ובו שורת מחדלים וכישלנות עליהם הצביע - הקשורים בעיקרם למערכות אכיפת החוק. בין השאר, הדוח כלל ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה ורשויות הרווחה בטיפול בעבירות מין המבוצעות בקטינים, וכן בשיקום העבריינים. כמו כן עסק המבקר ביחס מערכת החוק כולה לאנשים עם מוגבלות, לטיפול המשטרה בעבירות רכוש ואובדן ההרתעה בתחום, וכן בחקיקה המיושנת הנוגעת לאבטחת מידע, סייבר ופרטיות האזרח. אדלשטיין הודה לשפירא על שירותו בשנים האחרונות ואמר כי הדוח מכיל "חדשות לא מעודדות", כלשונו.

      מחסור בתקנים וסגירת תיקים: המחדלים בטיפול בעבירות מין בקטינים

      בצל העלייה בדיווחים על פגיעה מינית בקטינים, נמצאו בדוח המבקר שורת ליקויים חמורים בהתמודדות המדינה בתופעה: סחבת בהגשת כתבי אישום, כשלים בשיקום העבריינים והיעדר פיקוח עליהם אחרי שחרורם. בנוסף, הרשויות מערימות קשיים על פדופילים בקבלת תרופה להפחתת הדחף המיני

      בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר הדיווחים על פגיעה מינית בקטינים, שעלולים לסבול כתוצאה מכך מפגיעות נפשיות שילוו אותם כל חייהם. למרות זאת, דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום מצא ליקויים חמורים בטיפול המדינה בכל היבט של התופעה: הן בטיפול בנפגעים, הן בטיפול בפוגעים והן בפיקוח עליהם ובאכיפה. על פי הדוח, מספר התיקים שנפתחו בשנת 2017 בגין פגיעות מיניות של בגירים בקטינים היה 1,435 - פי שמונה לעומת שנת 2010, אז נפתחו 175 תיקים. מספר הקורבנות הקטינים בשנים 2010 עד 2018 היה כ-9,900, כמחציתם בני 12 ומטה. בשל כך הוחלט במשרד המבקר לבחון את התמודדות המדינה עם התופעה בבדיקת רוחב - שנפרשת על פני כמה רשויות ומשרדי ממשלה.

      באשר לטיפול בקטינים נפגעי עבירות מין, הקדיש המבקר חלק נרחב מהדוח לשמונה מרכזי סיוע והגנה שהוקמו כתוצאה מהחלטת ממשלה משנת 2011. אחד מבעלי התפקידים המשמעותיים במרכז אמור להיות חוקר לילדים עד גיל 14, שהוא עובד סוציאלי שהוכשר לכך וכפוף למשרד הרווחה. למרות זאת, נכון ליולי 2018, רק בשלושה מהמרכזים היה תקן קבוע לחוקר כזה, בעוד חמשת האחרים נאלצו להיעזר בחוקרים מחוזיים.

      אקדחים, אזיקים וניידת משטרה (ניר לנדאו, מערכת וואלה!)
      מספר התיקים שנפתחו ב-2017 - פי שמונה משנת 2010 (צילום: ניר לנדאו)

      המשטרה מסרה בתשובתה למבקר כי אי הצבת של חוקרי ילדים קבועים בכל מרכזי ההגנה "פגעה בקטינים וחטאה למטרה שלשמה הוקמו המרכזים". עוד הוסיפה המשטרה כי "ביצוע החקירות במרכזי ההגנה מאפשר פעילות אפקטיבית יותר להשגת ראיות שיאפשרו הגשת כתב אישום במקרים המתאימים". עוד נכתב בפרק זה בדוח כי "ממסמכים מקצועיים של גורמים בכירים במשרד הרווחה, במשטרה ובפרקליטות, עולה כי מרכזים שלא היו בהם חוקרי ילדים קבועים התקשו בטיפול מותאם לילדים. חקירות נדרשות התעכבו עד להגעת חוקרי ילדים למרכזים, וחוקרי הילדים לא נכחו בכל ישיבות הצוות שנדונו בהן המקרים שהובאו לטיפול. באותם מרכזים שררו מתחים בין בעלי התפקידים, והתגלעו מחלוקות שהתאפיינו בחוסר אמון, בחשדנות ובהאשמות הדדיות. אווירת העבודה במרכזים אלה הייתה קשה, לחוצה ובלתי עניינית ולוותה בחוסר הערכה וכבוד, והשפעות היחסים הללו היו קשות וחמורות על השירות שניתן לילדים, על תפקוד המרכזים ועל יכולתם לספק טיפול מיטבי לנפגעים".

