פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גבאי נאחז בקרנות המזבח - אבל אף אחד גם לא ממהר להחליף אותו

      אחרי התוצאה הנמוכה בהיסטוריה, בעבודה מחפשים להתחיל תהליך הבראה. גבאי לא ממהר לוותר על כסאו - ומסרב למנות יו"ר זמני. בפגישות הבהיר כי הוא סבור שיש לו רוב במוסדות המפלגה כדי להמשיך אפילו עד הבחירות הבאות. הנהלת המפלגה תתכנס היום לדיון ראשון מאז הבחירות

      גבאי נאחז בקרנות המזבח - אבל אף אחד גם לא ממהר להחליף אותו
      צילום: יותם רונן, עריכה: איתי עמרם

      שבוע אחרי התוצאה הנמוכה בהיסטוריה של מפלגת העבודה, הרכבת מתקשה לעלות מחדש על הפסים. עם שישה מנדטים בלבד, מנהיג מקרטע ללא לגיטימציה, סכינים שנשלפו עוד לפני שהסתיימה ספירת הקלפיות וגירעון כספי גדול שהמפלגה צריכה להתמודד איתו לאור אובדן המנדטים, מלמעלה עד למטה הבלגאן חוגג, וסימני השאלה גדולים ומרובים: האם, מתי וכיצד יבחר אבי גבאי לסיים את תפקידו? האם ימונה במקומו יו"ר זמני ולכמה זמן? מתי ייערכו הפריימריז על ראשות המפלגה ומי בכלל ירצה להתמודד בהם? האם הגיעה העת לאיחוד היסטורי עם מרצ או שהלקח מהבחירות צריך לדחוף להתכנסות תחת כחול לבן כאלטרנטיבה לשלטון? ואולי בכלל נתניהו ישלוף הצעה מפתה לכניסה לממשלה שתזרים דם ללחיי המפאיניקים שכבר שכחו את טעמו המתוק של השלטון? ושאלת השאלות: האם מפלגת העבודה הגיעה לסוף דרכה ההיסטורי? כל התשובות/קלישאות נכונות: כך נראית מפלגה בפרשת דרכים, ובמקרה הרע, על סף תהום.

      גבאי, כפי שמעיד כל מי ששוחח עמו בימים האחרונים, במצב רוח קודר ועגום. הוא מכיר בכישלון אבל עושה רושם שאינו ממהר לקחת עליו אחריות או לוותר על הכיסא. אחרי הבחירות הוא קפץ להתאוורר באילת אבל לפני ואחרי קיים רצף פגישות ושיחות עם הח"כים והמועמדים שממנו כמעט כולם יצאו בהבנה שהוא מתכוון להתפטר בקרוב; אז זהו, שלא.

      לקריאה נוספת בנושא
      טל רוסו לא פורש ממפלגת העבודה: "התוצאות מחייבות חשבון נפש"
      גבאי לא פורש ממפלגת העבודה: "אתייעץ בנוגע להקדמת הפריימריז"
      סוגר חשבון: מזכ"ל העבודה נפגש עם גבאי והבהיר - "עליך להתפטר"

      פריימריז במלפגת העבודה, גני התעורכה, תל אביב 11 בפברואר, 2019 (ראובן קסטרו)
      במצב רוח קודר ועגום. גבאי (צילום: ראובן קסטרו)

      הנהלת מפלגת העבודה צפויה אחר הצהריים (רביעי) להתכנס לדיון ראשון מאז הבחירות. בסדר היום, שאותו קובע היו"ר, לא מופיע אף סעיף שנוגע לכינוס ועידה, מינוי יו"ר, או פתיחה בהליך של החלפת ההנהגה. לדברי גורמים במפלגה, "לא נראה שהוא הולך לקראת סיום תפקיד", ומקורבי גבאי אומרים ש"הוא עדיין לא החליט". בפגישות שקיים ביממה האחרונה גבאי הבהיר שאין לו שום כוונה ללכת או למנות יו"ר זמני במקומו, וכי הוא סבור שיש לו רוב גם בהנהלת המפלגה וגם בוועידה רוב כדי להמשיך עד הפריימריז, ואולי אפילו עד הבחירות הבאות. ככל שנוקפים הימים מתחדדת ההבנה שהוא ממש לא הולך לשום מקום.

