לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, נשלחה היום (ראשון) פנייה מנומקת נגד האפשרות שיטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, שנגדו תלוי ועומד כתב חשדות בעבירות לכאורה של שוחד, מרמה והפרת אמונים בשלושה תיקים פליליים. הפונה, עו"ד שחר בן מאיר, טוען כי הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו תהיה "בלתי סבירה באופן קיצוני", תחרוג מאמות המידה של בג"ץ ותחטא לתכלית מוסד הנשיאות, כנאמן הציבור.
בפנייתו מתמודד בן מאיר עם ביקורת צפויה, כולל טענה שהישגה של סיעת הליכוד בראשות נתניהו בבחירות לכנסת משקף את "רצון הבוחר". בג"ץ, בהחלטות שהתקבלו בשנים האחרונות בהרכבים בהשתתפות הנשיאה אסתר חיות, קבע שבהתנגשות בין שני ערכים גובר טוהר המידות - שבהיפגעו מתכרסם גם אמון הציבור בכללו במוסדות השלטון - על רצון בוחריו של איש הציבור הנאשם בפלילים. אף שנתניהו אינו במעמד של נאשם, אלא של נאשם בכוח שהחלטה סופית אם להעמידו לדין תתקבל רק לאחר שימוע, סבור בן מאיר שכלל זה חל גם עליו, מה גם שהחשדות המיוחסים לנתניהו קשורים למילוי תפקידיו בממשלה.
עוד בוואלה! NEWS:
הגיוס, הגיור והשלום שבדרך: המוקשים הצפויים במו"מ הקואליציוני
ועדת הבחירות נגד הימין החדש: "מפיצים מצג שווא על אי סדרים"
מסלול עוקף גיוס: הצעדים לפתרון המשבר שמאיים על הממשלה הבאה
לפי אמת המידה הפשטנית של רצון הבוחר, גם שלושה מאישי הממשלה היוצאת - השרים אריה דרעי, חיים כץ וסגן השר יעקב ליצמן, החשודים בפלילים - זכאים לשוב ולכהן בתפקידיהם, אף אם יועמדו לדין, והרי ההלכה הקשורה בשמותיהם של דרעי וסגן השר רפאל פנחסי מונעת זאת.
שלא כחברי הממשלה, נהנה ראש הממשלה מהגנת סעיף 18 לחוק יסוד הממשלה, גם בעת משפטו ועד לדחיית ערעורו על הרשעתו, אך בן מאיר מדגיש כי הסוגיה שבפני הנשיא היא כשירות ח"כ להרכיב את הממשלה הבאה, להבדיל מקיומו של מצב בו ראש ממשלה מכהן חוסה תחת סעיף 18.
עו"ד בן מאיר שלח את פנייתו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שחוות דעתו תשפיע בוודאי על תגובת הנשיא.
הפנייה לריבלין הקוראת לו להימנע מהטלתה של הרכבת הממשלה על נתניהו, נשענת על תקדימים שעסקו בבחירתם החוזרת של ראשי עיריות למרות ידיעת ציבור בוחריהם שהמועמדים ניצבים בפני כתבי אישום. מקרה נתניהו שונה אמנם בשני היבטים - הוא במישור הארצי ולא העירוני, ואין נגדו כתב אישום, אלא רק כתב חשדות שעשוי להפוך לכתב אישום לאחר השימוע. אך מעמדו הרם של ראש ממשלה, לעומת שרים וראשי עיריות, אמור לפעול לרעתו.
מנדלבליט, בהיותו פרקליט צבאי ראשי שביקש מוועדת מפקדים לפגוע בדרגתו של אלוף במילואים יצחק מרדכי, לאחר הרשעתו, ראה ב"רום המעמד והדרגות" נסיבות מחמירות.
סעיף 18 נתלש מעסקת החבילה שבתוכה הופיע בשנות ה-90 בנוסח הקודם, השני, של חוק יסוד הממשלה - חוק הבחירה הישירה, שבין שאר סעיפיו נכללה גם הגבלת כהונתו של ראש הממשלה לשבע שנים. הסעיף לא הופיע בנוסח המקורי של החוק, שהוחזר בעשור שעבר למתכונתו משנות ה-60 אך שנוספה לו ההגנה על נאשם המכהן בראשות הממשלה.
תכלית החוק כולו ובתוכו סעיף 18 היא הגנה לא על אדם מסויים המכהן בראשות הממשלה, אלא על יציבות הממשלה - המחוקק רצה למנוע שבריריות של הממשלה, שהתפטרות העומד בראשה כמוה כהתפטרותה. מתוקף תכלית זו מבקש בן מאיר מהנשיא להביא בכלל שיקוליו את האפשרות שבעוד חודשים מעטים יחליט היועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין ובכך יינתן האות למשבר ממשלתי. במבט צופה פני עתיד קרוב, מתבקש הנשיא לפיכך להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ אחר, ייתכן מסיעת הליכוד. ראשי סיעת כחול לבן הודיעו עוד לפני הבחירות שהם עשויים לשתף פעולה עם הליכוד, אך לא עם נתניהו, אישית.
פניית בן מאיר נוסחה כהכנה לעתירה לבג"ץ, אף שסמכות הנשיא בשאלת הרכבת הממשלה רחבה, נשענת על שיקול דעתו בלבד ואינה כפופה לביקורת שיפוטית. אם יאפשר הנשיא ריבלין לנתניהו להרכיב ממשלה חדשה, והיא תכהן בשנתיים הקרובות אפילו יחליט מנדלבליט להעמיד את נתניהו לדין ומשפטו יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בעודו מתפקד כראש הממשלה, יהיה על נתניהו רק לתמרן את ההליכים כך שהשימוע, המשפט והערעור ישתרכו כשנתיים, כי לקראת סופן ייבחר בקולות הרוב בכנסת נשיא חדש, שיוכל להעניק חנינה לבנימין (ולשרה) נתניהו.