      על פי החוק, עובד סוציאלי שנחשף לפגיעה מינית בקטין חייב לדווח על כך למשטרה. עם זאת, במקרים בהם טובת הקטין מחייבת שלא לפנות למשטרה - למשל, אם הפנייה יכולה לסכן את חייו של הקטין או של בן משפחה אחר - יכול העובד הסוציאלי לפנות לוועדת פטור מיוחדת, שבה יושבים פרקליט המחוז הרלוונטי (יו"ר הוועדה), קצין משטרה ועובד סוציאלי. הוועדה, שדיוניה חסויים ומתנהלים בדלתיים סגורות, יכולה לפטור אותו מחובת הדיווח.

      בדוח נמצא כי עד לשנה שעברה פעלה כל אחת משבע ועדות הפטור המחוזיות בנפרד, והפרוטוקולים שלה והחלטותיה נשמרו אצלה. "דרך פעולה זאת לא אפשרה העברת מידע ונתונים בין הוועדות ולא היה אפשר לאתר קטינים שהעתיקו את מקום מגוריהם ונפגעו יותר מפעם אחת, במקומות שונים, או פוגעים שפגעו יותר מפעם אחת במחוזות שונים", נכתב. עוד נמצא כי למרות שמאז תחילת השנה שעברה הוועדות משתמשות במערכת ממוחשבת אחידה, לא הוזן בה מידע משנים קודמות.

      תחנת משטרה (ראובן קסטרו)
      ליקויים חמורים בטיפול המדינה בכל היבט של פגיעות מיניות בקטינים. תחנת משטרה (צילום: ראובן קסטרו)

      מלבד הטיפול בקורבנות, אנשיו של המבקר בדקו גם את הטיפול בתוקפים. נמצא כי 70% מהתיקים שנפתחים בגין עבירות מין של בגירים בקטינים נסגרים מחוסר ראיות. מדובר בשיעור נמוך יותר לעומת כלל עבירות המין (83%), וכן בהשוואה לכלל העבירות (80%). עוד נמצא כי מתוך התיקים שהוגשו בהם כתבי אישום, ב-77% מהמקרים הוא הוגש בתוך שלושה חודשים מיום שהתיק הועבר לפרקליטות, ובכ-90% מהמקרים הוגש כתב האישום בתוך שנה. עם זאת, ב-21 תיקים הוגש כתב האישום רק לאחר יותר משנתיים, ובחמישה מהם הוגש כתב אישום יותר מארבע שנים לאחר שהתיק נפתח בפרקליטות.

      באשר לטיפול בעברייני מין בבתי הסוהר, נמצא כי מתוך 1,400 עברייני המין שהיו כלואים במהלך שנת 2017, כ-60% לא שולבו בשום תוכנית טיפולית. כללי שב"ס קובעים כי בתוכניות ישולבו רק אסירים בעלי יתרת מאסר של שנתיים לפחות, שמראים מוטיבציה לטיפול, ובהתאם להארכת מסוכנותן. בפועל, מצא המבקר, תנאים אלה מהווים חסם לשילוב עברייני מין בתהליך הטיפול בבית הסוהר, שהוא "החוליה הראשונה ברצף השיקום של העבריין המורשע". בנוסף נמצא כי רובם של עברייני המין אינם עוברים הערכת מסוכנות על ידי שב"ס לפני שחרורם.

      הליקויים נמשכים גם לאחר מחוץ לחומות הכלא. יחידת "צור" של השב"ס היא זו שאחראית לפקח, שבהתאם לצווי בית המשפט, על עברייני מין משוחררים. צווי הפיקוח יכולים לכלול איסור לשהות מחוץ לבית בשעות מסוימות, איסור התרועעות עם קטינים, איסור מפגש עם עברייני מין אחרים, ועוד.

