פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "קשרים מושחתים": עתירה לבג"ץ - לפסול את נתניהו כמרכיב הממשלה

      עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות דרשו צו על תנאי נגד נתניהו, מנדלבליט, הכנסת וסיעת הליכוד. העותרים דרשו נימוקים לסירוב למנוע את הטלת הממשלה על נתניהו, זאת בעקבות כתב האישום נגדו בכפוף לשמוע

      "קשרים מושחתים": עתירה לבג"ץ - לפסול את נתניהו כמרכיב הממשלה
      צילום: רוני כנפו, עריכה: ניב מעוז

      לבית המשפט העליון, בשבתו כבית-הדין הגבוה לצדק, הוגשה הבוקר (ראשון) עתירה שמספרה 2848\19, נגד החלטת הנשיא ראובן ריבלין להטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה. העותרים, עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות, מבקשים מבג"ץ להוציא צו על תנאי נגד נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה, הכנסת וסיעת הליכוד לכנסת ה-21.

      הצו המבוקש יורה למשיבים לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הנשיא, מדוע בג"ץ לא יצהיר כי הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו "אינה חוקתית ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל" ומדוע לא יצטווה נתניהו שלא לקבל על עצמו את התפקיד. העותרים מבקשים מבג"ץ לתת צו ביניים ולקבוע דיון דחוף בעתירה.

      ב-157 עמודי העתירה, על נספחיה, מציינים העותרים כי לנתניהו נמסר "כתב חשדות חמור" בגין עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים. כתב החשדות מייחס לנתניהו "קשרים מושחתים עם בעלי הון, לאורך שנים רבות ובמגוון דרכים, בגין מעשים שביצע בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל, בקשר עם תפקידיו המיניסטריאליים ותוך ניצול מעמדו וסמכויותיו". עו"ד בן מאיר ונציג התנועה לטוהר המידות, עו"ד יובל יועז, מדגישים כי אינם מבקשים להפסיק את כהונת נתניהו כראש ממשלת המעבר, אלא למנוע, "מחמת חוסר סבירות קיצוני, להטיל על נתניהו כחבר הכנסת ה-21" את הרכבת הממשלה הבאה.

      לקריאה נוספת:
      מתחילים עם המוקש המרכזי: המו"מ להרכבת הקואליציה נפתח
      עכשיו זה רשמי: ריבלין הטיל על בנימין נתניהו את הרכבת הממשלה
      נתניהו בנאום ניצחון: "לא מפחד מאיומים ולא נרתע מהתקשורת"

      נשיא המדינה,ראובן (רובי) ריבלן וראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך הכרזתו של הנשיא על הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו 17 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו בעת העברת כתב המינוי להרכבת הממשלה, בשבוע שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

      לפנייה בנוסח דומה של עו"ד בן מאיר לנשיא וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בשבוע שעבר, לא נמסרה כל תגובה.

      לנתניהו עומדת חזקת החפות, מזכירים העותרים, אך בג"ץ קבע לפני רבע מאה (בהלכת סגן השר רפאל פנחסי) כי "חזקת החפות אינה מונעת הפסקת כהונתו של נושא משרה שלטונית" - הרשעה בפלילים מחייבת הוכחת אשמה מעבר לספק סביר, אך בעניינם של שרים, סגניהם וראשי ערים נקבע שחשוד או נאשם אינו רשאי להתמנות למשרה שלטונית בכירה הנמצאת בזיקה ישירה לחשדות נגדו".

      אסתר חיות בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) (אתר רשמי , חן גלילי)
      הגישה אינה מאזנת בין הזכות להיבחר לשלטון החוק וטוהר המידות. חיות (צילום: חן גלילי)

      בהתמודדם עם טענות המושמעות בזירה הציבורית, כאילו היענות לעתירה תהיה התערבות של בית המשפט ב"רצון הבוחר", מציינים העותרים כי הבחירות בישראל הן בין רשימות מועמדים לכנסת - ולא אישיות לראשות הממשלה - וכי עוד בהלכת פנחסי נקבע כי "דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו".

      נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בשבתה כשופטת באחד התיקים שעליהם מסתמכים העותרים כתקדים, התנגדה ל"תפיסה הגורסת כי כל עוד מודע הציבור להתנהלות המושחתת המיוחסת לנבחריו בכתב אישום התלוי ועומד נגדם, יש לכבד את בחירתם ולהימנע מהתערבות בה, הן לפני הבחירות והן לאחריהן". גישה זו, כתבה השופטת חיות, אינה מאזנת כראוי בין הזכות להיבחר לבין עקרונות חשובים אחרים ובראשם שלטון החוק וטוהר המידות של רשויות השלטון.

      לדעת העותרים, אף שבמקרה נתניהו מדובר עדיין בכתב חשדות שעדיין לא הבשיל לכדי החלטה על הגשת כתב אישום, הממתינה לשימוע שמועדו נקבע לחודש יולי, "מונחת לפתחו של בית המשפט הכרעה חוקתית, שיש בה כדי להשפיע על אופייה החוקתי של המדינה". העותרים מזכירים כי נשיא המדינה עצמו אמנם חסין מביקורת שיפוטית, אך לא כך מעשיו והחלטותיו. לנתניהו, כחבר בכנסת ה-21, אין זכות יתר לעומת 119 הח"כים האחרים וסעיף 18 לחוק יסוד הממשלה, המאפשר לראש ממשלה לכהן אף בעת משפטו, אינו חל על כהונה עתידית.

      (עדכון ראשון 12:09)