      כמעט כל שיחה בחוגי העבודה בימים האחרונים עסקה בפוסט מורטם של הכישלון - וכמעט כל האצבעות מופנות לגבאי. בסביבת גבאי ניסו לפמפם מיתוס שתולה בשאיבת המנדטים של כחול לבן את התירוץ העיקרי למפלה, אבל בכירים בעבודה אומרים שההצבעה האסטרטגית של מחנה המרכז-שמאל לגנץ ולגנרלים מספקת תשובה חלקית בלבד להתרסקות.

      חברתי מפלגת העבודה בהצהרה לתקשורת לאחר פגישתם עם נשיא המדינה, בית הנשיא, ירושלים (שלומי גבאי)
      כל האצבעות מופנות לגבאי. חברי העבודה (צילום: שלומי גבאי)

      ההיסטוריה מלמדת שמנהיגים קודמים בעבודה שהתמודדו עם משאבות מנדטים לא פחות קטנות הצליחו לשמור על מספר דו ספרתי; עמיר פרץ שמר על 19 מנדטים ב-2006 כשאריק שרון שאב את שמעון פרס וחיים רמון לקדימה, אהוד ברק השיג 13 מנדטים מול ציפי לבני וקדימה ב-2009, יחימוביץ' סיימה את 2013 עם 15 מנדטים והחזיקה מעמד גם מול הפריצה המטאורית של לפיד ויש עתיד; הרצוג, אמן החיבורים, היה היחיד שהצליח ב-2015 לעשות את המפץ הגדול בעצמו בחיבור עם ציפי לבני, אבל גם זה לא היה מספיק בשביל להביא למהפך, ומ-24 המנדטים של אז נותרו שישה בלבד בכנסת הנוכחית.

      האמת היא שהצרות של העבודה התחילו עוד הרבה לפני שבני גנץ בכלל חשב ללכת לפוליטיקה, ורובן מגיעות בקצה לשרשרת החלטות פוליטיות שגויות של גבאי וסגנון ניהול שנוי במחלוקת. במאה ימי החסד הראשונים שלו במפלגה הוא הרגיז והעליב את הבייס כשהטיף שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, הוא נכנס למאבק עם הממסד והמנגנון וריכז בידיו הרבה מאוד סמכויות, הוא התעמר בזלזול בזוהיר בהלול ורב כמעט עם כל מי שתמך בו בתחילת הדרך, והגירושים המכוערים שלו מלבני בתחילת הקמפיין היו פינאלה למסכת עימותים ונטישות של בכירים במפלגה כמו איתן כבל ואיילת נחמיאס ורבין.

      כבל, בקרוב ח"כ לשעבר, היה הראשון שזיהה והזהיר מפני המתרחש לבוא, והיה גם הראשון שקפץ עוד בערב הבחירות וקרא לגבאי להתפטר; מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני היה הבא בתור שהכריז פומבית שגבאי צריך לפנות את מקומו, אבל בכירי המפלגה - אלה שנכנסו לששת המובחרים שבכנסת - נזהרים מלקרוא פומבית להדחתו ובינתיים נותנים לו את הזמן, בדגש על בינתיים.

      הסידור הג'נטלמני לא הולך לקרות

      שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ רושמים בעת האחרונה חזית נדירה של תיאום פוליטי ואידיאולוגי - שביחד עשויים גם לאבד סבלנות ולהחליט לקחת את ההגה לידיים. יחימוביץ' קראה בסוף השבוע שעבר לערוך "חשבון נפש פוליטי" ולשקול ברצינות חיבור עם מרצ, מהלך שפרץ חולם עליו מזה שנים יחד עם חברו אילן גילאון. חשבון הנפש והמצב הפוליטי העגום של העבודה ושל מרצ עשוי להוביל בשלב ראשון לשיתוף פעולה בבלוק פרלמנטרי, ובשתי המפלגות יש כאלה שישמחו שבהמשך אף תצמח מכך פלטפורמת שמאל חדשה.