      זווית נוספת שנבדקה היא השיקום בקהילה של עברייני מין, שבאחריות משרד הרווחה. נמצא כי בשנים 2017-2016 מסגרות השיקום לא פעלו בתפוסה מלאה. זאת ועוד, המבקר מצא כי הרשויות השונות הערימו קשיים על פדופילים שביקשו לקבל טיפול תרופתי להפחתת הדחף המיני. "עולה כי גם שבע שנים אחרי כניסתו של החוק לתוקף עדיין קיימים במערכת הבריאות כשלים במתן התרופה", נכתב. "אף שהתרופה נמצאת בסל הבריאות ומשרד הבריאות פרסם חוזר מנכ"ל ופירט את תהליך מתן הטיפול התרופתי ואף קיים יום עיון בנושא, עדיין פסיכיאטרים נרתעים מטיפול בעברייני המין וכן קיים חוסר מודעות לתהליכים ולאישורים הנדרשים. הדבר מקשה על עברייני מין המעוניינים בטיפול תרופתי למצוא מענה במסגרת קופות החולים".

      ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה חוקרת עבירות מין באופן סדור ומוקפד על ידי חוקרים מיומנים, תוך הכרה בכלל ההיבטים הרגשיים, המורכבות והצורך בשמירה על הפרטיות וכבודם של נפגעי העבירה, זאת לצד החתירה הבלתי מתפשרת לחקר האמת - שהיא תכליתה של כל חקירה משטרתית. עמדתנו היא כי ביצוע חקירות במרכזי הגנה שהמשטרה שותפה להובלתם, מאפשר פעילות אפקטיבית יותר הן לטובת הנפגעים הקטינים והן להשגת ראיות. לשמחתנו, זה מכבר הוצבו מחדש חוקרי הילדים הקבועים של משרד הרווחה למרכזים והדבר איפשר גם לחזור ולהפנות לשם את החקירות כפי שאכן נעשה מאז. משטרת ישראל תמשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותה מכוח החוק עם כל הגופים העוסקים במלאכה, על מנת לטפל ביסודיות ובמקצועיות בכל תלונה על עבירת מין שבוצעה כלפי קטינים, הכול ברגישות המתבקשת תוך שמירה והקפדה מלאה על זכויותיהם ובירור האמת".

      מעצרים לא תקינים ואשפוז בניגוד להמלצות: יחס מערכת החוק לבעלי מוגבלויות

      מבקר המדינה מצא כי המשטרה, שב"ס ובתי המשפט עדיין לא מונגשים לבעלי מוגבלויות, כפי שבא לידי ביטוי בשורת מקרים - מחשודים שנעצרו ללא ההתאמות שלהם הם זכאים ועד לנאשמים שנשלחו לבידוד בכלא בגלל היעדר מסגרות מתאימות. "על השרים לוודא שכל הגופים ממלאים את חובתם"

      "אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי" - זהו עקרון יסוד שקבעה הכנסת לפני עשור וחצי בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אלא שדוח מבקר המדינה שבדק את הנגשת השירותים המשפטיים בישראל מצא כי דווקא במערכת החוק והמשפט, בעלי המוגבלויות רחוקים מלהיות שווי זכויות. "דוח זה מצביע על כמה זירות משמעותיות בתחום המשפט בהן התאמת הנגישות של השירות עדיין בתחילתה, מן החקירה הפלילית במשטרה, דרך הליכי הדיון בבית המשפט (בהליכים האזרחיים והפליליים) ועד ריצוי העונש בהליך הפלילי", כתב המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא.

      החוק מגדיר בעל מוגבלות כ"אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית, קבועה או זמנית, אשר תפקודו מוגבל בעטיה באופן מהותי באחד (או יותר) מתחומי החיים העיקריים". בשנת 2015 היו בישראל כ-1.4 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהיוו כ-17% מן האוכלוסייה הכללית.

      לגבי המשטרה, תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובעות כי לפני כארבע שנים היה עליה להשלים את ההתאמות הנדרשות כדי להנגיש את השירות שהיא מספקת לבעלי מוגבלויות. למרות זאת, נמצא שרק ביוני 2018 החלה המשטרה בבדיקה ראשונית שמטרתה לזהות מהן ההתאמות הנדרשות. יתרה מכך, בסקר הנגישות שביצעה המשטרה נכללים רק רבע מהפרמטרים שיש לבדוק על פי התקנות, ולכן לפי המבקר לא ניתן להסתמך עליו.

      אילוסטרציה (ShutterStock , שאטרסטוק)
      "חוסנה של חברה נבנה גם על יכולתה להכיל את כל גוני האוכלוסייה". בעל מוגבלות (צילום: Shutterstock)

      המצב לא הרבה יותר טוב בשאר הגופים שאחראים על ההליך המשפטי. במשרד המשפטים אמנם ביצעו עוד ב-2014 את הבדיקה הראשונית. אולם, רק באוגוסט 2018, ארבע שנים לאחר המועד הקבוע בתקנות, אישר משרד המשפטים את הנוהל שהגדיר את אופן מתן שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות ומאגד את ההנחיות השונות בנושא.

      המבקר מצא כי במשרד המשפטים "לא בחנו את הנהלים, הנהגים והליכי העבודה למתן שירות לציבור", ולכן אין איך לדעת אם המשרד ביצע את כל התאמות הנגישות שדרושות במסגרת הנוהל שניסח בעצמו. גם הנהלת בתי המשפט לא ביצעה את הבדיקות הנדרשות, ובשב"ס החלו רק באוגוסט האחרון בהיערכות ראשונית להתאמות הנגישות במתקניו. עד היום נעשו התאמות נגישות לאסירים עם מוגבלות רק באופן פרטני ובמקרים ספורים.

      אי ביצוע התאמות הנגישות מתבטא בשטח. כך, אנשי המבקר מצאו מקרים שבהם השוטרים לא זיהו כי החשוד או נפגע העבירה הוא בעל מוגבלות, ולכן חקירתם או גביית עדותם לא הותאמה להם, בניגוד לדרישות החוק. בין היתר מוזכר מקרה בו חשודה שנעצרה באירוע שהתרחש בהוסטל לאנשים עם מוגבלות שכלית, זוהתה כאישה עם מוגבלות נפשית. כמו כן, אף שהאירוע התרחש בתוך הוסטל, חקירת הדיירים במקום נעשתה ללא התאמה ולא בידי חוקר מיוחד.

      משטרה, דצמבר 2011 (עומר מירון)
      נמצאו מקרים שבהם נפגעי העבירה לא זוהו כבעלי מוגבלות. שוטרים (צילום: עומר מירון)

      באשר להנהלת בתי המשפט, עד מועד סיום הביקורת טרם נערכה כל הדרכה לשופטים בנושא, בניגוד לנדרש בתקנות. המבקר ציין אמנם כי נערכו הרצאות בנושא, אך לא בצורה שיטתית ומסודרת וכיוזמה מקומית של בתי משפט ספציפיים. רק בנובמבר האחרון החלה הכשרה של 44 שופטים, שמהווים כ-5% מכלל השופטים והרשמים. התגלה כי ביותר מ-95% מהמקרים שבהם ממונה אפוטרופוס לאדם, עמדתו של האדם אינה נשמעת כלל בהליך. זאת, אף שהחוק קובע כי "לפני מינוי אפוטרופוס לאדם, ישמע בית המשפט את דעת האדם אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו".

      ליקויים נוספים קשורים לענישה וטיפול בבעלי מוגבלות. על פי הדוח, לא פעם מאובחנים מבצעי עבירה עם ריבוי מוגבלויות, כגון שכלית ונפשית או נפשית והתמכרות, ולעיתים הגדרת המוגבלות שלהם עמומה. במקרים כאלה, לשם החלטה על הגורם המטפל, בית המשפט מפנה את האדם גם לוועדת האבחון של משרד הרווחה וגם לפסיכיאטר של משרד הבריאות. אלא שלא פעם מנפקים שני הגופים המומחים המלצות סותרות.