      הסידור הג'נטלמני המתבקש שלו ציפו רבים בעבודה - פרישה מהירה של גבאי ומינוי יו"ר זמני במקומו עד לקיום פריימריז בעוד 10-14 חודשים - לא הולך כנראה לקרות. לגבאי יש שליטה די רחבה בהנהלת המפלגה ובוועידה - ובשיחות סגורות הוא הביע התנגדות למינוי יו"ר זמני והבהיר שהוא מעדיף לקבוע פריימריז מהירים לבחירת מועמד חדש, שבהם הוא אף עשוי להתמודד שוב בעצמו. מאחוריו יש עדיין בסיס כוח של חברים במפלגה שתומכים בו וסבורים שעכשיו זה ממש לא הזמן לבחירות, חתרנות, או חרחור ריב ומדון.

      שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ אחרי תוצאות הפריימריז למפלגת העבודה בגני התערוכה, 11 בפברואר 2019 (ראובן קסטרו)
      חזית נדירה של תיאום פוליטי ואידאולוגי. פרץ ויחימוביץ' (צילום: ראובן קסטרו)

      "הננו מגנים ומוקיעים מי מחברי המפלגה, תהא בכירותו ו/או תפקידו אשר תהא, להכפיש, לשסות ולפלג, ובעיקר, אך לא רק על ידי שימוש ושיתוף פעולה עם התקשורת, ולהשתמש בה כבמה לחיסול חשבונות אישיים", נכתב במכתב תמיכה פומבי בגבאי עליו חתמו עשרות פעילים השבוע. עקרונית, אם יהיה לחץ מספיק גדול מהשטח, מתנגדיו של גבאי יכולים לגייס חתימות צירים ולכנס ועידה שתנסה לכפות עליו מהלכים, וחזית משותפת של פרץ ויחימוביץ' עשויה להציב בפניו אתגר גדול. אבל ח"כים בעבודה, שבקרוב יהיו לשעבר, אומרים שהדבר האחרון שהמפלגה צריכה עכשיו הם תמונות של מאבקים כוחניים. "כל תהליך שלא יהיה וולנטרי יביא לסופה של המפלגה", אמר אחד מהם.

      גם אם גבאי יסכים בסופו של דבר לפרוש מבעוד מועד מרצונו, משרת היו"ר הזמני לא מאוד נחשקת; הוא ייאלץ להתמודד עם הגירעון הכספי והכלכלי העצום שמוערך בעשרות מיליוני שקלים, להציל את המפלגה מההריסות, וגם להתחייב לא להתמודד על משרת היו"ר הקבוע בפריימריז. שמו של עמיר פרץ מועלה על ידי פעילים רבים כמועמד האידיאלי לתפקיד היו"ר הזמני שירגיע את המפלגה לכמה חודשים, אבל לפרץ יש חלומות על המרוץ לנשיאות בעוד שנתיים, ולא ברור אם ואיך ניהול המשבר המפלגתי מסייע לו להגיע לשם.

      גם יחימוביץ' לא ממהרת לקחת את הסחורה הפגומה לידיה, הרכש החדש - טל רוסו, בקושי שוכנע שלא לפרוש מהכנסת, ובני הדור הצעיר - איציק שמולי וסתיו שפיר, שואפים להתמודד על תפקיד היו"ר באופן קבוע, ואין להם שום אינטרס להסתפק במשמורת זמנית בלבד. כך שגם אם גבאי יתפנה מרצון - לא בטוח שיש מי שבכלל רוצה לקחת את זה.