      מאז 2008 הצביעו משרד הרווחה וגורמים שונים במשרד המשפטים על כך שאין מספיק מסגרות טיפוליות תומכות לאנשים עם מוגבלות שכלית שביצעו עבירה. כך נוצר מצב בו לבית המשפט יש שתי אפשרויות - שליחת הנאשם למקום לא מתאים במעון נעול, או מקום לא מתאים בכלא בבידוד כמעט מוחלט. על פי המבקר נמצאו מקרים בהם לא הייתה מסגרת מתאימה לאנשים עם מוגבלות ובלית ברירה הם הוחזקו במעון נעול לתקופות ארוכות.

      בית כלא כרמל בעתלית, אסירים נפגשים עם משפחות, יוני 2016 (יותם רונן)
      התאמות נגישות לאסירים - רק במקרים ספורים. אסיר בכלא (צילום: יותם רונן)

      ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: המשטרה פועלת ליישום הלקחים העולים בדוח, חלק ניכר מהם יושמו עוד בטרם פרסומו. במשטרת ישראל קיים נוהל "חקירת אנשים עם מוגבלות" המתווה את דרכי הטיפול המשטרתי בעת חקירת אדם עם מוגבלות, ויישומו מתבצע ע"י חוקרי המשטרה תוך הקפדה על זכויותיהם וכבודם. משטרת ישראל נמצאת בקשר רצוף עם גורמי הרווחה לשם טיוב וייעול הטיפול בתיקים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות. מדי שנה מוכשרים עשרות חוקרים בהשתלמות ייחודית בנושא חקירת אנשים עם מוגבלויות, בין אם כחשודים ובין אם כנפגעי עבירה ועדים, אודות המאפיינים של המוגבלויות השונות ובאשר להתאמות הנדרשות בהליך הפלילי. בנוסף, במסגרת הליך של הכשרות שוטרים, מתקיימת הכשרה ייעודית לחקירת אנשים עם מוגבלויות ובמסגרתה יש התייחסות למוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית בהתאם לחוק.

      בנושא התאמת נגישות בפעולות חקירה ובכלל, מתקיים הליך פיקוח ובקרה על ידי מדור נפגעי עבירה ולאחרונה אף מונתה קצינת חקירות לאנשים עם מוגבלות, זאת לביצוע מוגבר של בקרות בהקשר זה ותיעודן. בנוסף מבוצעות כל העת מגוון פעולות ותהליכים ארגוניים המתבצעים על ידי ממונה הנגישות של המשטרה, זאת לצד רכישה ושימוש באמצעי עזר שונים, בהם: ערכות שמע, מאחזי יד, דלפקים מונמכים ונגישונים. משטרת ישראל תמשיך לפעול בהתאם לחוק במטרה להנגיש את שירותי המשטרה ולהבטיח את כל זכויותיהם של נחקרים בעלי מוגבלויות מכל סוג שהן.

      רוב מוחלט של תיקי עבירות הרכוש נסגרים: "המשטרה אינה משיגה הרתעה"

      מבקר המדינה מתח ביקורת קשה על הליקויים בשיטות העבודה של המשטרה בהתמודדותה עם עבירות הרכוש, שמביאות לנזק של ארבעה מיליארד שקלים למשק מדי שנה. מהדוח עולה כי נרשמת ירידה בנתוני הפשיעות - רק משום שאזרחים מפסיקים לדווח עליהן. "לא מצליחים לבסס ראיות"

      מבקר המדינה מתח ביקורת קשה על תפקוד המשטרה בהתמודדותה עם עבירות הרכוש. על פי המבקר, בין 330 ל-341 אלף תיקי חקירה נפתחו על ידי משטרה בכל שנה בין 2015 עד 2017, שעסקו בעבירות רכוש. נזק עבירות הרכוש למשק הישראלי נאמד על ידי המשרד לביטחון פנים בארבעה מיליארד שקלים מדי שנה. המבקר קבע כי "מרבית תיקי החקירה של עבירות הרכוש נסגרים בעילת עבריין לא נודע בתוך שבוע ימים, כששליש מהם נסגרים בתוך יומיים בלבד".

      על פי הדוח, הירידה בנתוני פשיעת הרכוש מגיעה בין היתר בגלל היעדר פניות מצד אזרחים שבוחרים שלא לדווח למשטרה על העבירות. "מיגור הפשע מושג בין היתר על ידי חיזוק ההרתעה והגדלת הסיכוי של העבריין להיתפס", נכתב. "מהנתונים עולה כי הרוב המוחלט נסגר במרבית החקירות של עבירות הרכוש המשטרה אינה מצליחה לבסס ראיות שיביאו להגשת כתב אישום. מכאן, שהמשטרה אינה משיגה הרתעה שתביא לצמצום המקרים. מרבית נפגעי עבירה כלל אינם מדווחים למשטרה על ביצוע עבירות רכוש ורבים ממי שדיווח אינם מרוצים מהטיפול של המשטרה".

      ניידת משטרה ליד התחנה המרכזית החדשה, ינואר 2014 (ניב אהרונסון)
      "מיגור הפשע מושג על ידי חיזוק ההרתעה והגדלת סיכוי העבריין להיתפס". ניידת משטרה (צילום: ניב אהרונסון)

      עוד קבע המבקר כי ב-28% מהמקרים שבהם הוזעקה המשטרה לטיפול בעבירות הרכוש, איחרו שוטרי הסיור להגיע לזירה. הוא הוסיף כי בדיקת 142 תיקי עבירות רכוש בתחנות המשטרה הגדולות - לב תל אביב, איילון, ראשון לציון, חיפה, ובאר שבע - מעלה ליקויים בטיפול יחידות החקירה. כך, למשל, לא מוצו מערכי מודיעין בגניבות כרטיסי אשראי, לא בוצעה בדיקה אם נעשה שימוש בכרטיסים ובגניבות טלפונים ניידים ולא היה ניסיון לאתר את המכשיר הגנוב דיגיטלית. בעקבות זאת, המבקר דרש מהמשטרה לבצע פעילות ולשנות את שיטות העבודה שלה בכל הנוגע לטיפול בתיקי רכוש.

      מידע רפואי רגיש ופרטים אישיים של ילדים בסכנה: מחדלי אבטחת המידע

      דוח מבקר המדינה שבחן את ההגנה על מידע שנאסף על אזרחים מצא שהחקיקה בנושא מיושנת ואינה מתאימה להתמודדות עם האתגרים העכשוויים בנושא שמירה על הפרטיות במאגרי מידע. רובו של פרק שבו עסק המבקר בנושא הגנת הסייבר בגופים המנהלים "מערכות מחשב חיוניות" - נותר חסוי

      דוח מבקר המדינה בחן גם את סוגית אבטחה המידע בישראל מצא שהחקיקה בנושא מיושנת, האכיפה לוקה בחסר וגופים שונים שאמורים לטפל בנושא נאבקים אלה באלה. במשרד המשפטים הבינו עוד בעשור הקודם כי החקיקה הנוכחית אינה מתאימה להתמודדות עם האתגרים העכשוויים בנושא שמירה על הפרטיות במאגרי מידע. בשנת 2007 הגיש צוות של המשרד את מסקנותיו ובהם המלצות לתיקונים שונים בחוק. אולם כיום, 12 שנה לאחר מכן, רוב ההמלצות עדיין לא יושמו. למעשה, לא מעט יוזמות בתחום זה זכו לגורל דומה - ונתקעו בצינורות החקיקה.

      כך למשל, בנובמבר 2011 פורסמה הצעת חוק שתעניק לרשם מאגרי המידע כלי אכיפה אפקטיביים יותר מאשר הקנסות הזניחים שהתיר לו החוק להטיל. ההצעה עברה בקריאה ראשונה אך לא קודמה יותר. ב-2017 שוב עלתה יוזמה לחזק את סמכויות הרשם, אלא שהפעם התגלעו מחלוקות בין משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות לבין מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. אף שהגופים הצליחו כביכול להגיע לפשרה שהביאה את ועדת השרים לחקיקה לאשר את הצעת החוק, המבקר מצא כי המחלוקות בין הגופים השונים מנעו את קידומה מעבר לקריאה ראשונה.

      מתקפת סייבר של האקרים, אילוסטרציה (רויטרס)
      רובו של הפרק העוסק בהגנת הסייבר נותר חסוי (צילום אילוסטרציה: רויטרס)

      אחד הפרקים בדוח מוקדש לשמירה על פרטיותם של ילדים. בניגוד למצב במקומות שונים בעולם, בישראל כיום אין התייחסות ספציפית לילדים בחוקים שרלוונטיים להגנת הפרטיות. במשרד החינוך קיימות הוראות שונות בנושא, למשל בנוגע להעברת מידע אישי של ילדים בין מסגרות חינוכיות שונות, אולם ההוראות מפוזרות בחוזרי מנכ"ל ישנים והן אינן אחידות - ולעתים אף סותרות.

      דוגמה נוספת שהדוח מתאר היא הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) שהוקמה במשרד החינוך בשנת 2006 כדי לספק למערכת החינוך תובנות מבוססות מחקר לשם קידום יעדיה המרכזיים - כמו צמצום פערים, קידום אקלים בית-ספרי מיטבי וצמצום האלימות. עד היום טרם נחקק חוק שמסדיר את תפקידיה וסמכויותיה של הרשות.

      בתחום הפרטיות השיבו אנשי ראמ"ה למבקר כי המידע היחיד במאגרי המידע שלהם שאינו אנונימי נוגע למבחני המיצ"ב. אלא שהמבקר מציין כי בפועל מבחני המיצ"ב חושפים מידע אישי רגיש ביותר על תלמידים, לרבות שם, מספר זהות, כיתה, האם התלמיד עולה חדש, היישוב בו הוא מתגורר, מגדרו, מגזרו וציוניו. מידע זה אף משוקלל עם המדד הסוציו-אקונומי של כל תלמיד. זאת ועוד, ראמ"ה אוספת גם מידע נתונים אישיים על עובדי ההוראה בבית הספר.

      במשרד החינוך השיבו כי ראמ"ה פועלת "על פי עקרונותיה של הצעת החוק" להסדרת פעולתה. מדובר בהצעת חוק משנת 2010 אשר לא קודמה, והמבקר העיר למשרד החינוך כי אין בכך די. "כל עוד לא הושלם הליך החקיקה ולא הוכרעה בחקיקה סוגיית חיסיון המידע שאוספת ראמ"ה, נשקפת סכנה לזכות הפרטיות של תלמידים ובני משפחותיהם באיסוף המידע, שמירתו והשימוש שנעשה בו", כתב.

      מטה משרד החינוך בירושלים (צילום מסך , Google Maps)
      המבקר מתח ביקורת על פעילות הרשות הארצית למדידה והערכה. מטה משרד החינוך בירושלים (צילום: Google Maps)

      נושא נוסף שנבדק על ידי אנשי המבקר הוא הסודיות של מידע רפואי. מתברר שלפני ארבע שנים נקבע בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות כי עמידה בתקן של ניהול אבטחת מידע תהיה תנאי לקבלה ולחידוש רישיון של מוסד רפואי - אלא שהנוהל לחוד והמציאות לחוד: מתוך כ-1,500 מוסדות רפואיים שזקוקים לרישיון, כ-150 בלבד קיבלו הסמכה לתקן, אשר מרביתם בתי חולים וקופות חולים. שאר המוסדות - בהם בתי חולים גריאטריים, מרכזים למשתמשים בסמים, מרפאות כירורגיות ומרפאות שיניים - לא קיבלו הסמכה לתקן, ומשרד הבריאות אינו אוכף עליהם חובה זאת

      "פערים בהגנת הסייבר של גופים ממשלתיים"

      בנפרד מנושא הגנת הפרטיות, בדק המבקר את היערכותם של גופים חיוניים למשק למתקפות סייבר. בין היתר נבדקו משרדי ממשלה, יחידות סמך וגופים אחרים המנהלים מה שהוגדר "מערכות מחשב חיוניות". הכוונה היא לגופים שקשורים למערכות תשתית כמו חשמל, מים, תחבורה ועוד. כן נבדקו מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה והשב"כ.

      ועדת המשנה לביקורת המדינה של הכנסת החליטה להשאיר את רובו של הפרק חסוי, וגם החלקים שכן פורסמו מקשים לקבל תמונה שלמה של התחום. כך למשל, נמצא בדוח כי גוף מסוים שמנהל מערכת מחשב חיונית לא הטמיע רכיב מסוים להגנת סייבר. בדוח שפורסם לציבור לא פורסם מהו אותו גוף ומהו אותו רכיב - ולכן לא ניתן לעמוד על חומרת הדברים.

      "למרות מאמצים שנעשו בשנים האחרונות לקידום הנושא, עדיין קיימים פערים בהגנת הסייבר של גופים מסוימים של הממשלה ואף של המשק", סיכם המבקר פרק זה. "ממצאי הדוח מעידים כי דווקא משרדי הממשלה ויחידות הסמך, אשר נדרשו לתת דוגמה לציבור ולמשק, אינם מיישמים כראוי את החלטות הממשלה ואת הנחיות היחידה שהוקמה בנושא בתחום הגנת הסייבר".

      יוסף שפירא במהלך ועידת משפט 29.8.17 (מערכת וואלה! NEWS , מגד גוזני)
      מבקר המדינה יוסף שפירא (צילום: מגד גוזני)

      ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "סוגיית אבטחת המידע מעסיקה את משרד החינוך מדי יום ביומו ולכן הוא נוקט בשורה של פעולות כדי להבטיח עקרון חשוב זה. בין הפעולות: בדיקת חדירות מיוזמתו למערכות ולאתרים כדי להציף פרצות אבטחה. הממצאים הקריטיים תוקנו והיתר מלווים בתכנית עבודה. כמו כן מתבצעות פעילויות רבות להעלאת המודעות לנושאי אבטחת מידע והגנה בסייבר החל מפעילויות בשבוע הגלישה הבטוחה, הרצאות להורים ולתלמידים באקדמיה ברשת וסרטוני הסברה שמופצים.

      "נוסף על אלו, בימים אלה מקודמות מספר יוזמות למערכי שיעור בבתי ספר בשיתוף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי. בנוסף לפעילויות להעלאת המודעות לנושאי אבטחת מידע ופרטיות, אנו מבצעים עבודת בקרה שיטתית אל מול בתי הספר כדי לוודא שנושא אבטחת המידע מטופל בצורה טובה. בשנתיים האחרונות מעל 50% מבתי הספר במדינת ישראל נבדקו בנושאי אבטחת מידע וקיבלו משוב לצורך תיקון ליקויים אם נמצאו. כמו כן מתווספים פיתוחים חדשים ובכללם מערכת הגרסה החדשה של מערכת המנב"ס שהוכנסו לשימוש בחודשים האחרונים שיפרו באופן משמעותי את השמירה על הפרטיות ואבטחת המידע". עוד ציינו במשרד החינוך כי גיבשו "שני חוזרי מנכ"ל העוסקים בפרטיות בבתי ספר, ניהול דיגיטלי של נתוני תלמידים בבתי ספר קיימים כטיוטות ומיועדים להתפרסם במהלך החודשים הקרובים.

      "אשר לטענה על העברת מידע רגיש אודות תלמידים, יצויין כי ישנם נהלים ברורים לטיפול והעברת במידע בין מוסדות: סוגי המידע שניתן להעביר, למי מותר להעביר, המנגנון לאישור העברה וכד'. אופן ההעברה הוא מאובטח (כספות). עובר רק מידע שאושר להעברה. בנוגע לספקים טכנולוגיים למוסדות חינוך: מבוצעות בדיקות אבטחת מידע מחמירות לגופים אלו אחת לשנה. גוף אשר לא עומד בתקן אבטחת המידע של המשרד ובבדיקות אבטחת המידע לא מקבל מידע מבתי הספר.
      בהתייחס לבקרה בנושא מצלמות אבטחה, משרד החינוך ערך השנה (2019) בקרה ב- 350 בתי ספר יסודיים וב- 68 בתי ספר על יסודיים במסגרתה נבדקו שורה של תחומים המוזכרים בתוך חוזר המנכ"ל. בכוונת המשרד, להמשיך ולעקוב אחר נושא זה".